כבר שלושה חודשים שיורש העצר סופר את הימים עד ליום ההולדת שלו, ומזכיר לנו מספר פעמים ביום שהתאריך מתקרב. בד בבד עם הידיעה המאיימת הולך וגובר המתח בבית והתהייה איך ניחלץ מהמשימה בכבוד וגם נותיר את הרושם הראוי על ההורים האחרים בשכבה. שני הגדולים, מנומש הבית והמשוחררת הטרייה זכו למגוון מפעילי יום הולדת בעבר, החל מהוד רוממותו יובל המבולבל, ועד למפעיל מהצפארי שהגיע עם קולקציה של תוכים מדברים והפעים את הילדים. אבל עם השנים אנחנו מרגישים שאין כמו יום ההולדת הנוסטלגית כמו של פעם, עם משחקים הכי פשוטים שיש. אבל הרעיון הזה בר ביצוע רק אם יש לכם שני מורעלי צופים בבית, שלא נבהלים מעדת זאטוטים דעתנים שמה שמעניין אותם זה בעיקר מסך הטלפון הנייד שלהם.
אין ספק שנסחפנו בזמן האחרון עם ימי ההולדת המטורפים, כשכל אחד מנסה להתעלות על קודמו ולהקשיב לגחמות של הילדים כדי לייצר להם פסטיבל, וגם שואלים את הילד: מה תעדיף חמודי? סדנת סושי עם הילדים או שנשכור אולם קולנוע? אז אני גאה לומר שעם בן הזקונים מעולם לא הבאנו מפעיל ועשינו הכל לבד ומדובר כבר בגיל 9, כך שיש לנו פז"מ. הפעם החלטנו על משחקים צופיים ושני מורעלי הצופים בנו יחד תוכנית משחקים, כולל לימוד קשר הצלה, התהדרו בחולצות חאקי ועניבות ולקחו את העניין בקלות ובשמחה, צה שהשרה רוגע במערכת, גם כשאמא שלהם בלחץ. והתוצאה הייתה מסיבת יום הולדת מושלמת, באמת הרגשנו שכולם מאוד נהנים. תמיד באמצע החגיגות יש מישהו שלא בא לו, שמתבייש, שנעלב, שכל הזמן רעב, שצריך לשירותים, שכבר עשה במכנסיים את מה שאמור להיות בשירותים, וגם כזה שההורים החצופים שלו הדביקו לו את אחיו הקטן לבייביסיטר דווקא כאן.
אז בדיוק בגלל כל הסיבות הללו התחלנו עם מפקד צופים, שבו קיבלו הילדים את הרשג"ד בעל הקול העמוק בחיל ורעדה, ותחושת יראה כלפי המפקדת. קצת חופשי הקשב ומכאן התחלנו שורה של משחקים מטורפים בגינה בשתי קבוצות, החל ממרוץ זוגות ברגליים קשורות, דרך מילוי צנצנת במים שמעבירים בעזרת קש ועד לחיפוש פתקים ועליהם ברכות יום הולדת מצחיקות, המוסתרים בקערת קמח. בהמשך קראו הילדים את הברכות שהוציאו מהקמח , כמו "שלא תצטרך לסדר את החדר אף פעם", "שיכינו לך סנדוויץ עם שוקולד כל יום" או "שתזכה במרוץ למיליון" – אלא שאת הברכות קראו כשהפה עמוס במרשמלו ובצחוק מתגלגל.
בהמשך שיחקו בבלונים מלאים במים, ובקיצור – הגיעו למסיבה מאורגנים וחתיכים, ועברו מהפך עד שההורים הגיעו לאסוף אותם בסיום. ובכל זאת, לא הכל היה של פעם. בכל זאת צריך להצדיק את התדמית של הקליינים כמומחי הסטייל. אין לי מושג מה עבר לי בראש כשהחלטתי להכין עוגה מקושטת בבצק סוכר ומה הקשר ביני לבין משימת בייק אוף? זה ממש לא קל ואיכשהו עם הרבה תושייה ותמיכה משפחתית הצלחתי להסוות את המצב הנואש בו היית רק אמש ולהציל את העוגה. ואיך עורכים שולחן שייראה חגיגי? פשוט מצמידים סוכריות מרשמלו בצבעים שאוהבים אל שיפודים דקים ומכניסים לכוסות גבוהות, זה עושה את כל העבודה, ולצדם חמצוצים גולשים מכוסות ומעטרים כמו פרח. אז בהחלט אפשר לחגוג יום הולדת בלי לגמור את משכורת החודש, אפשר להכין עוגה לבד ולהציע שולחן מיוחד. וטיפ קטן – תדאגו לגדל בבית חובבי צופים, זה יכול לעזור בשעת הצורך.
והכי הכי חשוב, אם אתם רוצים שהילד שלכם ייהנה ביום ההולדת שלו תדאגו שגם ילדים אחרים ייהנו. זה תלוי בכם, ההורים. כל החגיגה לא שווה כלום בלי הילדים עצמם. אפשר לחגוג בלי עוגה, בלי משחקי קמח, בלי ממתקים, בלי מתנות אבל אי אפשר לחגוג בלי הילדים עצמם. אז הורים שמשתפים פעולה עם ילדים שלא בא להם ללכת ליום הולדת אחר, או שיש להם חוג באותו הזמן, או שקבעו לטייל בקניון – תחשבו פעמיים. כמו שאתם רוצים שיגיעו למסיבת יום ההולדת של הילד שלכם, תדאגו שהילדים שלכם יגיעו לימי הולדת אחרים. יאללה עוד שנה לתכנן את הבאה.
תגובות