כדי לא לפספס את עיקרי הדברים, הפעם חילקתי את הכתבה – קבלו את חלק א' ב'זמן אמא'. צפו בהתרגשות לשבוע הבא לחלק ב' המסכם.
לכל אשה יש את השלב הזה, שבו היא מלכה לעצמה. שליטת הממלכה. מחליטה על הזמן שלה, התקציב שלה, וזמן הפנאי שלה. כן כן, זמן פנאי. כזה שממש אפשר לבחור אם לישון, לקרוא, או סתם לבהות באוויר. ואין נקיפות מצפון, ואין צורך להצטדק, פשוט זורמים ועושים.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לכל הטורים של מיכל פישמן-רואה ב"כל העיר"
ואז… זכינו לתואר "אמא". אותו תואר נכסף, לא מובן מאליו, שאין שני לו, ולעולם לא נוותר עליו. אותו התואר שהכניס אל חיינו יצורים קטנים, מתוקים אך אגואיסטים, שיודעים ומבינים שהכל סובב אותם והם מנצלים זאת עד תום.
למענם ויתרנו על שעות שינה, התחלנו לחשב תקציבים שלא יחסר להם כלום, וכמובן אנו מקדישים להם כל רגע אם הוא פנוי או לא. והכל באהבה גדולה, ומתחושת הכרת הטוב שזכינו בכלל להיות אימהות.
חלק מכל הטוב הזה, הוא אובדן סופי וטוטאלי של "האני" שהייתי לטובת "אמא" הטייטל הטוב בעולם.
כחלק מהבונוסים המתלווים לתפקיד. יותר לא נישן לילות שלמים ומטעינים, לא נסיים לילה במיטה שלנו בלעדי יורשי העצר (ונקום רק בצורת סימן שאלה), לא נתעורר יותר לציוץ הציפורים ו"אמא" תהפוך למרענן הרשמי של יומנו. "אמא" בבוקר לכבוד הנץ החמה, ו"אמא" בשניה שפתחנו את המים במקלחת. "אמא" אם העזנו לשבת ללגום כוס מים, ו"אמא" אם ניסינו לגנוב דקה לפיפי לבד. ובקיצור, הצל שלי ואני יצאנו לדרך. ואיזה כיף שהוא איתי בכל מקום.
אז זה כיף, אין ספק. כאמור להיות אמא זאת זכות שאין להקל בה ראש, ולהיות אסירי תודה עליה. אבל גם לזכור מי אנחנו כנשים, חשוב לא פחות. ולכן אני בוחרת השבוע לקרוא לכל אמא פה, להביט רגע פנימה, לקחת נשימה עמוקה ולמצוא את הדבר שהכי מטעין אותה. מחזק אותה ומשמח אותה.
ולקחת החלטה שפעם בחודש יום אחד הוא לגמרי שלך. ללכת לשוטט בקניון. לקבוע תור לקוסמטיקאית כולל פדיקור ומניקור של הלק המטורף שחלמת עליו שנים. לקבוע עם חברה טובה לדרינק, לצאת עם חברות טובות להופעה, או סתם לשבת לגלגל קובה אל תוך הלילה עם ה-BFF שלך, ולהתעדכן בכל מה שחדש, ואתן פשוט לא מצליחות לדבר עליו כשברקע יש את הקולות המתוקים והבלתי פוסקים שחוזרים ואומרים: "אמא, אמא, אמא, אמא, אמא….".
אז שרק יהיו לנו בריאים, ותמיד מאושרים, אבל זכרי שאמא טעונת מצברים – סוללת דרך לימים מאושרים 🙂
בשבוע הבא – פרק ב'.
אמא ירושלמית
איזה הצעות משעממות, חסרות מעוף ואפילו דכאניות: "ללכת לשוטט בקניון. לקבוע תור לקוסמטיקאית כולל פדיקור ומניקור של הלק המטורף שחלמת עליו שנים. לקבוע עם חברה טובה לדרינק, לצאת עם חברות טובות להופעה, או סתם לשבת לגלגל קובה". זו הרמה הכי נמוכה, מצמצת מוח. ואבל תתבלבלו. טיפוח זה חשוב. אבל ראבק!!!! להסתובב בקניון???????????? "לק שחלמת שנים" אפשר לחשוב מה יש לחלום על לק!
מביך. פונה למכנה הנמוך ביותר.
RR
את לא חייבת לקרוא, זו המלצה של אמא במשרה מלאה , שזמן עם הילדים לוקח חלק נכבד מיומה וכן היא וויתרה גם על "הדברים הנמוכים" שאת קוראת להם כך. מה שלך טריוויאלי לא לכולם.אפשר לקרוא ולא להסכים, לא חייבים להגיב כמו שהגבת.פשוט מיותר. צריך לדעת לקבל גם דעות של אחרים או לא לקבל .אבל התגובה הזו שלך היא ברמה נמוכה ולא ההצעות שלה.
ולך אמא שכתבה את הפוסט הזה, מאחלת לך שתצליחי לעשות את מה שאת רוצה ולהנות מכל רגע