קוראים לה שאנל. ולמרות שהיא ממש לא מתנהגת כבת אצולה, אלא יותר כפרא מן ההרים, אנחנו אוהבים אותה אהבת נפש ואין לתאר את השמחה שהיא מביאה למנומשי הבית. היא מזנקת עלינו בקשקושי זנב כשאנחנו חוזרים מיום עבודה או לימודים, מעירה אותנו בליקוקים כשהיא רוצה לצאת לטיול ומוצצת את הדובי שלה בשעת ערב כשהיא מתרפקת איתנו בסלון. חלק בלתי נפרד מהמשפחה.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- לכל הכתבות של סיגל קליין ב"כל העיר"
צער בעלי חיים (צילום: נועם קליין)
מי שאין לו בעל חיים בבית לא יבין את הרגישות, החמלה והאהבה שכלב או חתול מביאים איתם, בעיקר בתקופת גידול ילדים. נכון שמדובר בהשקעה וטיפול, אבל הם מזעריים בהתחשב בתמורה שמקבלים. את שאנל אימצנו כשהיתה גורה קטנה וכשאני מביטה שלוש שנים לאחור, נזכרת בנעליים האכולות שגיליתי מתחת לספה ובניחוח הפיפי שכבש את הבית בעודה מטילה שתן על עיתונים, אני יודעת שזו שטות לדבוק בגור. הגור המתוק גדל כל כך מהר, בתוך ארבעה חודשים הופך הגור לג'מוס מטיל אימה, ובנוסף – האכזבה והכעס על הנעליים האכולות, במיוחד אם הן תוצרת זארה, לא שוות את גידול הגור. ולכן אני ממליצה לאמץ כלב בוגר, בן שנה ומעלה, אין הפתעות באשר לגודל הלא צפוי שלו, הוא רגוע ולא מציק, ואפשר לזרוק את הנעליים חופשי בבית.
צער בעלי חיים (צילום: נועם קליין)
אהבת בעלי החיים היא תופעה ידועה אצל משפחת קליין, וכך בהשפעת המשוחררת הטרייה, יצאנו בשבת בצהריים להתנדב בצער בעלי חיים ירושלים. בשבת במיוחד נזקקים במקום למתנדבים כדי להאכיל את הכלבים והחתולים, לנקות את החצרות ובעיקר להוציא את החמודים האלה לטייל, שהרי הם כלואים ברוב שעות היום. התמלאתי גאווה על האנשים טובי הלב שמגיעים להתנדב במהלך כל השבוע, ואני מרגישה שהמחווה הקטנה הזו שעשינו בשבת נתנה הרבה לילדים, ובהחלט נעשה זאת שוב.
רוצים להישאר מעודכנים?
אחת המתנדבות הוותיקות היא חיה, שמספרת כי ההתנדבות היא החיים שלה. "תמיד אהבתי חיות יותר מאנשים. איכשהו התגלגלתי לכאן כשהילדים גדלו, ולמרות שכואב לי לראות את בעלי החיים אני יודעת שאני עושה להם טוב. השבוע אימצו אצלנו כלבה בת 12 שהיתה 7 שנים באימוץ והוחזרה אלינו. זה מחמם את הלב ומשמח שיש לה בית חם".
צער בעלי חיים (צילום: נועם קליין)
חיה, כמובן, היא לא היחידה. במקום מתנדבים רבים שמגיעים בימות השבוע ובשבת, נאמנים ומסורים והם זקוקים לעזרה בעיקר בשבתות, בדיוק כפי שהקליינים הגיעו. בקיצור אם יש לכם שבת ריקה מתוכן, שהילדים מתלוננים שמשעמם להם, כדאי להביא אותם לצער בעלי חיים, להוציא כלבים לטיול, ללטף אותם, להתקרב אל בעל החיים ולהרגיש אותו מקרוב. זה נותן המון לילדים וגם למבוגרים. אפשר להביא משחקים לחתולים ולכלבים, שמיכות לחימום בחורף, או תנורי חימום לגורים בעיקר.
זיו קליין (צילום: נועם קליין)
אז לנו יש את שאנל, למה שלכם לא יהיה? ואם קשה להחליט על אימוץ, אפשר סתם להגיע ולטייל עם כלב חמוד, זה קרוב לעיר, לא דורש הרבה זמן, אבל מעניק כל כך הרבה סיפוק. שינוי קטן בעולם.
עמותת צער בעלי חיים ירושלים, עטרות. טל' לאימוץ: חיה – 054-7700221, משרד – 02-5854465.
תגובות