כיצד – ועד כמה – משפיעה התרבות ה’מזרחית’ והערבית על האומנות המערבית והעכשווית, כאן בישראל? המוזיאון לאמנות האסלאם מציג בימים אלה את התערוכה "חילוף חומרים: זהות מזרחית וערבית בעיצוב צעיר ועכשווי", שתנסה לענות בדיוק על השאלה הזו דרך יצירות האומנות השונות.
אנשי המוזיאון לאמנות האסלאם מסבירים כי התערוכה הוקמה בעקבות מה שנראה כמגמה בולטת בשנים האחרונות: מספר הולך וגדל של מעצבים שהושפעו מהשינויים שמתרחשים בחברה הישראלית סביב שאלות של שייכות, זהות, מוצא, מגדר, לאום ועוד. אחת הסוגיות הדומיננטיות שעולה מעבודותיהם של מעצבים אלו היא הזהות המזרחית, בין אם בהשוואה לתרבות האירופית ובין אם ביחס לתרבות הערבית.
התערוכה החדשה, שמוצגת במוזיאון ביוזמת מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, כוללת מבחר עבודות העוסקות ביחסי הגומלין התרבותיים והאסתטיים שבין המזרח למערב, בין ערבים ליהודים, בין ישראל לאירופה, בין המזרח התיכון לישראל ובין הערבית לעברית.
העבודות בתערוכה נוצרו במגוון רחב של פלטפורמות ומדיומים וממגוון רחב של חומרים. גם מבחר נקודות המבט ונקודות המוצא של היוצרים רחב מאוד, ומתקשר לנושאים כמו קישוט הגוף, בית ומשפחה, סביבת המגורים, מוצא, עם ולאום.
בין העבודות: ‘ערבי-מערבי’ של אוהד חדד והלאל ג’בארין; ‘נגהפ’ של אמיר צובל; ‘תוכנית רקמה’ של הזאר גראבלי; ‘ערבסקה חשמלית’ של הדר תדהר; ו’סמירה רמידה’ של נועה שניר.
התערוכה, שאוצרים יובל סער ואורלי עמרמי, תוצג במוזיאון עד ה־7.4.18.
תגובות