ביום שני, 11.12.17, התקיים בכנסת אירוע לציון עשור לחוק החינוך המשלב, שחוקק ב-2008 השר לשעבר הרב מיכאל מלכיאור – מייסד רשת "מיתרים". החוק נותן הסמכה לשר החינוך לקבוע שמוסד חינוך רשמי הוא מוסד משלב, שבו יינתן חינוך הכולל מקורות לימוד יהודיים בהיקף רחב, תוך שימת דגש על העיסוק בזהות היהודית. בתי הספר של החינוך המשלב מושתתים על פלורליזם, ולומדים בהם יחד תלמידים המשתייכים לזרמים הרבים הקיימים בזהות היהודית: חילונים, דתיים, מסורתיים, קונסרבטיביים ורפורמים. עם בתי הספר הירושלמיים המשתייכים לחינוך המשלב נמנים 'גבעת גונן', תיכון 'רעות' ובית הספר היסודי 'אריאל' בגילה. נוסף עליהם ישנם גם מוסדות לימוד ביישובים אפרת, תקוע וכפר אדומים.
השר לשעבר, הרב מיכאל מלכיאור, כיהן בשלוש כנסות (מ־15 ועד ה־17), מטעם סיעות מימד, הרשימה המשותפת של מפלגת העבודה ומימד וכראש הרשימה הירוקה – מימד. "הקדנציה המשמעותית ביותר עבורי היתה הכנסת ה־17 שבה הייתי יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט", הוא מספר ל'כל העיר". "זאת הייתה קדנציה שבה העברנו המון רפורמות וחוקים, וביניהם חוק החינוך המשלב".
הרב מלכיאור, בן 63, תושב שכונת תלפיות, מספר על הרעיון שמאחורי החוק: "נולדתי בדנמרק, וכשעליתי רציתי לחיות בשכונה מעורבת על מנת שאוכל לפגוש את כל גווני האוכלוסייה. הבנתי, לצערי, שכבר מגיל המעון מפרידים אותנו – מי למעון חילוני ומי לדתי, וככה זה ממשיך. הגטאות הללו שאנחנו מכניסים את עצמנו אליהם גורמים לקיטוב ולפחד מהשונה, וזאת הסיבה העיקרית לשמה נכנסתי לחיים הציבוריים – כדי לנסות וליצור שפה משותפת".
"כשהתחלתי לדבר על הנושא, היה קונצנזוס רחב נגד הרעיון. השמאל החילוני היה בטוח שרוצים להחזיר את כולם בתשובה, הדתיים חשבו שזה 'חילוּן' סמוי, וגם משרד החינוך ומשרד האוצר היו נגד", מספר הרב מלכיאור. "למרות זאת התחילה בעירה בשטח. התקדמנו, אני וד"ר אריה גייגר ז"ל, והקמנו את רשת 'מיתרים' ב-2002. רק ב-2008 הצלחנו להעביר את החוק על מנת שיינתן גיבוי ממלכתי".
איך החינוך המשולב יכול לתרום למגוון האוכלוסיות בירושלים?
"ירושלים מובילה בקיטוב, אבל גם בשילוב של תלמידים מכל הגוונים. בירושלים יש יותר בתי ספר משלבים מאשר במקומות אחרים בארץ, מעצם החיים שלנו כאן בירושלים. בבתי הספר הללו אנחנו מראים לאוכלוסייה שיש דרך אחרת, שאפשר להיות יחד למרות שדרך החיים היא שונה. כשאני מפרש טקסט, אני מגיע עם הידע הדתי שלי, אבל במפגש עם תלמידים חילוניים, ללא הידע שלי, אני לומד פרשנויות אחרות שלא חשבתי עלי".
הרב מלכיאור מדגיש כי לא מדובר ב"הדתה". "אין כאן אג'נדה מוסווית", הוא מבהיר, "צריך להבין שזו צורת חינוך שלא מתאימה לכל אחד, ומי שמפחד כל הזמן מפני דברים שהוא לא מכיר, החינוך הזה לא בשבילו. הכוח בדרך הזאת מגיע מהסכמת ההורים".
האם מתוכננים בתי ספר משולבים ליהודים ולערבים?
"לצערי, כאן הדברים מסובכים יותר. באופן אישי אני מאוד בעד שילוב של בתי ספר יהודיים וערביים, וזה כבר קורה במקומות מסוימים, אבל כשהצעתי זאת, זה לא התקבל כל כך טוב. כשמקיימים צורה כזאת של חינוך עולות שאלות קיומיות, שכיום הציבור היהודי והציבור הערבי-פלסטינאי עוד לא מוכנים אליהם. לכן כרגע אני מתמקד בחיבור זרמי האוכלוסייה היהודית על מנת שלא נגיע למצב של 'תפסת מרובה לא תפסת'".
הרב מלכיאור, נוסף על עיסוקיו הרבים, משמש כנשיא ויו"ר 'מרכז מוזאיקה' שפועל להביא לשינוי ולהבנה בין העם הפלסטיני לעם היהודי, על בסיס של דיאלוג ערכי ומוסרי, הכרה הדדית בזכות והגדרה עצמית של העמים וביסוס ההכרה על הסכמות פוליטיות ערכיות ודתיות. הרב מלכיאור סייע, בין השאר, בגישור בבעיית המגנומטרים בהר הבית בקיץ האחרון. "קיבלתי פניות רבות כשהמצב היה מאוד קשה, ושמחתי שעלה ביכולתי לעזור וליצור דיאלוג בין ראשי משטרת ירושלים ובין אנשי הדת המוסלמים. הבאנו מתווה שהתקבל ומנע בסופו של דבר את התבערה שהייתה יכולה להעיר את כל האזור".
תגובות