החשיפה האישית של בונדק: הותר לפרסום, ראשוני ובלעדי

קוראים יקרים!

כותב שורות אלו לוקח את מלוא האחריות על כל האמת שבכתיבתן. הטור נכתב מנהמת ליבי, ואינו מיועד למי שהובחנו בהם התכונות הבאות: בעיות בהבנת הנקרא, הקשב והריכוז, ובעיקר מי שבחייהם לא חוו רדיפה, דיכוי, ניכור, רעב, אפליה, קיפוח ועוני מרשויות ממסד מושחתות.

***

ברשותכם, הקדמה – הטור מכוון לכנופיות המלשינים, הקנאים, צרי העין, והאינטרסנטים שחברו לגורמי האכיפה ובית המשפט בשביל לעשות בי לינץ' משפטי. הם לא מסוגלים לעכל אנשים עם תרבות שונה מהם, הרקע התרבותי שלהם לא מסוגל להבין את הנאמנות לתרבות שלי, הם אנשים רעים ואין בהם רגישות, חכמה ואהבת האדם. הם חוטאים ביוהרה, ורואים עצמם כמורמים מעם, כאילו היו הם הסגנים של אלוקים.

אתם אולי יכולים להתיש אותי כלכלית ובזה הצלחתם, אך לעולם לא תוכלו לפגוע בי נפשית. התעוזה, הכוח, העוצמה, והנחישות שלי יישארו איתי עד יום מותי. יותר מ־50 שנה שאתם רודפים ומכים בי, ואני לבד בשארית כוחותיי בלי עזרה מאף אחד עומד איתן. ואלו סיבות מספיק טובות להמשיך ולהכות בי.

החל משלילת חופש הביטוי, חקירות ומעצרים, דרך פתיחת תיקים פליליים ועד הרשעות וגזרי דין כבדים והזויים, לא מידתיים וחסרי כל תקדים משפטי, מוסדות וקנסות, מאסרים, ומאסרים על תנאי, מעצרי בית, ואפילו שופט שהתבטא בגזענות (הכיר בטעותו והתנצל). נטרלתם אותי מנכסיי, ויצרתם לי דמות עבריינית מאיימת, ואם לא די בכך תבעתם אותי שוב ושוב על אותם עבירות, גם במישור האזרחי. הנזק שנעשה לי, הוא נזק בלתי הפיך והוא יישאר שם עוד הרבה מאוד זמן.

ולא מדובר בעבירות של אלימות, מין, שוד מזוין, שחיתות, הלבנת הון, אונס, רצח, או ניסיון לרצח, אלא בעבירות גאווה חברתיות ואידיאולוגיות שאף שופט בישראל לא יוכל לקחת ממני.

מתי תבינו כי הרדיפה אחריי היא לא הדרך הנכונה? אני חזק הרבה יותר ממה שאתם חושבים ולא אתן לכם לשנות בי את הביטחון הזה גם אם יתגלה שטעיתי.

למדתי מיהודה ברקן שישנם דברים שלמענם אתה נלחם שאתה כל כך בטוח שאתה צודק, שלא חשוב מה יהיו התוצאות. ההתגייסות של המערכת כולה נגדי רק מגבירה בי את המוטיבציה אשר מעצימה ומחדדת עוד יותר את המאבק שלי נגדכם, ונגד אנשי המעמד בשירות הציבורי אשר עושים בו שימוש פסול לנקום במי שאינו סר למרותכם, מישהו צריך לאסוף את כל מגישי כתבי האישום המגוחכים נגדי, ולסגור את הסיפור הזה בסטירת לחי מצלצלת.

ישראל בונדק כנער – מעצרו הראשון במשטרה (צילום: פרטי)

אני לא עבריין ואתם יודעים זאת, ומנסים בכל הכוח לגרור אותי לשם. אני זאב בודד, שכל פשעו הוא העמידה האיתנה על עקרונותיו. ותהיו רגועים, איבדתי את האמון בבני אדם, ומתוך בחירה בחרתי להישאר לבד. ואני מניח שכך גם אשאר לשארית חיי. ברוך ה' אני כמו עוף החול נופל וקם נופל וקם. חשבתי לעצמי הרדיפה הזו שלכם אחריי ממה היא נובעת? חקרתי ומצאתי: 'אני מסמל עבורכם את מה שאתם רוצים ולא יכולים להיות, לא ילך לכם. לא ילך לכם כי צריך רקע תרבותי של עקרונות וערכים, ותרבותכם לקוחה ממעיינות מים דלוחים ומורעלים, אתם אמנם זכרים אבל רחוקים מלהיות גברים, רובכם נמושות שמסתתרות מאחורי מערכת קלוקלת ומושחתת מהיסודות. אני לא בא לכם טוב בעין, בגלל שהאמת שלי נותנת לכם להרגיש לא נוח עם חיי החושך והשקר שלכם. ועכשיו כל שנותר לכם הוא רק להעמיד אותי מול כיתת יורים, וגם זה לא מפחיד אותי. מלאי הפחד בגופי אזל, ולכם חלק נכבד בכך. אם יש משהו טוב שעשיתם למעני הוא שגרמתם לי לא לפחד כלל. אני גם לא מפחד מהמוות, המוות הוא משהו מחויב במציאות, הרי במוקדם או במאוחר הוא חייב לבוא. לפחות אלך עם האמת, הצדק והיושר שלי, לכם ולמלשינים שלכם תישאר רק התמונה למזכרת. תמונה שתרדוף אתכם ואותם בימים, בלילות, ובעיקר בחלומות שלכם ושלהם, אתם חושבים שאני לא יודע מי המלשינים העלובים שמזינים אתכם בדיווחים שקריים והזויים? אתן לכם רמז – הם פעם היו מאוד קרובים אלי.

• הטור של ישראל בונדק: על פורצי הדרך במוזיקה המזרחית
• הטור החדש של ישראל בונדק: על נאמנות בלתי מתפשרת בין אמרגן לזמרת 
• בונדק בטור מרגש מהלב על אימו ועל השיר שהוציא לזכרה

***

הטור הנוכחי הוא סיפור על עוד שלב במסע הרדיפה האובססיבי חסר המעצורים אחריי, והפעם מצד הרשות לגביית כספים (מס הכנסה).

הסיפור המלא: בשנת 2002 בערך 15 שנים אחורה היו לי משרדים מפוארים לאמרגנות והפקות אירועים ומופעים. כמעט אין אומן שלא עבר דרך משרדי. היינו המשרדים המבוקשים ביותר בתחום. לא גנבנו, לא היינו סרבני מס ולא עשינו עבודות מבלי להוציא חשבונית מס כחוק. כיוון שידעתי שאני נרדף – ההוראות שלי היו חד משמעיות – הכל על פי חוק. 12 שנים שכנו המשרדים שלי באותו בניין משרדים רב קומות ידוע במרכז כלל הממוקם במרכז ירושלים, ששם שכנו גם משרדי פקיד שומה של מס הכנסה, שאותם אגב הייתי פוגש כמעט מידי בוקר במעלית הבניין.

ביום בהיר זומנתי אל משרדי הפקיד שומה – נדהמתי לפשר ההזמנה, הרי אני אזרח הגון, ישר ונורמטיבי שמשלם מיסים כחוק. בתשובה לשאלתי בחקירה שנמשכה כ־6 שעות נאמר לי כי ממעקבים ובדיקות שנעשו בענייני נמצא שאני מבזבז יותר ממה שאני מרוויח, ומכיוון שאין להם עדויות וראיות מהיכן אני מביא כסף מיותר לבזבוזים דרשו הם ממני 15,000 שקלים כדי לסגור עניין. לאחר דין ודברים, ומשלא הצלחתי לשכנע אותם שהדרישה אינה צודקת והם בשלהם, יצאתי בהכרזה לה הם לא ציפו.

באותו מעמד הודעתי למנהל החשבונות שלי שהיה נוכח שהוא מפוטר והודעתי על סגירת תיק העוסק מורשה שלי, ובצעד קיצוני ודרמטי סגרתי את המשרדים, פיטרתי את העובדים ועזבתי את הבניין.

מה זה 'מבזבז יותר ממה שאתה מרוויח?' קנאים, תפקידכם לחקור, לעקוב ולהביא ראיות והוכחות על העלמות מס מצידי, ועם כל זה לבוא לעצור אותי ולהעמיד אותי למשפט, בשביל זה משלמים לכם משכורות עתק פלוס בונוסים על הריסת משפחות ועסקים בישראל.

כבר הוכחתי בעבר כי מישראל בונדק לא מוציאים כספים ככה סתם בעוואנטה, ויותר מפעם העדפתי כלא על פני תשלומים לא צודקים שדרשו ממני. אני מבין שיש תחרות מי יצליח יותר להתיש אותי כלכלית. מאז חלפו עברו להם 15 שנים של רדיפות, 15 שנים שבהם הצליחו לגנוב לי כספים שהיו מגיעים לי ממקורות שונים, בסכום כולל של – 194,000 שקל (יש תיעוד בניירת). אתם זוכרים את הסכום המקורי שדרשו ממני? 15,000 שקל, ונכון להיום הם דורשים ממני –  תחזיקו חזק זה לא מספר טלפון: 2,737,103 שקלים (שני מיליון שבע מאות שלושים ושבע אלף ומאה ושלושה שקלים בלבד).

במהלך הפגישה האחרונה לפני כחודש עם מי שמייצג אותי (עו"ד ורואה חשבון) נאמר לו ואני מצטט: שלפנים משורת הדין הם מוכנים לבוא לקראתי ולהגיע לפשרה שבה אני ישלם רק 220,000 שקל  במקום המיליונים, זאת ובתנאי שזה יישאר חסוי ושלא ידלוף לכלי התקשורת. שלא יווצר מצב שבונדק ניצח את המערכת. תראו על מה הם חושבים? זה רק מוכיח שטיפסו על עץ גבוה מאוד ועכשיו הם לא יודעים איך לרדת ממנו. מכאן אנו למדים שהכל מורכב משקרים נבזיים. אשכרה אקדמיה של צבועים בעלי אינטרסים אישיים פחדניים וחסרי כל יכולת להודות שלמעשה מדובר במגמה פוליטית כדי לסתום את פיו של מי שאינו חוסך מלומר את האמת בפרצופם של מושחתי הציבור המכונים נבחרי הציבור.

לא מצאתם על מי להתקרנף? גם אם תבקשו 50 שקל תמורת כל הדרישה ההזויה שלכם וזה מבחינתי לא צודק, לא תקבלו. פנטזיונרים שחיים בסרט. האם הפנטזיה שלכם ושל חבריכם במערכת החוק, הצחוק, הצדק והמשפט, כי בעקבות הרדיפה הבלתי פוסקת אחרי, אעשה צעד קיצוני בו תוכלו לדחוף אותי לשנים רבות מאחורי סורג ובריח?

אימי ז"ל לימדה אותי שלא כדאי להוציא את הכוח ככה סתם, אלא אם הצד השני עבר את הגבולות ואני מרגיש צורך להגנה עצמית. אגב בחיי למדתי שאדם אלים מבין רק שפת אלימות ודי לחכימא ברמיזא.

ולשואלים אומר שוב: לא התחמקתי מתשלומי מיסים, ולא נתפסתי מעלים הכנסות, או מקבל תשלום מבלי להוציא חשבונית מס כחוק, אחרת ברור לכם שהייתי נעצר מיד. אך לא לפני שהרשעים היו מעבירים הודעה לתקשורת ודואגים לפסטיבל יח"צ תקשורתי.

תכלס אתם יכולים לקחת ממני הכל חוץ מלמנוע ממני לנשום, להישאר עם עיניים פקוחות, ולעשות הרבה ספורט, ובעצם מה אני צריך יותר מזה?

אתם באמת חושבים שזה מה שישבור אותי? אני זוכר טוב מאוד את ילדותי, איך אוכל לשכוח. עוד מגן חובה תמיד קיבלתי את העונשים הכבדים, ועכשיו בגיל כמעט 63 מה יש לי להפסיד? לילה ויום אני מקלל אתכם ומתפלל שבכל הדרכים החוקיות העומדות לרשותי שתשלמו על כך.

האמת היא שאני חושש מהיום שתרדו ממני, תכלס אחרי 40 שנות רדיפה דיכוי וניכור מצדכם, התרגלתי. הפכתם להיות חלק מחיי. מה אעשה בלעדיכם? החוקרים, השוטרים, השב"ס, השופטים, הבוגדים, העבד כי ימלוך, המשת"פים של הממסד, הנצלנים האינטרסנטיים, המלשינים צרי העין, המעלילנים ופרקליטות המדינה – מה אעשה בלעדיכם?

אני מניח שישנם עכשיו אנשים שחושבים – 'מה הוא נלחם? שינוח שיעשה לביתו'. חברים, אני לא נלחם נגד אף אחד. אני סך הכל מתגונן נגד מי שנלחם בי, נגד מי ששונא אותי. שכחו שכותב שורות אלו ישב בשנת 2010 בכלא חרמון עשרה חודשים רצופים בחדר סגור קטן וצפוף 24 שעות ביממה עם מי שהיו שר אוצר בממשלת ישראל, וראש רשות המסים של המדינה. ומה עשינו 10 חודשים רצופים? בטח שלא שיחקנו דוקים – אני יודע דבר אחד או שניים על אופן התנהלות הרשויות.

אלו היו 10 חודשים מתוך 24 חודשי מאסר בפועל שנגזרו עליי בנוסף לקנס (שאותו בהמשך לאחר שחרורי סירבתי לשלם ונכנסתי ל־60 יום נוספים), מאסר על תנאי ועיכוב יציאה מהארץ, וכל זאת לאחר 73 ימי מעצר בחקירות, ומעצר בית מלא של שבעה חודשים, הפקדה מזומן בסך 30 אלף שקלים בקופת בית המשפט, ערבות עצמית בסך 30 אלף שקלים וחתימה בערבות צד ג' של אשתי בסך 30 אלף שקלים וצו עיכוב יציאה מהארץ – עונש הזוי, גזעני, לא מידתי וחסר כל תקדים משפטי על הפעלת רדיו מזרחי בלי רשות. כאשר מהסעיף החמור של הפרעה לקשר בנתב"ג זוכיתי לחלוטין.

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים

***

ועכשיו ממש לסיום, אמא שלי שמאוד הייתי מקורב אליה נפטרה לפני כשנה. מעולם לא חשתי והתייחסתי לחיים כפי שאני מרגיש ומתייחס היום. מכל מה שעברתי בחיי, ועברתי לא מעט, שום דבר לא שבר אותי כמו הרגע הזה לראות את אמא שלי אהבת חיי שוכבת ללא תזוזה. אמא שלי מהאימהות של פעם, מהזן שהולך ונכחד, אישה שנחת, שלווה, רוגע ואושר לא בדיוק היו מנת חלקה. היא גידלה 14 ילדים, ומכלום היתה עושה לנו ארוחות מלכים.

אני ממליץ לכם כנופיות רשע ודיכוי להגיע לביקור קצר במחלקה של סיעוד מורכב בבית החולים "עמל" במעלה אדומים, (המקום בו אימי שכבה 20 חודשים עד יום מותה). תלכו לשם ולא בתור חולים, אלא בתור מבקרים. ואני מבטיח לכם כי כל האוויר יירד לכם. אולי תבינו (כמוני) שהחיים לא בדיוק כמו שאתם חושבים, תכירו מציאות אחרת. תסתובבו שם בחדרים ואולי תתייחסו לחיים בפרופורציות הרבה יותר שפויות.

טור #13

ישראל בונדק

אמרגן ומפיק, פעיל חברתי ימני, וחבר ארגון ה־"פנתרים השחורים" של שנות ה־70