לצד הפיתוח של העיר (לטוב ולרע) – בין אם ברכבות קלות, עבודות תשתית שמתבצעות ללא הרף ואישור מאות מגדלי מגורים – עיריית ירושלים, כך מסתבר, גם דואגת לשמר את החזות ההיסטורית של העיר. במסגרת זו, ועדת השימור העירונית החליטה באחרונה להכריז על עשרות מבנים באזור שוק מחנה יהודה ההיסטורי כאתרים היסטוריים מוגנים, ובכך לצרפם לרשימת המבנים לשימור. בדרך זו, מציינים גורמים בכיכר ספרא, דואגת העירייה לשמירה על הזהות הירושלמית ועל מורשתה התרבותית וההיסטורית.
עזבו כרגע את השאלה מה יקרה למבנים ההיסטורים הללו בשכונת בית יעקב כשבקרוב יחלו עבודות לבניית מגדל רב קומות בשכונה (כפי שאושר לפני מספר חודשים בוועדת התכנון העירונית) – השימור כשימור הוא חשוב.
שכונת בית יעקב, שהוקמה בשנת 1877 וממוקמת מערבית לשוק מחנה יהודה, היא השכונה התשיעית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ובעת הקמתה היתה השכונה המערבית ביותר בירושלים. מבניה המקוריים, בעיקר לאורך רחוב דוד אבישר, מתאפיינים בכיפות אבן על הגגות, ומייצגים את הבינוי ההיסטורי ואת האדריכלות הייחודית לאורך רחוב יפו הסמוך. מייסדיה שאפו לבנות בשכונה 70 בתים, ושמה גם מרמז על כך: "כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב… שִׁבְעִים" (בראשית מ"ו כ"ז).
בתקופה העות'מאנית, במקביל להתפתחותה של שכונת בית יעקב, הוקם בסמיכות אליה שוק מאולתר, אשר התרחב והתמסד בימי המנדט הבריטי ואימץ את שם השכונה "מחנה יהודה" השוכנת מצפון לרחוב יפו. בשנות ה-30 של המאה ה-20, נבנו רבים מבתי השוק בסגנון הבין-לאומי, ויצרו מרקם עירוני עשיר ומיוחד. רשימת המבנים שהוכנסה לרשימת השימור כוללת גם מבנים אלה ומבטיחה את שימורם לדורות הבאים.
המרקם ההיסטורי והתרבותי של שכונת בית יעקב ושל שוק מחנה יהודה – עם מבניו האותנטיים, עסקיו התוססים ומסעדותיו המגוונות – הפך לאבן שואבת לתושבי ירושלים ולתיירים כאחד. כיום, כמעט בכל פינה בשוק ניתן למצוא חיים תוססים ואווירה ירושלמית אותנטית.
המבנים לשימור
כידוע, כל אזור נחלאות הוא אזור היסטורי ובתוכו מבנים רבים לשימור. בית יעקב והשוק אינם שונים. בין האתרים שהוכנסו לרשימת השימור ניתן למצוא את בית הכנסת ההיסטורי שהוקם עם ייסוד השכונה בשנת 1877, ונקרא על שם הנדבן שתמך בהקמתו. הבניין כולל שלושה מבנים, לכל אחד מהם מאפיינים אדריכליים ייחודיים, כמו חלונות מקושתים. בית הכנסת מקורה בגג רעפים ומחופים באבן בעיבוד טובזה. ארבעה ציורים של האמן הירושלמי יצחק בק מעטרים את בית הכנסת, ובהם מתוארים אתרים קדושים לאורך ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל.
עוד ברשימת המבנים לשימור: הבניין בבית יעקב 10. מדובר במבנה בן ארבע קומות שבו פועלת קבוצת "מחניודה" (עם המסעדות 'צמח', 'מחניודה' ואחרות). הבניין נבנה בין השנים 1936-1932 בסגנון הבינלאומי. בעירייה מציינים כי הוא בעל ערך אדריכלי והיסטורי רב ומייצג את האדריכלות של תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל. הוא משלב אלמנטים מסורתיים וחדשניים ושומר על אופיו המקורי למרות שינויים מסוימים שבוצעו בו לאורך השנים.
הבית ברחוב אגריפס 62 הוכנס גם הוא לרשימת השימור. מדובר על בניין בן שתי קומות אשר נבנה, גם הוא, בין השנים 1936-1932 בסגנון בינלאומי ובולט בזכות המרפסות המעוגלות שלו. חזיתות המבנה מעוטרות בחיפוי אבן. בניין אחר שהוכנס לרשימה הוא ברחוב השקמה 4 – בניין מגורים בן חמש קומות המהווה דוגמה בולטת לאדריכלות המנדטורית המאוחרת. כמו כמעט כל המבנים ברשימה הוא הוקם בין השנים 1936-1932 – ככל הנראה בשנים 1935-1934 – ובניית טיפוסית לאותם שנים, כאשר הוא חלק ממספר מבנים שמקיפים חצר פנימית טיפוסית לאותם ימים.
ברחוב הראשי של השוק – מחנה יהודה – הוכנס בניין מספר 22 לרשימת השימור. מדובר על מבנה בן שלוש קומות, שמהווה דוגמה ייחודית לאדריכלות של אותם שנים בירושלים תחת שלטון הבריטים. מיקומו בלב שוק מחנה יהודה, לצד גילוי שרידים ארכיאולוגיים מרשימים בשטח הבנייה, הופכים אותו לאתר בעל ערך היסטורי ואדריכלי יוצא דופן.
ראש העיר משה ליאון: "הכנסת המבנים ההיסטוריים של שוק מחנה יהודה ושל שכונת בית יעקב לרשימת השימור העירונית, מהווה נדבך נוסף בשמירה על המורשת התרבותית וההיסטורית העשירה של בירת ישראל, לצד ההתחדשות העירונית ההכרחית. מבניהם הייחודיים של בתי השוק ושל שכונת בית יעקב משקפים תקופה מרתקת בתולדות העיר שמחוץ לחומות. באמצעות שימורם, אנו מבטיחים להעביר לדורות הבאים מורשת עשירה ולשמר את אופייה הייחודי של העיר".
לאה הומינר.
ראש משפחתי שעלה מבלרוס היה אחד ממקימי שכונת בית יעקב שמו הרב שמואל הומינר בנוסף הורי ז"ל נישאו בשנת 1946 בבית הכנסת שבשכונה