מופע הסלפסטיק של משרד התחבורה – שוב דחייה בהפעלת קו הרכבת המהיר ירושלים-תל אביב: ככל הנראה הרכבת המהירה תתחיל לפעול רק בדצמבר 2018. כפי שכבר פורסם, הרכבת היתה צפויה להתחיל לפעול כבר בסוף חודש מרץ השנה – 30.3.18 – ערב חג הפסח, כך הבטיח שר התחבורה ישראל כץ, ואף נערכה נסיעת מבחן חודשיים לפני כן, בינואר, בהשתתפות השר. זה לא התמשש. לאחר מכן נרשמה דחייה נוספת לערב חג סוכות השנה – אך, לפי דיווחים לא רשמיים, פתיחת הקו נדחתה לחודש דצמבר 2018, אך אין לדעת – הכל יכול לקרות עד אז, ואפשרות לדחייה נוספת לא נראית דימיונית. הסיבה: שורת תקלות נרשמת במגה-פרויקט של משרד התחבורה שנבנה בעלות של 7.5 מיליארד שקלים, ביניהן מתקני קונסטרוקציה לקויים, דרישה לחיפוי וקירוי התחנה בשדה התעופה, כאמצעי בטיחותי נוסף, טענה שחיפוי השנאי, אינו באיכות מספיק טובה ועוד.
כפי שפורסם בעבר ב"כל העיר", דוח מבקר המדינה האחרון כבר צפה את העיכובים והדחיות בהפעלת הרכבת בכתשעה חודשים – זאת אומרת, דצמבר 2018. לפי התוכנית לב הראשון תפעיל הרכבת מסילה אחת מתחנת האומה בירושלים, ע"ש הנשיא לשעבר יצחק נבון, לתחנת רכבת ההגנה בתל אביב. תדירות הרכבת תעמוד בחודשים הראשונים להפעלתה על שתי רכבות בשעה, לכל כיוון. זמן הנסיעה בין תל אביב לתחנת האומה יעמוד על 28 דקות בלבד. בשלב השני, שיחל מספר חודשים לאחר מכן, תפעיל הרכבת שתי מסילות בין תחנת רכבת האומה לתחנת ההגנה, ותדירות הרכבת תגדל לשלוש רכבות בשעה, בשעות השיא לכל כיוון, כך שבכל 20 דקות תצא רכבת לירושלים וממנה. בעתיד ניתן יהיה להגדיל תדירות הרכבת לשש רכבות בשעה בשעות השיא.
במסדרונות האקדמיה מסבירים כי הדחיות בהפעלת קו הרכבת המהיר, עלולות להיות נגועות בפוליטיקה, שבאה כמובן על חשבון הציבור.
פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית מציין כי "הדחיות – זה נעוץ בפוליטיקה, וזו פעולה שיטתית. אומרים מראש שהפרויקט יעלה מעט באופן יחסי, לעומת מה שקורה בפועל. אמרו שהקו המהיר יעלה 2.5 מיליארד שקלים, היום אנחנו עומדים על כ-7.5 מיליארד שקלים. כשאומרים שזה יעלה פחות, זה נראה כדאי יותר מבחינה כלכלית, ואחרי שמתחילים, אומרים די כבר התחלנו והתחייבנו. זאת שיטה ורואים את זה בכל הקווים של הרכבת כמעט. ניתן לראות את הניתוח הכלכלי של הקווים, שתמיד מתנפח בשלב הביצוע. זה לא שאי אפשר לצפות את זה מראש, רק שספקי הנתונים הם הרכבת ומשרד התחבורה ויש להם אינטרס. אלו לא נתונים אובייקטיביים, ורק לאנשי הרכבת יש גישה אליהם. לאחרונה התחלפה הנהלה לרכבת, ויכול להיות שההנהלה הנוכחית תעבוד טוב יותר מההנהלות הקודמות".
פרופ' ערן פייטלסון (צילום: באדיבות פרופ' ערן פייטלסון)
פרופ' פייטלסון מדגיש כי "בכל הקווים של רכבת ישראל הפעלת הקווים אורכת יותר זמן, ועולה הרבה יותר ממה שאומרים בהתחלה. השאלה רק מתי מודים בזה".
קרון הרכבת המהירה (צילום: ליאת בכרך)
רוצים להישאר מעודכנים?
שר התחבורה ישראל כץ – הבטחות לחוד (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מהן ההשלכות לעיכובים בקו?
"השאלה היא מה יהיו ההשלכות של הקו בכלל. ברור שמצד אחד כשיבנו את הקו אז אנשים ישתמשו בו. קיים ביקוש, כי מצב התנועה בין ירושלים לתל אביב בעייתי. הגודש בכניסה לערים הללו משמעותי. השאלה הגדולה והמשמעותית, שגם סירבו לבדוק אותה מראש היא האם כתוצאה מפתיחת הקו, אנשים שעובדים בתל אביב יבואו לגור בירושלים ויביאו עסקים לירושלים, או שיקרה בדיוק ההפך. אנשים שעובדים היום בירושלים יעברו לגור בתל אביב ועסקים שהחזיקו משרדים לירושלים יעברו לתל אביב. האם כתוצאה מזה עסקים ואוכלוסיות חזקות שמשלמות מס יגיעו לירושלים, או שמא יקרה בדיוק ההפך. זאת השאלה הגדולה באמת וימים יגידו. בשביל זה הקו צריך להיפתח. אני לא יודע אם הקו יעשה בסופו של דבר טוב או רע לירושלים".
מרכבת ישראל נמסר: "הקו המהיר לירושלים עתיד להיפתח בחג הסוכות ונעשים כל המאמצים שאכן כך יהיה. הקו עומד בתקציב עליו החליטה ממשלת ישראל, עומד בהערכת הזמן המתוכנן מאז ייצובו בשנת 2009, ויעמוד בסטנדרט הבטיחות מהגבוהים בעולם. מדובר במגה-פרויקט, ראשון מסוגו בישראל, מהמורכבים בעולם, שיחבר את ירושלים ברכבת עם כלל המדינה ויהווה אבן דרך לתחבורה ולחברה במדינת ישראל, ומימושו נעשה בתכליתיות, נמרצות ושקיפות. בכל פרויקט, במיוחד מסדר גודל כזה, בארץ ובעולם, קיימים אתגרים משמעותיים וגם מתהווים – הם מטופלים בנחישות ובאים על פתרונם. נכון לנקודת זמן זו הושלמו כל עבודות התשתית בקו ובהן: חפירת 5 מנהרות באורך מצטבר של 22 ק"מ, החלק המשמעותי תשתיתית והנדסית, שהחלה בשנת 2012 והסתיימה במועד שתוכנן; הושלמו 9 גשרים מהגבוהים במדינה, הושלם הרצף המסילתי לאורך כל תוואי הקו; הוצבו תחנות השנאה זמניות שחלקן כבר חוברו לרשת החשמל הארצית; הגיעו ארצה שבעה קטרים חשמליים וממשיכים להגיע נוספים כל העת; הושלמה הסבת הקרונות להנעה חשמלית; הושלמה תחנת ירושלים-נבון והיא מוכנה לקליטת נוסעים; ממש בימים אלו מתבצעות נסיעות ניסוי והכשרת בעלי התפקיד להפעלת הקו. האתגר המרכזי בעת זו, והישורת האחרונה להפעלה, הוא תהליך הרכבת תשתית החשמול מירושלים לתחנת ההגנה, שגם הוא מתקדם כל העת. כל אלה, תוך הבטחת בטיחות הנוסעים וביטחונם שעומדים בראש סדר העדיפויות".
ממשרד התחבורה נמסר: "על פי התכנון, קו הרכבת המהיר מירושלים לתל אביב יפתח בהדרגה בערב סוכות. רכבת ישראל משקיעה מאמצים רבים ופועלת באופן נמרץ כדי לעמוד במועד שנקבע לפתיחת הקו. זאת, תוך הבטחת בטיחות וביטחונם של הנוסעים".
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
למה רק להגנה? למה שלא תמשיך עד האוניברסיטה למשל? יעזור מאוד לסטודנטים
דב נרדי
המתמטיקה מדהימה. בהתחלה אל מסילה אחת שתי רכבות בשעה בכל כיוון ומשך הנסיעה 28 דקות. ניתן לבצע רק אם מצמידים שתי הרכבות מנקודת הזינוק ראש לזנב.
זאת הכוונה? זאת השירות שנקבל?
ישראלי 2018
מזה חודשים רבים פרויקט הקמת קוו ירושלים תל אביב משתמש ברכבת משונה הכוללת 2 קטרים. האחד חשמלי והשני דיזל. רכבת זו מבצעת נסיעות מבחן בקטעים המחושמלים ואלו שעדין לא מחושמלים.
חידון: 1. באיזה קטעים עובד הקטר החשמלי? 2. באיזה קטעים עובד קטר הדיזל? 3. האם רכבת זו יכולה לנסוע בכל המסלול בין ירושלים לתל אביב? 4. האם במציאות הישראלית זה יקרה? המשיבים נכונה יזכו בפרס חושם לתושיה ישראלית.
זוהר
5/2/2019 עדין אין זכר להגעת הרכבת לתא. בושה !!!