הלוחשת לסוסים: סיגל קליין בטיול רכיבה בין הרי ירושלים

פחדנים נהנים פחות בחיים – כך לפחות אני אומרת למנומשי הבית. הפחדנים לא נהנים בפארק מים ולא בלונה פארק, לא מרכיבה על טרקטורונים ולא מצניחה חופשית. פשוט מפסידים. כמוני.

להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
מדריך העסקים הגדול של ירושלים
בית אבי חי: כל האירועים

עם השנים צברתי פחדים וחששות שהניאו אותי מההנאות הקטנות של החיים וכך אני מוצאת את עצמי קוראת ספר על הדשא, בעוד כל החבר'ה גולשים באבובים וקול צחוקם מתגלגל לי באוזן. עם הזמן אני מבינה שזה הפסד, לכן אני מדרבנת את הילדים להתגבר על פחדים בגיל צעיר, כי מניסיוני אני יודעת שקשה מאוד בגיל בוגר להתחיל באתגרים מעוררי אדרנלין.

כך היה גם לגבי סוסים. פחדתי! ולכן הנושא לא עלה כלל בטיולים המשפחתיים. הפעם הראשונה שאמרתי לעצמי "הגיע הזמן" היתה כשהגענו לחוות עומרי במושב אורה לפני מספר שנים, שם צפיתי בזאטוט הבית עם חיוך מאוזן לאוזן מעלה בידיו הקטנות חציר ומאכיל בו סוס, שמציץ מן החלון, והבנתי שאני מפסידה כאן משהו. התחלנו מפעם לפעם לרכב על סוסים ברחבי הארץ וראיתי שהשד לא כל כך נורא, אפילו חביב. אז נכון שלא מדובר ברכיבה רומנטית בחוף הים אל מול השקיעה הוורדרדה בעוד שערי מתבדר ברוח, בסך הכל צעידה איטית עם הסוס כשאני על גבו. ועדיין, זה כיף לא נורמאלי.

(צילום: פרטי)

בירושלים, כידוע, אין חוף אבל יש נוף הרים משגע, ולשם בדיוק לקחתי את ההונגרי אחרי שבדקתי את ההיצע של חוות עומרי. החווה מציעה טיולי רכיבה על סוסים שמתאימים גם לחסרי ניסיון. משך הטיול שעה עד שעתיים והוא יכול לכלול בקבוק קאווה לעצירה בדרך עם סלסלת פירות ופריסת מחצלת או עצירה והשתכשכות במעיין עין לבן.

אלי גיגי (צילום: לאון לואי בלנקליידר)

חבשתי את כובע הרכיבה השחור והרגשתי מינימום ליידי בתחרות רכיבה באחד המועדונים בלונדון (מי שנרתע מהעברת כובע מראש לראש יכול לקבל כיסוי שיער מתחת לכובע). כמה הנחיות בטיחות והסבר על ההתנהלות בדרך, וההוראה הבאה – 'בואי טפסי על הסוס, שמו איוו'. נעים מאוד, אבל איך בדיוק לטפס? תנופה קלה וקצת עזרה והנה אני על הסוס. את הטיול מובילה מדריכה אחריה רוכבים אנחנו במורד השביל לתוך הטבע. לאחר שהלב מפסיק לדהור, אפשר להתחיל לשים לב איפה אני נמצאת. בהרי ירושלים, בינות עצי יער עמינדב עד לעין לבן משם חוזרים למעלה למושב אורה. בעלי המזל יפגשו אפילו צבאים בדרך.

החוויה כל כך נעימה וכל כך מרגיעה. מדובר בטבע שקט מאוד, כשהשילוב בין צליל טפיפות הפרסה המונוטוני, האווירה והנוף יחד, יוצרים שקט נפשי שאני לא זוכרת שהרגשתי בפעילות אחרת. ואז אמרה המדריכה – רוצים לדלג קצת? כן, כן צהלנו. ודילגנו קלות עם הסוס בהנאה מרובה ובקלילות. ה'קלילות' הזו השאירה אותי עם טוסיק דואב למשך שבוע לפחות, אבל היה שווה. תחושה של ריחוף ועוצמה על החיה המרשימה הזו.

סיגל קליין (צילום: פרטי)

אמנם אני עדיין לא מבצעת עם הסוס סיבובי סלאלום בין קונוסים, אבל מדובר בהנאה מושלמת שלא חווים כל יום, נפלא לאירוע חגיגי. בחווה של אלי גיגי 13 סוסים, כל אחד מרשים באופן אחר וכולם מטופחים עד מאוד. היחס של אלי לסוסים ולמבקרים מתחיל בחיוך שלא נגמר ומסתיים בפרפקציוניזם כלפי כל מה שקורה במתחם, ובעיקר כלפי נושא ההרכיבה הטיפולית שמתקיים במקום במהלך כל השנה וקרוב לליבו במיוחד.

כשירדתי מאיוו בגלישה על הבטן, הבטתי בעיניו הגדולות. הוא היה עסוק בלעיסה אבל אני הבחנתי שהוא טוב לב, עכשיו אני יודעת – אני אוהבת סוסים. וכשיזדמן לי – ארכב שוב על החיה המרשימה, הנבונה והרגישה הזו.

חוות עומרי – המרכז לרכיבה טיפולית. צומת מושב אורה. טל' 02-6412408.
www.omri-ranch.co.il

מחיר: החל מ- 300 ₪ לזוג לטיול של שעה (לגילאי 14 ומעלה). טיול של שעה וחצי כולל הפסקה של 20 דקות במעיין עין לבן, עם בקבוק שמפניה 450 ₪ לזוג. טיול של שעתיים עם פריסת מחצלת, סלסלת פירות העונה ובקבוק קאווה, מושלם להפתעת יום הולדת 650 ש" לזוג.