ביום רביעי, 25.4, נחנך במרכז הרפואי שערי צדק "מרכז טליה" לטיפול אונקולוגי בנשים צעירות, אשר יטפל בנשים בגיל הפריון שחלו בסרטן השד.
"מרכז טליה" הוא על שמה של טליה בליליוס ז"ל, אשר נפטרה לפני כשנתיים (18.5.2016), בגיל 46, אחרי התמודדות ארוכת שנים עם סרטן השד.
טקס חנוכת המרכז נערך בנוכחות בני משפחתה של בליליוס, אשר יזמו ותרמו להקמת המרכז ובהשתתפות ראש העיר ניר ברקת ומנכ"ל שערי צדק פרופ' יונתן הלוי.
- הורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לידיעות חדשות נוספות באתר "כל העיר"
מדובר על מרכז ייחודי מסוגו בארץ, שיציע טיפול כוללני למטופלות לרבות ייעוץ גנטי, שימור פריון, טיפול בסרטן השד בצהלך ולאחר ההיריון, ותמיכה פסיכו-סוציאלית. "מרכז טליה" יכלול ליווי אישי על ידי מתאמת אישית ויפעל בשיתוף פעולה מלא עם היחידות המובילות בשערי צדק בתחומי הגנטיקה, שימור פריון, דימות השד, כירורגיה של השד וכירורגיה פלסטית.
על ניהול המרכז הופקדה ד"ר שני פאלוך-שמעון, שהיתה הרופאה של בליליוס ז"ל וליוותה אותה בזמן מחלתה.
"הרעיון של מלווה אישי, שאינו רופא ואינו אחות, יסייע לנווט את המטופלת במערכת רפואית מרגע האבחון והעדכון על הממצא המדאיג והמאיים", מדגישה ד"ר פאלוך-שמעון בשיחה עם "כל העיר" ומוסיפה: "מטופלות צעירות, החל משנות ה–20 ועד שנות ה–40 לחייהן, נמצאות בשיא תקופת הפוריות, חיי משפחה, הזוגיות, והקריירה. מלבד התופעות הנלוות למחלת הסרטן בקרב נשים בכל הגילאים כמו הפגיעה בנשיות, במיניות ובתדמית העצמית, לאחוז גבוה מנשים אלו סיכון מוגבר להימצאות מוטציה גנטית. הרווקות שבהן נאלצות לחשוף בשלב מוקדם של הקשר הזוגי את סוגיית התורשה ושימור הפריון, ולעיתים חוות בשלב מוקדם מאוד את גיל המעבר בגלל הטיפולים. המגמה המרכזית שלנו היא שימת צרכי המטופלת במרכז (Patient-centred care) מה שיתרום להתמודדות טובה יותר עם האתגרים הנלווים למחלה ולתהליך הטיפולי בנשים אלו".
בליליוס ז"ל אובחנה במחלה בפעם הראשונה כעשר שנים לפני שנפטרה, והמשפחה הכירה מקרוב את הקשיים שכל מטופלת עוברת. אלי בליליוס, בעלה, היוזם לפתיחת המרכז, משתף בשיחה עם "כל העיר" את הסיבות שהובילו אותו לחשוב על היוזמה.
"אנחנו לא מתיימרים להיות רופאים או לתת מכשור מיוחד שאין בשום בית חולים אחר", מציין בליליוס. "המרכז, ביוזמה שלי, נותן למטופלות את התמיכה מסביב, תמיכה שהיתה חסרה לנו כמטופלים. בכל בתי החולים בארץ אין את המעטפת האנושית. לא שירותים פסיכולוגיים ולא אחות מתאמת. מחלת הסרטן היא לא משהו של זבנג וגמרנו, כמו התקף לב שאחרי שבועיים אתה בבית. סרטן זאת מחלה כרונית, כשהמטרה של החולה ובני משפחתו היא לחיות איתה הרבה שנים. כמעט כל שבוע החולה צריך לחזור לבדיקות וטיפולים ומעקבים בבית חולים. והמעטפת הזאת חשובה במיוחד לאנשים צעירים, שצריכים להמשיך את החיים שלהם, בעבודה, בזוגיות, בגידול ילדים. זה היה חסר. לטליה היה הרבה מזל כי היתה לה את כל התמיכה המשפחתית, וגם את האמצעים. לרוב הנשים אין את העזרה הזאת. רובן צריכות אחרי הטיפול הכימותרפי לחזור הביתה ולטפל בילדים".
בליליוס מוסיף ומדגיש כי "חשוב לציין כי הטיפולים שקיבלנו בהדסה, באיכילוב ובתל השומר היו מצוינים. ההבדל הוא שאנחנו, במרכז טליה, נותנים משהו שונה, יותר עזרה ויחס אישי".
ספר קצת על טליה ז"ל?
"היא היתה אישה מדהימה. היינו ביחד מהתיכון, כשהכרנו היא היתה בכיתה י' ואני בכיתה י"ב. היא עשתה הרבה דברים בחיים. היא למדה תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. היא ניהלה כמה עסקים. לפני חמש שנים, כשכבר היתה עמוק במחלה, עשתה הסבה ולמדה קונדיטוריה במשך שנה אצל אסטלה ופתחה קייטרינג. חוץ מזה היא עשתה המון דברים, למדה וטיילה המון, וגידלה שלושה ילדים לתפארת. היא הספיקה המון בחיים".
מה היא היתה אומרת על היוזמה?
"היא לא אהבה תרומות של הנצחת השם או הפגנה של עושר. היא אהבה לעזור בצנעה ובשקט והיתה מתנדבת בכל מיני מקומות. אם יש משהו שאני יודע, זה שהיא היתה אוהבת את הסיוע שהמרכז מציע למטופלות הצעירות בכל הנושאים שמסביב לרפואה".
מהי עבורך המשמעות של פתיחת המרכז על שמה?
"שנשים אחרות יזכו לקבל איכות חיים יותר גבוהה ואולי אפילו להאריך חיים ולהחלים מהמחלה, וזה שזה נקרא על שמה זה לדורי דורות. זה לתמיד. הכי היינו רוצים זה שתהיה תרופה לסרטן השד ולא יהיה מרכז בכלל. לצערנו זה עדיין לא קרה".
טליה בליליוס ז"ל היא בתו של ציון תורג'מן, מנכ"ל החברה העירונית אריאל אשר אמונה על קיום והפקת אירועי התרבות והספורט בעיר. "פתיחת המרכז מהווה עבורנו עצב ושמחה", מציין תורג'מן בשיחה עם "כל העיר". "זה קשה לתאר את השנתיים הקשות שעברנו כולנו ביחד, המשפחה, הילדים ואלי בעלה. זו היתה עבורנו מהלומה קשה ביותר. לצערי הרב עברנו בשנתיים האחרונות כמה אירועים חשובים מאוד, בהם בר המצווה של הבן היקר עמית, שחרורה של הבת מהצבא ואחרים, שלא זכינו שהיא תהיה בהם איתנו".
"אין ספק שהגעגועים הרבים שלנו לטליה היקרה קשים ביותר", מוסיף תורג'מן בהתרגשות. "מי שהכיר את טליה, מעבר לזה שהיא היתה ילדה יפיפייה שלמדה גם עבודה סוציאלית, יודע שהנתינה היתה אחד הדברים הכי מרכזים בחייה. האהבה אליה של החברים, והמשפחה מסביב אפשרה לנו לראות מקרוב עד כמה היא נערצת בקרב החברים".
איך התפתח הרעיון של פתיחת המרכז על שמה?
"היוזמה לפתיחת המרכז על שמה של טליה היתה של המשפחה, ובמיוחד של בעלה אלי. לפי התגובות שאני מקבל, כולם חשים אהבה וכבוד גדול מעצם המעשה שנעשה ומעצם זה שאולי בזכות טליה והמרכז הזה נשים אחרות שיזדקקו לטיפולים מסוג זה יוכלו לקבל אותם כאן בירושלים. זהו מרכז ייחודי, שינוהל על ידי ד"ר שני, שהיתה הרופאה הבכירה בבית החולים "שיבא" אשר העתיקה את מקום מגוריה לירושלים בשביל להיות כאן במחלקה. ד"ר שני, כפי שהיא סיפרה לי, העריצה את טליה, אהבה אותה ונקשרה אליה מאוד, ואין ספק שהחלטתה לעמוד בראש המרכז היתה גם מעצם ההיכרות האישית. טליה היתה ילדה שמחה, ועד יום העצמאות האחרון לפני שנתיים עוד בילתה איתנו ואירחה עשרות אנשים כפי שעשתה במהלך כל השנים".
איך היתה ההתמודדות של טליה ושל המשפחה עם המחלה?
"טליה חלתה כעשר שנים לפני שהמחלה הכריעה אותה. במהלך השנים הללו היא בילתה ונהנתה, והעניקה למשפחתה את הטוב ביותר. היא היתה אמא יקרה, שבישלה ואפתה באהבה לילדים. אין ספק שהיוזמה של אלי, בשיתוף הנהלת המרכז הרפואי שערי צדק, להקים את 'מרכז טליה' תעזור לנו בעתיד לשמור ולשמר את זיכרונה. אני בטוח שבערב המרגש שעברנו השבוע טליה הביטה אלינו מלמעלה והיתה מאושרת על היוזמה שנעשתה לטובת הנשים בארץ, כי זו דרכה. הקמת מרכז מסוג זה תאפשר לנשים צעירות לקבל את הטיפול שהוא מעבר לטיפול הרפואי".
מהניסיון האישי שלך כאב לחולה אונקולוגית, מה יכול לעזור לחולות?
"ראיתי מקרוב את השנים בהם טליה חלתה וראיתי את חוסר האונים לא פעם במציאת הרופאים שיכולים לסייע לה, ואני בטוח שזה לא רק המקרה האישי שלנו. הרצון למצוא את הפתרון הרפואי מביא את החולים ואת בני המשפחה להתרוצץ בין בתי חולים במטרה למצוא בסופו של דבר מזור ותקווה. אין ספק שהקמת מחלקה מסוג זה בירושלים, בשערי צדק, תאפשר לאותה חולה לקבל את הטיפולים מעבר לטיפול הרפואי. אני מודה לאותם אורחים שהגיעו לכבד אותנו ועל התמיכה שקיבלנו לאורך כל השנה".
כאמור, "מרכז טליה" מציע למטופלות הצעירות שירותי תמיכה שהם מעבר לטיפול הרפואי, שגם הוא יינתן להן שם. ד"ר פאלוך-שמעון, שתעמוד בראש המרכז, היא אונקולוגית בכירה מהמרכז הרפואי שערי צדק אשר היתה שותפה לכתיבת עשרות מאמרים אקדמיים שפורסמו בכתבי עת יוקרתיים בתחום. היא בוגרת תכנית תלפיות למנהיגות ומצוינות בתחום הרפואה, וחברה בוועדה הבינלאומית לקביעת קווים מנחים בינלאומיים לטיפול בסרטן השד גרורתי.
בנוסף, היא הובילה זו השנה השנייה לכתיבת הקווים המנחים הבינלאומיים של האיגוד האירופי לטיפול בסרטן השד בצעירות, וכתבה את ההנחיות של האיגוד האירופי למניעה וגילוי מוקדם של סרטן השד על רקע תורשתי.
"מרכז טליה יטפל בנשים צעירות חולות בסרטן השד בגילאי הפוריות, ללא קשר איפה הן טופלו עד אז או לאיזה קופת חולים הן משתייכות, כל זאת כחלק מהתרומה הנדיבה של משפחת בליליוס וההבנה שלהם עד כמה חשוב לתת את התמיכה הזאת לנשים הצעירות, וכחלק מהמגויסות של המרכז הרפואי שערי צדק", מדגישה ד"ר פאלוך-שמעון. "כל מי שרוצה להגיע, תתקבל כאן בברכה".
מה כל כך מיוחד במרכז טליה?
"אין עוד מרכז בארץ לחולות צעירות בסרטן השד. אנחנו מעניקים גישה הוליסטית למטופלת, שבו אנחנו מזהים אתגרים נוספים, פרט להיותה מאובחנת בסרטן השד. אישה צעירה צריכה להתמודד עם היבטים גנטיים של תורשה של סרטן, אם מוצאים מוטציה זה משפיע על האישה ועל משפחתה, והיא צריכה להוציא שחלות בגיל יחסית צעיר, חלקן בוחרות לעשות כריתת שד להפחתת סיכון, ויש את המטען הגנטי שהן מעבירות לילדיהן. בנוסף הן צריכות להתמודד עם פריון ופגיעה בפריון, שנגרמת לפעמים על ידי הטיפולים שאנחנו נותנים, והן צריכות לעבור תהליך של שימור פריון. כמו כן, מבחינה רפואית, לפעמים הן נכנסות לגיל המעבר, שזה לא דבר פשוט להתמודד איתו בגיל 50, ובטח שלא בגיל 30. זה תופס אותן בשלב בחיים שהוא גם ככה מאתגר בחיים. אנחנו במרכז מספקים הסתכלות כוללנית על האישה".
עוד מציינת ד"ר פאלוך-שמעון כי "צריך לקחת בחשבון שנשים צעירות בדרך כלל מכירות את מערכת הבריאות מעיניים של אישה בריאה. פתאום המטופלת מוצאת את עצמה עם אבחנה נורא מאיימת ומפחידה, ובתוך כל הלחץ הזה היא צריכה לנווט את עצמה במערכת שהיא לא מכירה, בדרך כלל צריך לטפל בדברים מהר, וההתמודדות יכולה להיות קשה. חלק ממה שייחודי אצלנו במרכז הוא שכל המטרה של המרכז זה לתת מענה לדברים אחרים, כולל פסיכולוגית לצעירות, ומנווטת אישית שהיא לא רופאה ולא אחות שתהיה שם בשבילה. לדוגמה, היתה מטופלת חד הורית צעירה, שהיתה מודאגת מהסרטן, אך יותר מכך מהאתגר הכלכלי, ולכן עובדת סוציאלית נכנסה לתמונה כבר מהתחלה ושידכה בינה לבין עמותה שעוזרת לנשים במצבה. מעבר לטיפול השוטף, המטרה שלנו היא גם להיות שותפים למחקרים שיקדמו את הטיפול בנושא סרטן שד בצעירות ולהרחיב את הידע והניסיון שלנו בנושא".
באחרונה נדמה ששומעים יותר על נשים שמתמודדות עם סרטן השד. האם זה בגלל שהמודעות עלתה, או שיש יותר נשים חולות?
"יש הרבה יותר מודעות ופתיחות של החברה באופן כללי. גם הרשתות החברתיות שינו את התפיסה להתמודדות שלנו עם נושאי בריאות. בארץ אין עליה במספר הצעירות החולות. חשוב להבהיר שהבשורות הטובות הן שרוב הנשים, בכל הגילאים, מבריאות ומחלימות. הטיפולים שלנו נעשים מדויקים וטובים יותר ועם הזמן פחות מזיקים ורעילים. יש הרבה מקום לאופטימיות".
יעל
מרגש
משפחה מיוחדת