במוזיאון מגדל דוד מוצגת בימים אלה תערוכה העוסקת בחיי התרבות התוססים שהיו בירושלים תחת שלטון המנדט הבריטי.
- הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- חמסה, חמסה: תערוכה ייחודית במוזיאון האסלאם
"לונדון בירושלים" נקראת התערוכה, שנוגעת ברגעים הנדירים ההם, בראשית המאה ה-20, שבהם הפכה ירושלים מעיר קטנה במזרח התיכון לעיר מערבית משגשגת עם ניחוח בינלאומי. התערוכה מביאה את החלק הטוב בסיפור חיי היום-יום של העיר המנדטורית – מוסדות התרבות והבילוי, התערוכות והירידים, אולמות הקולנוע, הקונצרטים ועוד.
במרכז התערוכה עומד, כמובן, סיפורה של מצודת מגדל דוד, אשר הפכה למוזיאון העיר ולמוסד תרבות מרכזי בשנות ה-20 של המאה הקודמת, לאור חזונו של המושל הבריטי הראשון של העיר, סר רולנד סטורס.
"מטבע הדברים, לתקופת המנדט בארץ ישראל הוקדשו מחקרים היסטוריים רבים", מציינת אילת ליבר, מנהלת מוזיאון מגדל דוד והאוצרת הראשית של התערוכה, "אך למעשה טרם נחקר לעומק נושא השפעתה של התרבות הבריטית על ירושלים, וזוהי התערוכה המוזיאלית הראשונה העוסקת בהשפעת חיי התרבות על התפתחותה של העיר באותה תקופה".
התערוכה כוללת המחשה ויזואלית של שידורי הרדיו מירושלים שהחלו אז. "כדי להקים לתחיה את ימי הרדיו הבריטיים, שחזרנו את אולפני ירושלים", מסבירה ענבל דרור לקס, אחת האוצרות של התערוכה, "הצבנו שלוש עמדות שמע ויזואליות בהן מושמעים קטעים ארכיוניים מקוריים ונדירים של התזמורות החיות שניגנו, התסכיתים שהושמעו, הקונצרטים, שידורי החדשות והצגות הרדיו שהיו פופולאריות מאוד באותה תקופה".
נדבך אחר בתערוכה עוסק במסיבות הסלון של החברה הבריטית הגבוהה. כדי להיות נאמנים למקור, נבנה במיוחד עבור התערוכה סלון תקופתי משוחזר עם ויטרינות וארונות כלים וסרוויסים בריטיים אותנטיים, רדיו ישן, וכמובן תמונות אמנות המייחדות את התקופה ומעטרות את הסלון. כמו כן הוצבו בתערוכה מעמדי עיתונים ישנים בעברית, אנגלית וערבית, שם יוכלו המבקרים לעיין בעיתוני התקופה הנדירים, על האירועים ההיסטוריים המשולבים בהם, בהם עיתון מיום הכרזת המדינה. כדי לשתף את המבקרים בחוויה הסלונית, מדי 10 דקות יתקיים נשף ריקודים סלוניים, בו מוזמנים המבקרים לרקוד באופן פעיל, כולל לימוד צעדי הריקוד המיוחדים.
וזה עדיין לא הכל. התערוכה נוגעת גם בחוויית הקולנוע של אז, דרך שחזור אולם קולנוע ישן עם מושבים מתרוממים מעץ ווילונות קטיפתיים, שם ישבו המבקרים וצפו בסרטים קלאסיים של התקופה וביומני הקולנוע של שנות ה-40-30. בנוסף, הופק עבור התערוכה סרטון מיוחד, המשלב קטעי ארכיון היסטוריים ונדירים בשילוב אנימציה עכשווית, ומתאר את ההיסטוריה של הקולנוע בתקופת המנדט. במסגרת התערוכה יוקרנו מדי יום סרטים באורך מלא.
התערוכה גם מקימה לתחיה את בר ה'פינק' המיתולוגי, שמשך אליו את אנשי צמרת הממשל הבריטי וגם עיתונאים זרים. "במהלך המחקר המקדים גילינו דבר מדהים", אומרת אוצרת נוספת של התערוכה, ליאת מרגלית, "בר ה'פינק' המיתולוגי אמנם נסגר לפני שנים, אך הוא חי ונושם בקרב המשפחה שהיה בבעלותה, שבחרה לשמור בביתה את הרהיטים, הבקבוקים, ציורי האמנים שהיו על הקיר, התקליטים הישנים, ואפילו את קופסאות הסיגרים מאותה תקופה. בעקבות הגילוי, החלטנו לשחזר את חזיתו של הבר ההיסטורי, גם ברמה הוויזואלית וגם מבחינת הקולות, השיחות, שקשוק הכוסות וכמובן השירים הישנים והנפלאים".
אחד הפריטים המסקרנים בתערוכה הוא ספר המבקרים של בר ה'פינק' על דפיו הצהבהבים, בו יוכלו המבקרים להציץ במכתבים המקוריים בכתב ידם, של כל אישי הציבור, האמנים ושחקני הקולנוע המפורסמים שביקרו במקום, אליו מצטרף גם ספר המבקרים האותנטי של מלון קינג דיויד מתקופת המנדט.
"התערוכה 'לונדון בירושלים' מתבוננת באירועים שהתקיימו זה לצד זה באותו המרחב העירוני, שהות משותפת שלעתים יצרה ביניהם מיזוג מרתק", מוסיפים במוזיאון מגדל דוד. "התערוכה משרטטת פרופיל חלקי של קולות התרבות שנכחו כאן לרגע בתקופת השלטון הבריטי. חלקם חלפו כלא היו, אך חלקם נוכחים ומהדהדים בעיר עד היום. הצגתה של התערוכה במגדל דוד, שהיה מוקד תרבותי ואמנותי מרכזי בשנים הנידונות, מעניקה לה נופך מיוחד ומהווה סגירת מעגל סימבולית בחלוף מאה שנים מאז ראשית המנדט הבריטי בירושלים".
כדי להמחיש למבקרים את חשיבותו של מגדל דוד לתרבות ולאמנות של אותה תקופה, הוצבו בתערוכה לוחות מודעות ובהן כרזות ופרסומות אותנטיות נדירות בשלוש שפות מתחומי התרבות בירושלים. בנוסף, בכל חללי התערוכה יוצגו סרטוני ארכיון המתארים את פעילויות הספורט של אותה תקופה, סרטון פנורמי בשילוב אנימציה המתאר את האדריכלות המרכזית בתקופת המנדט, וסרטון אנימציה המציג את המעבר מהשלטון העותומאני למנדט הבריטי.
תגובות