מאות בני נוער התכנסו אמש, מוצ"ש, בכיכר ציון בעצרת זיכרון שנערכה לזכרן של שלוש ההרוגות באסון השיטפון בנחל צפית בדרום – יעל סדן ז"ל מירושלים, מעיין ברהום ז"ל מירושלים ואלה אור ז"ל ממעלה אדומים. יוזמי העצרת – מכינת חברותא ומיזם "נקודת מפגש" של התנועה הירושלמית.
"אתמול בערב התכנסנו אלפי איש ואישה בכיכר ציון בירושלים כדי להיות יחד ולבכות את האסון הנורא שפקד אותנו", אמרה רחלי חזון טסלר, מהתנועה הירושלמית. "הגיעו לכיכר מכל רחבי העיר דתיים חילונים, תלמידות ותלמידי בתי ספר, מכינות, תנועוץ נוער ואנשים פרטיים להדליק נרות, לשיר, להתחבק, לנחם ולהתנחם יחד. מאז רצח שירה בנקי אנו פוקדים את כיכר ציון מידי יום חמישי לפרויקט נקודת מפגש בכיכר ציון וזה היה טבעי שניפגש גם הערב כדי להיות יחד".
עצרת הזיכרון בכיכר ציון להרוגות אסון השיטפון בדרום (צילום: התנועה הירושלמית)
- הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
רני חזון וייס, מנהלת תיכון דרור בעיר סיפרה: "ביום שישי הייתי בלוויה של מעין ברהום תלמידת תיכון בויאר. עצב גדול. כאב שבלתי ניתן להסביר. המון חברות וחברים ליוו אותה בדרכה האחרונה ובמקביל התקיימו הלוויות האחרות. מעגלי האבל הם גדולים. של צעירים ומבוגרים. מבית הספר מהשכונה מהמכינה מהבית. משפחות משפחות. כל כך הרבה מחשבות ביניהן על התלמידות ותלמידים שלנו שמכירים וזקוקים לתמיכה שלנו בבית הספר ושל ההורים. חברי וחברותי בצוותי ההוראה שפשוט נמצאים שם כבור המשפחות וצריכים את החיבוק והעטיפה לא פחות. האובדן הוא גדול. במוצאי שבת התכנסנו ביניהם גם תלמידות ותלמידים שלנו מתיכון דרור ירושלים. וגם היום נמשיך לשמוע אותם. להיות עבורם. בתחושות והמחשבות. יהיה לנו עוד מספיק זמן לתחקירים. עכשיו הזמן לחבק. להתאבל. חושבת גם על חברי וחברותי בצוותים החינוכיים בבויאר ובתיכון לאומנויות ושולחת חיבוק וכוחות".
יעל סדן ז"ל
בני משפחה וחברים ספדו בפייסבוק ליעל סדן ז"ל, מעיין ברהום ז"ל ואלה אור ז"ל. "יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להגיד לך ולא הספקתי", כתב אחיה הגדול של יעל סדן ז"ל, איתי סדן, לפני ההלוויה. "כל כך הרבה מחשבות שרצות לי בראש שאני רוצה לשתף אותך בהם. יעלי אחותי הקטנה, זה לא נתפס. הלב שלי נשרף, התרסק לרסיסים. אני שבור ולא יודע מאיפה להתחיל ומתחנן שמישהו יעיר אותי מחלום הבלהות הזה. הייתי נותן את כל העולם לעוד שתי דקות איתך. הייתי נותן את עצמי כדי להגיד לך שאני אוהב אותך. יעלי אחותי הקטנה, נגמרו לי המילים נשארו רק נהרות של דמעות. למה, למה זה היה צריך לקרות? למה זה צריך להסתיים ככה? אני לא יכול יותר לבכות, לא יכול יותר לכאוב. רק רוצה אותך לצידי, חייכנית ומתוקה כמו שתמיד היית".
שיר רווח, חברתה של אלה אור ז"ל, כתבה: "מכת חושך נפלה עלי היום. אני יושבת באמצע הלילה ומתייפחת במרפסת בבית. רוצה לזרוק הכל. כלום לא שווה לי עכשיו חוץ מהחזרה שלך"; "את מרשה לי לספר להם? אמרת לי שאני הסיבה שלך לקום בבוקר לבית ספר, שאת מגיעה לבית ספר כי את יודעת שאני אחכה לך ואוהב אותך כמו תמיד? מה אני אגיד עכשיו? איך אני אקום לבית ספר ולשגרה שאין בהם אלה אור? את מרשה לי לספר להם שכשלא רצית להיכנס לשיעור היינו שוכבות על הספה בחדר מורים ומשחקות ארץ עיר על מעיינות בארץ?".
מעיין ברהום ז"ל
רוצים להישאר מעודכנים?
אלה אור ז"ל
עצרת הזיכרון בכיכר ציון להרוגות אסון השיטפון בדרום (צילום: התנועה הירושלמית)
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לא כתבוב פה כלל שמכינת חברותא יזמה את הערב הזה, איך 'רחל חזון טסלר' קשורה לזה?
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
היה צריך לכתוב שמכינת חברותא ונקודת מפגש של התנועה הירושלמית יזמו שניהם ביחד את הערב.