את ההחלטה ללמוד אדריכלות קיבל ירון קופרשטוק בעיצומו של טיול גדול בחו"ל. הוא חזר לארץ, התחיל ללמוד בבצלאל ומאז הוא חי ונושם את המקצוע ואת האוויר הצלול של העיר.
האדריכל ירון קופרשטוק אוהב את ירושלים, העיר שאליה הגיע מחיפה לפני כ-30 שנה, ומרגישים את זה בכל משפט בדבריו. ירון ומשפחתו גרים בשכונת הקטמונים שאותה הוא מגדיר – שכונה עם הרבה שמיים. את הבוקר הוא מתחיל ברכיבה באופנים אל הבריכה ומשם ממשיך למשרד האדריכלים שהוא מנהל. בערב ישוב אל ביתו ואולי יכין מרק מירקות הגינה האקולוגית שהקים על הגג.
ירון לא רק אוהב את ירושלים הוא גם מצליח לתרום לה במסגרת עבודתו. ירושלים משופעת במבנים היסטוריים שצריך לשקם והדרך הכלכלית לשיקומם כרוכה לרוב בתוספות בניה מודרנית. את התהליך הזה מנהל ירון בשיתוף צוות האדריכלים במשרדו. וילה שוקן, שגרירות ירדן ההיסטורית, מלון IBIS במדרחוב בן יהודה ובית החולים 'ביקור חולים' הם רק כמה דוגמאות לפרויקטים שמתוכננים על ידם.
כפי שאפשר לראות, אין לירון רגע דל ופרויקט רודף פרויקט, אבל מתברר שלא כך היו הדברים תמיד.
כיצד התחלת לעסוק באדריכלות?
"למדתי בבצלאל והשלמתי לימודים בניו יורק, שם הבנתי את החיבור שלי לתהליך היצירה האדריכלית. הבנתי שאני רוצה לספר סיפור באדריכלות, לתפוס תהליך רעיוני/מחשבתי שלם ולתרגם אותו לבניה בעולם. החזרה לארץ הייתה מתסכלת כי הרגשתי שכאן אין לאנשים זמן וסבלנות להקשיב למה שאני מנסה לספר. זה לקח הרבה זמן. שנים רבות עבדתי בעיקר בכפרי נוער שם זכיתי לעבוד מול אנשי חינוך שראו ערך בתהליך שהצעתי. כיום העבודה של המשרד מגוונת וכוללת מבני ציבור ומלונאות, מגורים ועיצוב סביבתי.
על איזה פרויקט ייחודי אתה עובד בימים אלה?
"כחלק משיתוף פעולה וחברות ארוכת שנים עם הפסל רפאל לומס, אנחנו עסוקים בימים אלה עם אוניברסיטת סן-פרנסיסקו בתכנון אנדרטת זיכרון לאסון 9/11. האנדרטה, שיזם רפאל, תיוחד לקורבנות המטוס שהיה בדרכו לסן פרנסיסקו והופל בדרך בשל התנגדות פעילה של נוסעיו לחוטפים. קיבלנו מממשל ארה"ב שאריות מתכת ממבנה התאומים אותם נשלב באנדרטה בעבודה משותפת יחד עם משפחות החללים וצוות האוניברסיטה".
ספר על מבנה מיוחד שאתם עובדים על שיקומו בירושלים.
"בית החולים 'ביקור חולים' נבנה בסוף המאה ה-19 בבניית אבן מרשימה ואיכותית. עם השנים בית החולים הוסיף על מבנה האבן המפואר גיבוב של תוספות בניה ברמה ירודה ביותר, מה שמערער מאד את האיכויות של המונומנט. פעולת השימור מתחילה בקילוף כל התוספות המאוחרות ושיקום המבנה ההיסטורי מחדש. סביבו, אנחנו מציעים מרקם בנוי שיענה על הצרכים העכשוויים של העיר בצורה שמכבדת את המבנה המקורי ונותנת לו מקום. בבניה החדשה אנחנו לא מנסים להתבטל בפני הבנייה ההיסטורית, אנחנו גם לא מנסים לחקות אותה. אלא מתכננים בניה מודרנית עכשווית מתוך תפיסה שהשיח בין הישן והחדש יהיה מעשיר מבחינה תרבותית".
כיצד מתנהל הדיאלוג עם הלקוח?
"באדריכלות אנחנו מפגישים בין החלומות של הלקוח והצרכים של העיר. אני מתחיל לפתח כל פרויקט בחיפוש אחר מה שנכון לבנות במקום, תוך התייעצות עם הלקוח ונציגי רשויות התכנון, וכשאני מצליח לייצר הבנה שהחלום של הלקוח מציאותי וראוי ומתאים לצרכי העיר, הסיפוק גדול".
מה החזון האדריכלי שלך?
"אני מאמין שארכיטקטורה מספרת סיפור. היא לא פתרון טכני ולא הצבת אובייקט יפה במרחב, היא מתארת תהליך, סיפור. אם האנשים שנמצאים בבניין ועוברים דרכו מצליחים לחוות חלק מהסיפור שהתכוונתי אליו זה מדד להצלחה עבורי".
כחיפאי לשעבר, מה לדעתך מייחד את ירושלים?
"שנים רבות אני לומד בבתי מדרש מעורבים לדתיים וחילונים דוגמת 'אלול' ו'קולות'. ילדיי לומדים בבית הספר 'קשת' המחנך בהצלחה ילדים דתיים וחילונים יחד. העירוב הזה מאד מתאים לי ולנו כמשפחה. ירושלים מרחיקת לכת במפגש הדתי-חילוני, שהופך למארג שלם, יצירתי, ופתוח".
איזה טיפ היית נותן לאדריכלים מתחילים?
"לא לאבד את התשוקה. אם אתה מגיע ממקום של תשוקה, ארכיטקטורה אינה עוד עיסוק מפרך אלא יופי של מרחב תרבותי לעבוד בו".
כתובת: המלך ג’ור’ג 40
טלפון: 02-6242632
אתר: www.kyarch.com
תגובות