המדור השבועי של דשה אברמנקו: שיחה עם שני שטלריד

עבור רבים מהווה הפייסבוק מקום מפלט מבעיות היום יום, בו ניתן להיחשף לתוכן בידורי וליצור קשרים חברתיים. אושיית הרשת שני שטלריד זיהתה את הפוטנציאל הגדול בפלטפורמה והחליטה לנצל את כוחה על מנת להפוך לאקטיביסטית בתחום ההטרדות המיניות. כיום אלפי העוקבים שלה נחשפים לתוכן חשוב אליו כנראה לא היו מגיעים ללא הרשת.

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים

שני, בת 43, מתגוררת בבית חנניה, אם לשניים ומאורסת לבן זוגה סימון. לפני שלוש שנים כתבה פוסט על אונס שעברה במהלך השירות הצבאי, מה שהוביל לאחר מכן להתפטרותה מעבודתה כמחנכת והפיכתה לאקטיביסטית בתחום הפגיעות המיניות. היא מנהלת קמפיינים גדולים להעלאת המודעות לנושא, משמשת כמרצה מוסמכת מטעם משרד הביטחון, ומשמיעה את קולם של אלה שאין ביכולתם לעשות זאת.

שני שטלריד

מתי ואיך החלטת לחשוף את הסיפור האישי שלך בפייסבוק?
"לא היתה החלטה, היה לי טריגר. לפני כשלוש שנים מישהו כתב פוסט על פרשת הניצבים. הגבתי לו "כל הכבוד" ולפתע ראיתי תגובה של אישה חשוכה ששינתה את חיי. היא כתבה שהגיע הזמן לחנך את בנות ישראל וללמד אותן כיצד להתלבש כדי שיהיו פחות מקרי אונס. כך שההחלטה שלי נבעה מכעס. הייתי בת 19, מי את ומה את יודעת על הסיפור שלי כדי שתאשימי אותי איכשהו?".

הפוסט של שני שטלריד על האונס שעברה (צילום מסך מתוך פייסבוק)

זו בטח שאלה שנשאלת הרבה, אבל למה לא התלוננת?
"נאנסתי בדייט עם חבר מהבסיס, מישהו שהכרתי מאוד טוב ולא מעט זמן. אני הייתי רב"טית והוא היה סרן. יום אחרי האונס הברוטלי, סיפרתי למפקד האישי שלי והוא שלח אותי לקב"ן וליועצת הארגונית שייעצו לי שעדיף לי לשתוק. כשמייעצים לבחורה צעירה בת 19 לשתוק, אחרי שאזרה אומץ והגיעה לדבר, כשכל הגוף שלה שורף מתחת למדים והיא חשבה שהולכים להרוג אותה כמה שעות קודם לכן,  היא שותקת. זה היה הצבא של לפני 25 שנים. לאחר לא מעט שנים, כשהתחזקתי ורציתי לרדוף אחר הצדק, גיליתי את חוק ההתיישנות ולא יכולתי לעשות כלום".

אחד הקמפיינים הגדולים שיזמת ברשת היה "קמפיין האותיות", ספרי לי עליו.
"כשהפייסבוק היה בשיאו וצמחה תופעת אושיות הרשת החלטתי להעלות את הקמפיין. ביקשתי מאנשים להחליף את תמונת הפרופיל שלהם לתמונה של האות הראשונה של השם שלהם במידה והם מכירים אנשים שנפגעו מינית ובכך להזדהות עם כל אותם נפגעים אשר שמם מיוצג בתקשורת על ידי אות. אני הושטתי יד, את היד שלי תפסו אלפים, שאת הידיים שלהם תפסו עוד אלפים וכך הקמפיין התפשט והפך לתופעה גדולה ברשת".

את יוזמת קמפיינים גם על פרשות שמסוקרות בתקשורת, תתני דוגמה.
"עשיתי את "קמפיין 9" בעקבות פרשת אונס של ילדה בת 9, שבמסגרתה צוטטו דבריו של השופט ציון קפח מתוך המשפט בהם אמר: "הנאשם אמנם זאב אך הילדה אינה כיפה אדומה". הוא קרא לילדה בת 9 סקסית ופתיינית. ביקשתי מנשים לשלוח לי תמונות כשהן היו בנות תשע ולכתוב "אל תעשה לי כיפה אדומה".

איך את בוחרת על מה לעשות את הקמפיינים?
"בכל פעם שצץ משהו שאני חושבת שצריך להאיר עליו זרקור של אור כי הוא מקום חשוך מבחינה ציבורית אני מנסה לכוון לשם. בכל פעם שנראה לי שנדרש שינוי חשיבתי חברתי, אני מנסה לפנות אל ההגיון הבריא שחומל על נפגעים ומאשים פושעים".

• המדור השבוע של דשה אברמנקו: שיחה עם נועה כהן
• המדור השבועי של דשה אברמנקו – שיחה עם ירין יחזקאל

נתקלת בביקורות לגבי הפעילות שלך בפייסבוק?
"כשהתחלתי לפעול בנושא הפגיעות המיניות בפייסבוק, היו אושיות רשת שאמרו שאני עושה את זה בשביל לייקים. היו ועדיין יש אנשים שלא "מתים" עלי אישית וזה קצת מעוות להם את הרצון לשתף פעולה וזה בסדר. הזכות לקרוא מילות תודה ענקיות מנפגעי תקיפה מינית עולה על כל ביקורת. מלווה אותי המשפט שמדונה אמרה כשקיבלה פרס על מפעל חיים, שבו היא מודה לכל השונאים שלה והמפקפקים בה על כך שאיתגרו אותה ללכת חזק יותר קדימה, היא אמרה שניצחה בהתמדה. כך גם אני, אם הייתי עושה את מה שעשיתי לחצי שנה, לא הייתי תורמת לשינוי בארץ".

מה לדעתך שורש הבעיה של ההטרדות המיניות?
"קשה להצביע על סיבה אחת, אבל יש המון בורות. אין מקצוע יותר חשוב בעולם מלהיות הורה, עם זאת, אין מבחן או סלקציה בשביל להיות הורה. לכן, על המדינה לדאוג למימון קמפיינים להעלאת מודעות ובעיקר להכניס את הנושא לבתי הספר כחינוך למניעה, בדיוק כפי שמדינה עשתה ועושה מניעת תאונות דרכים. בנוסף, יש להטיל קנסות גדולים יותר על הפוגעים ואף להקים בית דין לפגיעות מיניות".

פוסט שפרסמה שני טילרד (צילום מסך מתוך פייסבוק)

הרבה פעמים קטינים מוטרדים מינית ולא מודעים לכך. יש לך עצה להורים?
"הכל עניין של פתיחות ותקשורת, צריך להיות מוכנים לשמוע גם דברים פחות נעימים. לדבר עם הילדים בצורה מותאמת גילאית על כך שיש אנשים שפוגעים בילדים, על האנטומיה שלהם ועל גופם".

מה מטרת העל שלך?
"להכניס פושעי מין לכלא להרבה זמן, להכניס חינוך למניעה מגילאי גן , לבטל את חוק ההתיישנות ולהקים בית דין לעבירות מין וכמובן לפעול להקטנת התופעה".

איך את מצליחה להישאר בן אדם אופטימי וחיובי ובו זמנית לעסוק בנושא כל כך קשה מדי יום?
"אני מכריחה את עצמי. אמרתי לילדים שלי מזמן 95% מהחיים זה חרא ו 5% כל כך טובים שהם עולים על השאר. אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת בחיים. עברתי הרבה מאוד ולא תמיד היה לי שובר גלים, לא הייתה לי תמיכה משום מקום וכשעושים הכל לבד הופכים לחיה ששורדת בג'ונגל, כל יום הוא הראשון והאחרון. אני בת שמונה מאות ובת שמונה, עם נפש מצולקת אבל אני עדיין מתלהבת מהכל. שאלו אותי, איך הצלחת לפתח יחסים עם גבר? עניתי שבעבר עברתי תאונת דרכים, אבל כיום אני נוהגת. אותו הדבר גם כאן- אין ברירה. אם מטרת העל של כל אדם היא להגיע לחיים שלמים ומאושרים- צריך לעבוד בשביל זה. אף אחד לא ילך את המסע של החיים עבורך".