ספיישל חזרה ללימודים: הסנדוויצ'ים של חמישה בשלנים ושפים ירושלמים

שף אילן גרוסי,

בעלי מסעדת "סאטיה"

כריכי בריאות ועוד

שף אילן גרוסי (צילום: מאיר אליפור)

אני יועץ קולינרי של בית הקפה 'חרוצים' בתלפיות, שהוא בית קפה הפועל בשיתוף עמותת שק"ל. בבית הקפה מכשירים אנשים בעלי צריכים מיוחדים לעבודת מסעדנות ובכך מפגישים בין האוכלוסיה המגוונת ואנשים בעלי צרכים מיוחדים. אנו בונים עכשיו תפריט חדש ובו מגוון כריכים בריאים שאפשר גם לקחת לבית הספר. אני חושב שצריך לתת כריכים קטנים ושונים אחד מהשני על מנת שיהיה מגוון לילד לאורך היום.

מצרכים:

לחמניות מקמח מלא, חסה, עגבניות, בצל ירוק, טונה, לימון, זיתים שחורים, אבוקדו, מלח ופלפל. לתוספות עגבניות שרי ותערובת פירות יבשים ללא תוספת סוכר כגון: תמרים, חמוציות, צימוקים, שקדים, אגוזי מלך וכדומה.

אופן ההכנה:

אני לא מורח מיונז ולא משתמש במוצרים מעובדים – הכל צריך להיות טרי על מנת לגרות את העין של הילדים לאכול, כמובן שתלוי בגיל הילד. אם מדובר בנער אפשר למרוח אריסה ולפזר מעט לימון כבוש.

כריך טונה: פורס את הירקות: חסה, עגבנייה ובצל ירוק, מפזר את הטונה עם מעט לימון מעל קצת מלח, מוסיף את הירקות וסוגר.

כריך אבוקדו: פורסים את האבוקדו, מפזרים עליו קצת מלח, פלפל ולימון, מוסיפים את החסה עגבנייה ובצל ירוק וסוגר.

אופן האריזה:

קופסת אוכל, ששומרת על צורת האוכל ומאפשרת לילד לראות הכל בעיניים, מוסיפים את העגבניות שרי ותערובת הפירות יבשים בצדדי הקופסה על מנת שיהיה לילד אפשרות לנשנש. בתיאבון.

• ירושלים צריכה פוש – הורידו עכשיו את האפליקצייה של "כל העיר"
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים
• בית אבי חי: כל האירועים 

דיני קסורלה,

בעלת מסעדת "דוויני פיתה בר"

שקשוקה בפיתה

דיני קסורלה (צילום: אתי נמיר)

אקדים ואומר שברור שזו לא מנה שניתן או רצוי להכין באופן קבוע, אבל פעם בכמה זמן אהבתי להפתיע את הילדים ב"יציאה" מגניבה. רק כשנחה עלי המוזה כמובן.

מצרכים:

שן שום ופלפל חריף (לא כל הילדים אוהבים שום ופלפל חריף, רק למי שכן), 2 עגבניות חתוכות לקוביות, 4 כפות עגבניות מרוסקות מקופסה, פלפל שחור, בזיליקום או אורגנו (רצוי טרי אבל לא חובה), שמן זית, ביצה, מעט גבינת פטה.

אופן ההכנה:

מומלץ בחום לחצות מראש את הפיתה ל-2 ולמלא כל חצי בנפרד וכך זה לא יקרע. זה יחזיק מעמד עד הפסקת 10 אם תעשו את זה נכון. ובבקשה אל תבהלו מעניין הבישול. זה לא שונה בהרבה מלהכין חביתה. באמת!
על מחבת קטנה מאוד וחמה לשים מעט שמן זית – זה הזמן לשום הקצוץ ולפלפל החריף אם רוצים. מיד לאחר מכן להכניס את העגבניות ואת העגבניות המרוסקות ולערבב 5 דקות עד לרתיחה. להוסיף אורגנו או בזיליקום ולהכניס את הביצה. אחרי כשתי דקות להפוך לעוד 5 דקות. לתת לביצה לגעת במחבת ולערבב מעט – אנחנו לא רוצים שהיא תהיה נוזלית, להפך! חשוב שיהיו חתיכות מוצקות בתערובת כי בסוף זה נכנס לפיתה.
לפורר מעט גבינת פטה להוסיף פלפל שחור אם רוצים.
למרוח את הפיתה עם טחינה, איולי או מיונז, מה שהילד אוהב ולדחוף את השקשוקה.
מלפפון חמוץ ליד יהיה מושלם!

אופן האריזה:

לעטוף בכל מפית שיש בבית וניילון נצמד. בתיאבון!

שף קונדיטור קרן קדוש,

בעלת בית הקפה "קדוש"

כריך פסטו ומוצרלה (אצלנו בקדוש קוראים לזה 'ויטלי')

קרן קדוש (צילום: יח"צ)

זה כריך שנמצא בתפריט בית הקפה, והילדים שלי מאוד אוהבים אותו לאחר שאני מוציאה ממנו את הבצל.

מצרכים:

לממרח הפסטו: 2 כוסות עלי בזיליקום טריים דחוסים, 2 שיני שום גדולות, 3/4 כוס גבינת פרמזן, 1/4  כוס אגוזי מלך וצנוברים (אפשר גם בוטנים כדי להוזיל עלויות), 1/2 כוס שמן זית כתית, מלח, פלפל שחור.

לכריך: לחם ג'בטה, ממרח הפסטו, פרוסות של מוצרלה ופרוסות עגבניה.

אופן ההכנה:

להכניס את כל המוצרים לממרח הפסטו למעבד מזון ולטחון בפולסים, בסוף להוסיף שמן זית בהדרגה. למרוח בצד אחד של הג'בטה שכבה נדיבה של פסטו, את פרוסות המוצרלה לפזר מעל הפסטו ומעל הכל פרוסות עגבניה.

אופן האריזה:

לעטוף בנייר אפייה וניילון נצמד. בתיאבון!

כריך מוצרלה של קרן קדוש (צילום: קרן קדוש)

• תעצרו רגע, אוכל הרחוב הכי טוב בירושלים
• פותחים שנת לימודים חדשה
• הגיל הרך – תוכנית חדשה בגני הילדים ברחבי העיר

עמית אהרנסון,

"מדבר מהבטן", מגיש טלוויזיה ומבקר המסעדות של "כל העיר"

סנדוויץ' דג מעושן

עמית אהרנסון (צילום: ארנון בוסאני)

בכל דיון על סנדוויצ'ים לבית הספר יש עובדה אחת שאני תמיד אטרח לציין. מעולם – אבל באמת מעולם – לא יצאתי מהבית ללימודים כשבתיקי כריך עם ממרח שוקולד. זה לא שאני מגיע מבית עם איזה אג'נדה מסודרת נגד מתוקים, ממש לא. פשוט תמיד העדפתי את הכריכים המלוחים והקצת יוצאי דופן. גבינה לבנה עם זיתים היה "רב מכר" קבוע בילקוט שלי, לצד יציאות יותר מפתיעות כמו חמאה וגבינת "גליל" (חיקוי ישראלי מקומי לגבינה בסגנון רוקפור), גבינת עזים וחצילים קלויים ואפילו (לפעמים) רוסטביף עם חרדל וירקות. יכול להיות שפשוט אהבתי לראות את התגובות הנדהמות על פניהם של חברי לכיתה ובטוח שמאוד אהבתי את העובדה שכמעט אף אחד לא העז לבקש ממני ביס ("איכס! גבינה עם עובש!").

את הסנדוויץ' הספציפי שבחרתי להכין אני לא בטוח שאי פעם באמת לקחתי איתי לבית הספר, אבל אם הייתי מושלך באופן פלא בחזרה לספסל הלימודים – או אם הייתי צריך להכין למישהו כריך חלומי במיוחד – בזה הייתי בוחר. זה סנדוויץ' שרק ישביח משעתיים או שלוש של איחוד מרכיבים, כשהוא עטוף בנייר, ושסך מרכיביו הופך אותו לכזה שמבטיח לילד שאוכל אותו בידוד כמעט מוחלט. ריח הדג המעושן והבצל, החריפות הקלה של הפלפל, הביצה הקשה. בקיצור – זה סנדוויץ' לילדים שיודעים מה טוב להם ושממש לא אכפת להם מה חושבים עליהם אחרים.

ורגע לפני שאתם קמים ומצקצקים עלי – על זה שאין ילדים שאוהבים דג מעושן ואין ילדים אוכלים חריף וכו' כו' אומר רק שאף אחד לא אמר שסנדוויץ' לבית ספר זה רק לילדים קטנים. וכן, יכול להיות שלילדי כיתה א' זה קצת טו מאץ'. אבל מה עם תלמידי חטיבות הביניים והתיכונים? אלה שכבר עומדים על דעתם הקולינרית ויודעים שמעטים הדברים בעולם שטעימים כמו דג מלוח, בצל, ביצה קשה ומלפפון שכרוכים יחדיו? אז זה בשבילם.

ההגיון והכיוון המזרח אירופאי של הכריך הזה אמנם מכוונים ללחם כהה וכבד, אבל בעיני דווקא לחמניית מכולת פשוטה – עם סומסום או פרג – תתאים פה בצורה מושלמת. מבחינת הדג – פלמידה מעושנת היא הבחירה הראשונה, אבל גם מקרל מעושן יעבוד פה היטב. ואם ממש מתעקשים על דג יותר מוכר אז סלמון מעושן או אפילו (אם אין ברירה) טונה מקופסה בשמן.

מצרכים:

לחמניית מכולת עם סומסום או פרג, פלמידה מעושנת/ מקרל מעושן/סלמון מעושן ואם אין ברירה ממש אז טונה מקופסה בשמן, מיונז או חמאה, בצל סגול, מלפפון, ביצה קשה, פלפל ירוק חריף טרי או כבוש (רק למי שאוהב), מלח ופלפל שחור.

אופן ההכנה:

מורחים את הלחם בשכבה נדיבה של מיונז (או חמאה). מניחים מעל את הדג המעושן, שכבה של פרוסות בצל סגול דקות ושכבה של פרוסות מלפפון. מוסיפים ביצה קשה חתוכה לפרוסות עבות (מי שרוצה פיזור אחיד יותר יכול לגרד את הביצה על הדג) ופרוסות דקות מאוד של פלפל ירוק חריף, טרי או כבוש. ממליחים היטב ומפלפלים במעט פלפל שחור (בעיקר את הביצים הקשות).

אופן האריזה:

נייר אפייה – סוגרים, מהדקים, מנסים להתאפק כמה שיותר, ואוכלים. בתיאבון!

(צילום: עמית אהרנסון)

שף אורי נבון,

מבעלי קבוצת המסעדות "מחניודה"

כריך חביתה עם תפוחי אדמה 

אורי נבון (צילום: אסף קרלה)

אני אתחיל מהסוף, כל הורה רוצה שלילדים שלו יהיה יותר טוב ופחות קשה ממה שהיה לו, נכון? יופי. בכל פעם שיש צורך במתכון אישי ומיוחד אני נכנס למחשב-שף שלי, פותח את התיקייה רפרטואר, מעדכן את הטיים ליין המובנה שיש שם לאזור הזמן הרצוי ועובר על המתכונים בין כל זכרונות מתכוני הילדות שלי של פיתה שוקולד, לחמניה שוקולד, פיתה נוטלה, לחמניה נוטלה, פיתה שוקולד פרה, לחמניה שוקולד פרה, פיצה פיתה, פיתה פיצה, באגט קציצות ולחמניית שומשום פסטרמה. ביניהם הסתתר כריך מנת הבית המיתולוגי של אבא שלי, דוד נבון, שף גאון האורגינל. זה היה קורה אצלו בימים של משמרות הערב-לילה שהוא היה מתחיל מאוחר וקם מוקדם כדי להכין לנו פרוסה לבית הספר. פעם קראו לזה פרוסה.

מצרכים:

תפוח אדמה גדול ככל שניתן, שלוש ביצים, מעט מלח, לחמנייה, עגבנייה, מלפפון, לאבנה, סחוג (אפשר גם בלי).

אופן ההכנה:

לוקחים את תפוח האדמה, קולפים, שוטפים וחותכים עם סכין עזיזה קטנה לצ'יפס אבא פרי סטייל, כלומר עבים, באורכים שונים ובגדלים שונים אבל תמיד עבים. בסיר קטן ולא רותח מטגנים את מקלות האושר, סוד ההצלחה פה זה לשים שלוש ארבע חתיכות יותר מידי. שלא יהיה טיגון אוורירי אלא ספק טיגון ספק בישול בשמן, משהו בן סופריטו לפטאטאס ברבאס. כשהם רכים בבפנוכו, מוציאים לנייר ניגוב להרגיע את הפניקה.

במחבת מתחילים חביתה משלוש ביצים לפחות, מוסיפים את הצ'יפסים הופכים בזהירות ומכבים את האש, בשאיפה לחביתה מדיום ולא שרופה. משלימים עם קצת מלח וישר מכניסים ללחמנייה. הכל עובד למרות שהמקור זה לאבנה, סחוג ועגבנייה.

מה הבונוס? גם אם הילד הלא מעריך שלכם מחליף או סוחר בסנדוויץ' עם ילד אחר, לפחות נתתם לו נקודת פתיחה הרבה יותר טובה.

אופן האריזה:

נייר אפיה ושקית סנדוויץ'. בתיאבון!

(צילום: פרטי)

להורדת האפליקצייה של "כל העיר" של כל העיר באנדרואיד

להורדת האפליקצייה של "כל העיר" של כל העיר באייפון