איזה שבוע משוגע עבר על הפועל ירושלים, קיצוניות כמו מזג האוויר של חורף בחרמון וקיץ באילת.
זה התחיל במשחק ענק ובניצחון שהוא לא פחות ממדהים מול הפועל תל אביב החזקה, העשירה, מלאת הכוונת. גם 10,000 אוהדים תל אביבים שהגיעו "לחגוג" את הבכורה הביתית ביד אליהו האדום לא סייעו לחבורה של עופר ינאי, שקיבלו בראש מהשחקנים של יונתן אלון. פשוט להתמוגג.
עד כדי כך הניצחון ריגש אותי, כשצפיתי בשידור חוזר של הרבע האחרון מספר פעמים באותו הערב. זו היתה פשוט תצוגת תכלית של קבוצה מאומנת, שסך חלקיה שווה הרבה יותר משחקניה הבודדים. מעטים האנשים שהאמינו שהפועל תוכל לשבש לעופר ינאי את התוכניות. גם הווינר תמך באדומים מתל אביב ושם אותם פייבוריטים מוחלטים עם יחס של פלוס 7. חברים מתל אביב אף שלחו לי הודעות בטרם המשחק על המפלה הצפויה לקבוצתי. אבל החבורה של יונתן אלון בראשות קדין קרינגטון (זה היה הערב שלו) וג'רד הארפר שיחקה פשוט נהדר והצליחה להעלים את השחקנים ששווים מיליונים מהצד השני.
רוצים להישאר מעודכנים?
זה היה ללא ספק אחד ממשחקיה הגדולים של הפועל בעשור האחרון, והיו לא מעט כאלה. זה בהחלט נותן בוסט גדול לקראת המשך העונה, בעיקר בתחום האמונה שאפשר לעשות השנה דברים יפים.
חלפו להם שלושה ימים בלבד וחזינו בצד השני של הפועל. ההפסד חיוור תוך כדי יכולת פושרת ואפרורית לצ'דוויטה הסלובנית, מה שפגע בסיכויים לסיים במקום השני המיוחל, שמוביל הישר לשלב רבע הגמר. אפשר לזקוף את זה לעייפות כתוצאה מהטיסות המרובות, אבל בראש ובראשונה הפועל משלמת על כך שלא התחזקה בזר איכותי נוסף, שהיה מוריד מהעומס על הארפר, קרינגטון וג'סטין סמית'. פיליפ ומורגן אומנם מתאמצים מאוד בהגנה, אבל הם לא מספקים את הסחורה בהתקפה וביום בינוני במונחים של הארפר וקרינגטון, אין מספיק כשרון ויכולת כדי לחפות על כך.
לצערי, והלוואי ואתבדה, העובדה שלא התחמשנו לפני סגירת חלון ההעברות באירופה תהיה בעוכרינו ביורוקאפ. חבל.
תגובות