מרתון ירושלים נחשב למסלול בדרגת קושי גבוהה ביותר – בהיותו רווי בשיפועים וזוויות אין קץ. אם במרתון רגיל רצים שואלים את עצמם את השאלה "למה אני עושה את זה לעצמי?" הרי במרתון הררי כמו ירושלים האתגר הוא עצום. רצים מתחילים ומנוסים כאחד חוששים ממסלול המרתון – 42.2 ק"מ.
ביום שישי הקרוב, 9.3, יצאו לדרך רצים ורצות רבים, שירוצו את המסלול למרחק המלא לראשונה בעיר ירושלים. הם גרים בירושלים וסביבתה ופשוט נלהבים לקחת את האתגר הזה על עצמם. השבוע ראיינתי שלושה רצים נחושים, שרק מחכים ליריית הזינוק.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לכל הטורים של רותי זינדל-אוכמן המאמנת
"שאיפות למרתון הקרוב – אני אשמח להיות האישה הישראלית הראשונה שחוצה השנה את קו הגמר"
ברכה דויטש, בת 28 ,דתייה, מתגוררת בהר נוף, נשואה ואמא לחמישה ילדים. היא עובדת בארגון "עולמי", שעוזר לסטודנטים מיהדות צפון אמריקה להתקרב לדת ולעשות עלייה – היא בעצמה עשתה עלייה לפני כשבע שנים מארצות הברית. דויטש התחילה להתאמן בריצה לפני קצת יותר משנתיים, ומאז הספיקה לרוץ שני מרתונים בתל אביב, שבמהלך אחד מהם היא היתה בהריון – אף אחד מהרצים לא יכול היה לפספס אותה.
את מירוץ הנשים האחרון בירושלים היא צלחה וניצחה מספר חודשים בודדים אחרי לידה, ואת חצי מרתון תל אביב האחרון היא סיימה בתוצאה אדירה – 1:30:20 – מדורגת במקום ה-11 מבין כל הנשים. את מרתון ירושלים הקרוב היא שואפת לסיים במקום הראשון, לא פחות, בקטגוריית רצות ישראליות.
ברכה דויטש (צילום: פרטי)
איך התחלת לרוץ?
"בתור ילדה תמיד אהבתי לרוץ ולעסוק בספורט. לפני קצת יותר משנתיים לא התאמנתי בכלל. הייתי עסוקה בבית עם הילדים. נולדו לי ארבעה ילדים תוך שש שנים. כל שנה המשפחה שלי היתה מקיימת ריצה קצרה על החוף ואני תמיד הייתי מנצחת. באותה שנה שקיימנו את הריצה אפילו אחותי הקטנה ניצחה אותי ואז הבנתי שאני ממש לא בכושר ושאני חייבת להתחיל להתאמן. בעלי נתן לי השראה אחרי שסיים מסע אופניים של 290 קילומטר לגיוס תרומות עבור ארגון צדקה. לאחר מכן, החלטתי שאני ארוץ מרתון. מכיוון שידעתי שאי אפשר לרוץ מרתון מבלי להתאמן אליו, אז הייתי חייבת להתאמן ולמצוא לזה זמן. אחרי המרתון הראשון כבר ממש התמכרתי".
ברכה דויטש (צילום: פרטי)
כיצד את משלבת אימונים, עבודה ומשפחה?
"צריך למצוא את האיזון הנכון בין כל הדברים. הלו"ז שלי מתוכנן מראש. אני עובדת מהבית ולכן יש לי גמישות מסוימת. הפכתי את הריצה לעדיפות עליונה, גם אם זה אומר לצאת מוקדם מאוד בבוקר או מאוחר בלילה. אני בעיקר מתאמנת כאשר הילדים שלי ישנים. איפה שאני יכולה לדחוף אימון אני רצה".
ברכה דויטש (צילום: פרטי)
למה דווקא מרתון ירושלים?
"רצתי את תל אביב כבר שנתיים ברציפות. פעם אחת רצתי את המרתון בשאיפה לסיים ובפעם השנייה רצתי אותו בהריון, בחודש השביעי. תמיד רציתי לרוץ את המרתון בירושלים, זאת הזדמנות נפלאה עם אתגר בתוכה. מבחינת שאיפות למרתון הקרוב – אני אשמח להיות האישה הישראלית הראשונה שחוצה השנה את קו הגמר. אני מתכוונת לדחוף את עצמי עד לקצה גבול היכולת".
ברכה דויטש (צילום: פרטי)
האם הכנת את עצמך בצורה מיוחדת למרתון הזה?
"אני גרה בירושלים ורצה כל יום בעליות. כשאני יוצאת מהבית שלי אני ישר פוגשת בעליות. רצתי את המסלול של המרתון ואני חושבת שזה חלק חשוב מהאימונים. זה מאוד פסיכולוגי. אם הראש יודע שהגוף כבר עשה את זה אז הביצוע הוא אחר. ממש כמו טייס אוטומטי".
ברכה דויטש (צילום: פרטי)
מה המסר שלך לנשים דתיות?
"יש אנשים חושבים שנשים דתיות לא צריכות להתאמן. אני חושבת שאנשים רואים יותר ויותר שאפשר להיות דתי או דתייה ועדיין להתאמן ולהיות בריאים. אני לא חושבת שכולם צריכים לרוץ, אבל כל אחד צריך למצוא פעילות גופנית שהוא אוהב ולעסוק בה. יש יתרונות עצומים גם מבחינה נפשית. אני אסירת תודה עבור מה שזה עשה לי. זה גרם לי לשינוי עצום".
ברכה דויטש (צילום: פרטי)
ברכה דויטש והמשפחה (צילום: פרטי)
"או שאני מסיים את המרתון או שאני מת"
ליאור יצחקי, בן 53 , מתגורר בהר אדר, נשוי ואבא לארבעה ילדים. יצחקי הוא מאמן אישי בתחום הספורט. כ-20 שנה הוא רוכב על אופניים וב-10 שנים האחרונות הוא מפלרטט עם הריצה ורץ כפעם בשבוע. רק לפני ארבעה וחצי חודשים הוא החליט שהוא לוקח על עצמו את אתגר הריצה והחל להתאמן ברצינות. במרתון טבריה האחרון הוא רץ את המרחק המלא רק אחרי חודשיים של אימונים. כעת הוא נחוש לסיים גם את אחד המסלולים הקשים ביותר למרתון שיש. בראיון עימו הוא מצהיר "או שאני מסיים את המרתון או שאני מת. אין ביניים".
איך התחלת לרוץ?
"בחודשים האחרונים החלטתי לעבור לתחום הריצה. חבר טוב שהוא גם מאמן, אורן צדקיהו, עזר לי מאוד להתאמן ולהיכנס לעולם הריצה. נכנסתי לעולם הריצה כי זה תמיד היה מאתגר עבורי. באופניים תמיד הלך לי בקלות. החלטתי שאני הולך לאיפה שקשה ולא טבעי לי. אני רוצה לרוץ עד שזה יגיע לי טבעי כמו הרכיבה. התחלתי להנות ונסחפתי לעולם הריצה".
ליאור יצחקי (צילום: פרטי)
למה דווקא מרתון מלא בירושלים?
"נולדתי בירושלים וגדלתי בה. חשבתי לעצמי שזה מיוחד ומעניין לרוץ את המרתון הזה. המסלול מגוון, רחובות, עליות, ירידות ומקומות היסטוריים לאורך המסלול. אני אחשוב על ההורים שלי בריצה. הם היו ירושלמים ותיקים. אמא שלי נולדה בירושלים ואבא שלי לחם במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. זה בטוח משהו שאני אחשוב עליו כל זמן הריצה".
כיצד התכוננת למרתון רווי בעליות?
"רצתי באיזור הר הדר הרווי בעליות. הוספתי אימונים עם הרבה עליות בתוך תוכנית האימונים שלי והגברתי קצבים בריצות מסוימת. רצתי גם בירושלים בהכנות למרתון הזה".
ליאור יצחקי (צילום: פרטי)
כיצד המשפחה התגייסה?
"הבן שלי בן ה-12 התחיל לרוץ איתי. הוא כבר רץ איתי 16 ק"מ. אשתי גם רצה – היא נכנסה לעולם הריצה לפניי. כל שבת היא רצה בקביעות. חלק מהם ילוו אותי וירוצו איתי את הסוף. הם שותפים לאימונים שלי".
רוצים להישאר מעודכנים?
"אני מתאמן כשאני רץ מהר חומה לעבודה בהר חוצבים"
יובל מינס, בן 34, מתגורר בתקוע, נשוי ואבא לחמישה ילדים, עובד בחברת היי-טק בהר חוצבים. מינס רץ כבר כשנתיים וחצי במסגרות שונות, בין השאר בקבוצת הסטודנטים "מישהו לרוץ איתו" ועם קבוצת חברים ביישוב.
איך התחלת לרוץ?
"לפני כשנתיים וחצי, בקושי הצלחתי לרוץ קילומטר. החלטתי שאני מתחיל להתאמן ומאז אני רץ. היום אני מסוגל לעשות דברים שלא הרבה אנשים מסוגלים לעשות".
יובל מינס (צילום: פרטי)
מדוע דווקא ירושלים?
"המרתון בירושלים יהיה המרתון המלא הראשון שלי. כל האימונים שלי הם סביב ירושלים. כשהסתכלתי על כל המרתונים הגדולים שקיימים בארץ אז החלטתי שירושלים זה המקום עם הנוף היפה ביותר וזה ישמש גם כסגירת מעגל עבורי. חצי המרתון הראשון שעשיתי היה בירושלים ולכן החלטתי שגם המרתון הראשון שלי יהיה שם".
יובל מינס (צילום: פרטי)
האם התאמנת בצורה מיוחדת למרתון הזה?
"הרבה מהאימונים שלי מתבצעים בירושלים. אני מתאמן כשאני רץ מהר חומה לעבודה בהר חוצבים. כמו כן, רצתי על המסלול עצמו".
מה המטרה שלך בירושלים?
"מבחינת זמן אני רוצה לסיים את המרתון ב-4 שעות. המטרה הכללית שלי היא תחושת המסוגלות שלי. אני רוצה להוכיח לעצמי שברגע שאתה מגדיר לעצמך מטרה ומכין את עצמך אליה אתה יכול להשיג אותה".
יובל ונטע מינס (צילום: פרטי)
כיצד הצלחת לשלב אימונים ומשפחה?
"ישנתי פחות, קמתי שעה וחצי לפני וכך ביצעתי את האימונים. זה משהו שקורה לעתים רחוקות ולכן ההתגייסות היתה גדולה. התמיכה של אשתי, נטע, היתה אדירה. המשפחה שלי, אשתי והילדים, יחכו לי בסיום".
רותי זינדל אוכמן (צילום: פרטי)
רותי זינדל-אוכמן,
מאמנת ריצה מקצועית בירושלים והסביבה,
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני מוינגייט,
רצה ואמא לשלושה מתוקים.
מנחם
ברכה היא רצה מצויינת, ללא ספק והסיפור שלה מרתק. להיות ״האשה הישראלית הראשונה שתסיים את מרתון ירושלים״? הגזימה קצת. עשו את זה עשרות נשים ישראליות לפניה. אני ציפיתי לכתבה מקצועית, שתיתן קצת טיפים איך להתמודד עם התוואי המורכב של המרתון, סיפורים אישיים זה נחמד.