סמל יעקב מצקין (20) וסמל יאיר אמסלם (20), חיילים בודדים, אשר חולקים עבר עם מוטיבים דומים והווה משותף; שניהם גדלו בשכונת הר נוף במשפחות חרדיות, חזרו בשאלה בתהליך שנמשך מספר שנים. כיום הם משרתים יחד באותה הפלוגה, כלוחמי שיריון ושוכרים יחד בית בבית הכרם. ולא הם לא בני זוג.
כשהיה בן 13, אימו של יעקב מצקין חלתה בסרטן, ולאחר כשנה נפטרה, בהיותה בת 45 בלבד. היא הותירה אחריה 5 ילדים (שני בנים ושלוש בנות). בעקבות פטירתה, אביו שהיה דתי גם קודם התחזק באמונתו והפך לחרדי. "אבא שלי הפך להיות יותר דתי. הייתי הרבה יותר מחובר לאמא שלי ובגלל שהוא לא ידע איך להתמודד איתי הוא שלח אותי לרוסיה. הייתי שם בערך שלוש שנים שבהם לא עשיתי כלום עם החיים שלי. פשוט הייתי שם, עד גיל 17 במסגרת קהילה יהודית".
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
(מימין) יאיר אמסלם, יעקב מצקין (צילום: דובר צה"ל)
במהלך השנים האלה היית בקשר עם המשפחה שלך?
כן. אבל, באיזה שלב נוצר נתק ביני לבין אבא שלי. היום אנחנו בקשר פה ושם באירועים משפחתיים. אני רואה אותו לעתים רחוקות. הוא חזר לחיות ברוסיה".
איך הצבא תורם לך היום?
"ברוסיה הייתי בלי מסגרת. אף אחד לא אמר לי מתי לישון, מתי לקום. הייתי עצמאי, ולכן המקום הזה לא התאים לי. זה לא מה שילד אמור לעבור בגיל כזה. בגיל 14 צריך ללכת לבית הספר. לא היה שם שום דבר רע אבל זה מקום שלא התאים לי בכלל. הצבא הכניס לי מסגרת, משמעת עצמית, אחריות. דברים שלא עשיתי בשנים האחרונות. ממש טוב לי בצה"ל".
איך הכרת את יאיר אמסלם?
"גרנו באותה השכונה בהר נוף, אבל לא היינו חברים. לפני הגיוס הוא שאל אותי על חיל שיריון, וסיפרתי לו שאני בשיריון בטירונות, ושאני נהנה ויש שם אחלה אנשים. אני התגייסתי בנובמבר 2015 ויאיר במרץ 2016. הייתי מחזור מעליו ומשכתי אותו לכל מקום אחרי. לחטיבה 401, ואחרי זה לאימון מתקדם לפלוגה שעשתה אימון בגדוד שלי ועד שהגיע לפלוגה שלי".
(מימין) יאיר אמסלם, יעקב מצקין (צילום: דובר צה"ל)
סמל יאיר אמסלם מספר על תהליך החזרה בשאלה: "זה התחיל בגיל 14 והסתיים בגיל 17 בערך. הייתי במסגרות חרדיות, ולא מצאתי את עצמי שם. עברתי בהרבה מסגרות, עד שהגעתי למקום מסגרת לנוער בסיכון ליד ים המלח – מקום לנערים עם סיפורים מגוונים וקשים. המקום הזה באמת יודע להכיל. ושם הגעת למסקנה שאני רוצה להתגייס".
כמה קשה תהליך החזרה בשאלה?
"מאוד-מאוד קשה. במיוחד מהחברה החרדית. זה תהליך שכרוך בהרבה אי הבנה וזאת חברה שקשה מאוד לצאת ממנה כי הסביבה מאוד שופטת וביקורתית. ומאוד אכפת לה מה האחר עושה, לטוב ולרע. במקרה שלי – לרע".
- אלוף המילואים בעיר: עודד ג'יניאו, בן 69, ממשיך להתייצב לצווים
- הלוחמת אלמוג סרצ'י: מהפנימייה לעבריינים צעירים לתאג"ד
- "כל מה שרציתי זה לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל"
- סיפורו של סמ"ר מייקל דום – מעורר השראה ומרחיב את הלב
מה אתה ממליץ לילד חרדי שמתחיל את תהליך החזרה בשאלה לעשות?
"דבר ראשון להבין מה הוא באמת רוצה. ואם זה מה שהוא רוצה לעשות, להבין שיהיו הרבה קשיים, אבל זה שווה את זה כי החלומות שלנו שווים כל מחיר". אמסלם מעיד כי הוא נמצא בקשר מצוין עם המשפחה שלו, אבל בגלל שהם לא תומכים בו כלכלית הוא נחשב חייל בודד. "אני אוהב ומעריך את ההורים שלי. במקום מסוים אני מבין את הבחירה שלהם ואני יודע שהם מכירים אותי ויודעים שאני בנאדם שיכול להסתדר בזכות עצמי".
איך הצבא עוזר?
"דבר ראשון כלכלית – שזה הקושי הכי גדול. הצבא גם עוזר לנו עם כל מיני דברים שהוא מבין שהחיילים צריכים. כמו ימים חופשיים לסידורים ולכביסות. לפני כל חג המפקד מוודא שיש לנו עם מי לעשות את החג, ואם אין הם דואגים שיהיה מקום שיכיל אותנו. זה דברים שאי אפשר לכתוב אותם אבל דואגים לנו בפן האישי. המפקד מעלי מאוד קשוב ויודע להתמודד. הפלוגה נותנת את הדעת על הצרכים שלנו, וזה לא משהו כתוב".
תגובות