תקציב הפיתוח של ירושלים יעמוד בשנת 2025 על סך של 6.2 מיליארד שקלים – כפי שהיה בתקציב 2024.
התקציב הבלתי רגיל (תקב"ר) המיועד לפיתוח ירושלים, ישמש לביצוע וקידום מיזמים מהותיים שלא במסגרת התקציב הרגיל. מקורות התקציב ממימון מקו אשראי, אגרות והיטלים וכן מהשתתפות משרדי הממשלה והכל תוך הגדלת ההשקעות בשיפור פני העיר, חינוך, רווחה, תכנון עיר, תרבות ואמנויות ועוד.
אולם ל"כל העיר" נודע כי טרם אישורו של התקציב, התחוללה דרמה של ממש בוועדת הכספים – כאשר חברי הוועדה (ומועצת העירייה) החרדים והחרד"לים הצביעו על קיצוץ של מיליוני שקלים בתקציב הפיתוח והשיפוץ של מוסדות תרבות, חינוך וספורט. הדבר גרם לאי נוחות רבה (בלשון המעטה) בקרב גורמים רבים שנכחו בדיון – חברי מועצה וגורמים מקצועיים מהעירייה – ורק לאחר התערבות של לשכת ראש העיר – הוסכם על ביצוע הצבעה נוספת אשר ביטלה את ההסתייגות של החרדים ואפשרה את התקציב אשר מיועד למיזמי תרבות, חינוך וספורט.
יש לציין כי לרוב, ועדת הכספים מאשרת את התקציב בלי יותר מדי בעיות – בטח כשיש קואליציה מקיר לקיר. לעיתים יש התסייגויות, אשר נדחות על ידי הרוב – וממשיכים הלאה. אלא שהפעם, בשל 2 הסתייגויות שהגישה לורה ורטון לתקציב – אחת כנגד תקצוב מקוואות בגבעת משואה ובמלחה והשנייה יותר הצהרתית – הנוגעת למימון מוסדות 'פטור' (מוסדות חינוך חרדים פרטיים אשר אינם מפוקחים על ידי משרד החינוך). בתגובה, "החרדים השתוללו והפילו תמיכות למוסדות תרבות", ציינה ורטון בשיחה עם "כל העיר".
תקציב התרבות כבן ערובה
ההסתייגות של ורטון, יש להדגיש, לא אושרה. היא נפסלה ברוב מוחץ של חברי הוועדה. מנגד בשל "ההטרלה של לורה", כפי הסביר חבר מועצה חרדי ל"כל העיר", "כלל חברי המועצה החרדים והדתיים החליטו להטריל מנגד. החלטנו לבטל את התקציב המיועד לתרבות. הטרלה נגדית".
"ההטרלה" החרדית, כמעט מיותר לציין, כן אושרה. תקציב התרבות קוצץ. איך? לחרדים-חרד"לים כידוע רוב במועצת העירייה, וכפועל יוצא מכך גם בוועדות השונות.
כאמור, אז החלה הדרמה האמיתית. החלו הסתודדיות ובקשות לשנות את גזירת ביטול התקציב לתרבות, חינוך וספורט. הגורמים המקצועיים פעלו באמצע, ובהמשך גם לשכת ראש העיר הפעילה לחצים לשינוי ההחלטה.
בסופו של דבר, לאחר שהושגו הסכמות, נכנס לתמונה גם היועץ המשפטי לעירייה, שאחרי כשעה בערך קבע כי אם יש הסכמה של כלל הנוכחים – אין מניעה להצביע בשנית על ההסתייגות הנוגעת לתקציב התרבות. מנגד, ורטון התבקשה להסיר את ההסתייגות שלה (שלא התקבלה כאמור)). ככה זה כשיש צד אחד חזק וצד אחד חלש.
לורה ורטון (צילום: עיריית ירושלים)
רוצים להישאר מעודכנים?
"לצערי", אומרת ורטון, "חברי הנהלת העיר התנהגו כחסרי עמוד שדרה ונכנעו לאיומים של החרדים. חבל לי מאוד. כמובן אסור בעיניי לפגוע במוסדות הציבור ועל כן הסכמתי להוריד את ההסתייגות. עצוב. אציין שההסתייגות שלי הייתה עקרונית, לתוספת מימון של מוסדות פטור — בתי ספר פרטיים חרדים ש"פטורים" מכל פיקוח של משרד החינוך".
עוד אומרת ורטון: "בושה שהלחץ שהופעל היה עלי, למרות שההסתייגות שלי לא התקבלה, ולא על הנציגים החרדים שהפילו תקציבים לטובת כל תושבי העיר – סתם, כנקמנות. לא היה כל בסיס לקיצוץ שלהם אלא נקמה בי. ושוב, כמובן העדפתי להוריד את ההתנגדות רק כדי לא לפגוע בתרבות העיר ולמרות שאני בטוחה שעמדתי צודקת, נגד מימון מוסדות פרטיים פטורים מכל פיקוח, שבהם הילדים נפגעים.
ומה אומרים בצד החרדי של המועצה? ראשית – הם מודים כי מדובר בהטרלה נגדית להתנהלות של ורטון. מבחינתם, הם היו מאשרים את התקציב כפי שהובא – כמתחייב מההסכמים הקואליציוניים. "וחשוב להבין", מציין אחד מחברי המועצה החרדים, "התקציב הזה לא לטובת החרדים. סתם דוגמא – בחלק של פיתוח מבני תרבות וחינוך יש כ-180 מיליון שקלים שמגיעים ממפעל הפיס – כ-170 מיליון מתוכם לטובות מוסדות חילונים. אבל היינו מאשרים אותו, אלא שאז לורה התנגד לכל מה שקשור לחרדים. לכן – אנחנו החלטנו להטריל בחזרה. זה עבר כי יש רוב לחרדים".
משה ליאון (צילום: רפי בן חקון)
בשולי הדברים – יצוין כי עולות טענות באשר להתנהלות שאחרי אישור התקב"ר. לדברי חלק מהנוכחים, הדיון המשיך לעניינים שוטפים, ואז, בשל הכאוס שנוצר מקיצוץ התקצוב למוסדות התרבות והחינוך ולאחר התערבות לשכת ראש העיר – התבקשו החברים להצביע שוב על ביטול סעיף הקיצוץ, זאת למרות שמיעוט מבין חברי הוודה שהשתתפו בהצבעה – כבר עזבו.
סגן ראש העיר אדיר שורץ (התעוררות), שפעל לאורך הדיון כדי להרגיע את הצדדים ולהגיע לעמק השווה: "הדיון המחיש מצד אחד את האתגר הגדול של קואליציה רחבה בעיר הכי מורכבת בעולם ומצד שני את היכולת להתנהל בחכמה ובבגרות ולהגיע לתוצאות טובות כמו שדאגנו לעשות. אנחנו בהתעוררות נמשיך להיות גשר ולשמור על ירושלים שיש בה מקום לכל אחת וכל אחד".
מה כולל התקציב?
ומה בנוגע לתקציב עצמו? כאמור, גובה התקציב עומד על 6.2 מיליארד שקלים – זהה לתקב"ר של שנת 2024. הכספים הללו – שמגיעים כפי שצוין ממגוון מקורות מימון (קו אשראי, אגרות, היטלים משרדי הממשלה) – יופנו להמשך פיתוח התשתיות העירוניות בכלל התחומים:
– המשך מהפכת שדרוג התשתיות, הכבישים והמדרכות שעוברת העיר בשנים האחרונות.
– קידום פעילות המינהלת להתחדשות עירונית, תכנון למתחמי דיור ותעסוקה ברחבי העיר.
– תכנון ובינוי מבני ציבור כחלק מהמענה העירוני למיזמי ההתחדשות העירונית והגידול במספר התושבים.
– קידום עבודות הרכבת הקלה וסלילת כבישים, והמשך סלילת שבילי אופניים.
– המשך ההשקעה בשיפוץ ושדרוג גני הילדים ומוסדות החינוך.
– הנגשת מבני ציבור והמרחב הציבורי לאוכלוסיות עם מוגבלויות.
– שדרוג אולם הארנה, בריכת הסולטן ומוסדות תרבות וספורט נוספים.
– שיקום גנים ציבוריים והמשך ההשקעה בשדרוג, פיתוח ואחזקה של המרחב הציבורי.
ראש העיר משה ליאון: "התקציב החדש מהווה השקעה משמעותית בעתיד ירושלים. תקציב זה יאפשר לנו להמשיך במהפכת שדרוג התשתיות, לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, להשקיע בחינוך, רווחה, תרבות ואמנויות, ולהנגיש את העיר לכלל תושביה ומבקריה. ירושלים תמשיך להיות עיר תוססת, מובילה ומתפתחת".
תגובות