בהפועל ירושלים, כרגיל, יום עסל, יום בסל. מעבר להתרגשות הגדולה לאחר ניצחון הבכורה הביתי על בני סכנין בעידן הנוכחי מאז שבה הקבוצה לליגת העל, משמח לא פחות היה לשמוע את זיו אריה מדבר לעניין: "יותר חשוב שניראה כמו שהפועל ירושלים צריכה להיראות, ולא כמו שנראינו ביום רביעי (מול קרית שמונה, א"ב)", אמר הקואץ' והוסיף בתבונה: "שנהיה עם תשוקה ואהבה למשחק, מחוברים לעצמנו ולקהל, ולא כמו שנראינו ביום רביעי כאילו מישהו מכריח אותנו לשחק".
מה נאמר, זיו? כל מילה בסלע. ובלי טיפת ציניות.
את שובה של התשוקה הוביל המאמן האדום עם שובם של שחקנים שרק השם 'הפועל' עושה להם צמרמורת בגוף, עוד לפני הכניסה למנהרה. בראשם כמובן הקפטן ומי שהתחפש למטוס בדרך לשוויון הבלתי נשכח בדרבי, אווקה אשטה. מנות גדושות של נחישות, אגרסיביות והקרבה התקבלו באהבה גדולה, וכמובן גם העובדה שמדובר בחביב הקהל מעולם לא הזיקה.
יונתן ליש הצעיר והנמרץ תפס את מקומו של שחר פיבן, האשם הבלעדי בשער המוקדם שספגה הקבוצה מול ק"ש. מעבר לקור הרוח וניקיון הרחבה, התכבד ליש בבונוס בדמות בישול שער הניצחון, ולאף אחד לא באמת אכפת שהוא התכוון לבעוט לשער.
נדב זמיר היה טוב במעט הפעמים בהן נדרש לגלות ערנות, בראשן במהלך האחרון שהחסיר פעימה מיושבי היציע, עומר אגבדיש ממשיך להשתבח עם עוד מופע הגנתי לפנתיאון, ואנדרו אידוקו סיפק שוב את הערך המוסף מאז שב מהפציעה, ראשון תמיד לכדורי הגובה, מסכן כל העת את השער והפעם היחידה בה מצא אותו שווה להפועל סיום סיבוב בטעם מתוק עם מקום טוב באמצע – טווח ביטחון יחסי מהקו האדום ואופציה להשקיף בתקווה לפלייאוף העליון.
רוצים להישאר מעודכנים?
ינאי דיסטלפלד ואיליי מדמון עיבו את האמצע והוסיפו ממד של אגרסיביות בדיוק ברגע הנכון, ולצידם תמיד אפשר לסמוך על האיש למשימות מיוחדות (או כל משימה שהיא בגבולות המגרש) – סדריק דון.
הפנים כבר לפתיחת הסיבוב השני מול מכבי תל אביב המזייפת, אם כי סביר להניח שכדרכה בקודש, תגלה מול הפועל כוחות מחודשים ותיישר את המאזן של הצהובים כחולים. אז מה? יש לנו שבוע להתענג על שלוש נקודות יקרות ולחלום על המשכיות מפתיעה. בהפועל, יודע כל אוהד אדום, זה ממש לא מעט.
תגובות