דעה | הנשמה של אשטה

אם אתם רוצים להבין מה קרה בדרבי הזה תתחילו ותסיימו בשער של אוואקה אשטה מהפועל בדקה ה-83. ולא רק בגול, אלא במבקיע. אשטה נולד באתיופיה ועלה לארץ עם משפחתו ב-2003, כשהיה בן ארבע. את הילדות שלו הוא עשה במרכז הקליטה הרעוע במבשרת ציון, אבל, ובעיקר בקטמונים, מול מגרש מבט הרעוע של הפועל קטמון.

מאז אשטה לא עזב את הקבוצה. הוא טיפס איתה במעלה הליגות, עד היום. הפועל ירושלים זה אשטה ואוואקה זה הפועל. את הכדור שהרים לו אילוז' יאו הוא נגח עם הראש, עם הגוף, עם הנשמה ועם כל האהבה. את כל החיים שלו אשטה הכניס בגול הנדיר הזה, מול היציע ההמום של אוהדי בית"ר בטדי.

אווקה אשטה מקדים את ז'אן מרסלן (צילום: אורן בן חקון)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

זה נקרא מחויבות טוטאלית. הכוח והמסירות שאתה שומר למועדון שגידל אותך, טיפח אותך, דאג לך ובזכותו הגעת עד הלום. זו הנאמנות שאין בלתה, ואין מה לעשות מולה. הראסיה של אשטה היא סיבת הקיום של הפועל קטמון, שאותה הקמנו לפני 17 שנה. זהו הפרי של ההשקעה העיקשת והאינסופית בקבוצה ובשחקנים.

זה גם ההבדל בין הפועל ירושלים, שרוב שחקניה וכוכביה הם תוצרת בית ובין השחקנים של בית"ר, שהם אולי יותר מוכשרים, אבל לא באמת שייכים למסורת ולערכים של המועדון. לבית"ר יש רק שחקן בית אמיתי אחד, עדי יונה המצוין. וכמו שראינו, שייכות שווה לעוצמה ולמהירות של הכדור שנגח אשטה.

שמעתי השבוע את חיים רביבו מרעיף שבחים על הבלם הצרפתי של בית"ר, ז'אן מרסלן. רביבו צודק. מרסלן ספג השבוע ביקורות שגובלות בהסתה של ממש, אבל הוא שחקן טוב שהגיע לבית"ר עם קבלות. יחד עם זאת, מרסלן הוא שכיר חרב שבא להעביר עונה. היום הוא כאן ומחר שם. כאשר הכדור עולה לרחבת החמש עם הזדמנות לגול זה לא משנה אם באת ממונקו או ממגרש מבט בקטמונים. בשנייה הגורלית הזו רק הנשמה מדברת. אני בטוח שאם הסיטואציה הייתה הפוכה והשניים היו מחליפים תפקידים, מרסלן  בחיים לא היה מבקיע גול כזה על אשטה.

זה מה שנקרא דרך. הנה קבוצה של אוהדים, צנועה ומאופקת, מול קבוצה שטובה ועשירה יותר, אבל גאוותנית וראוותנית מדי. הטירוף שהיה סביב בית"ר בשבועות האחרונים האפיל אפילו על הבאזז שיש היום סביב ליברפול בכל אירופה.

האוהדים של בית"ר ספרו למפרע את הגולים שיבקיעו בדרבי ואת ממדי התבוסה ההיסטורית שצפויה לאדומים. הם חיפשו נקמה על הניצחון האחרון של הפועל בליגה, 0:3 על בית"ר. יותר מ-20 אלף צהובים באו לטדי לראות את הפועל במערומיה. אבל בסוף עשרה שחקנים, בעיקר שחקני בית (כולל סדריק דון הנפלא שהגיע לקבוצה מחוף השנהב בגיל 17) הם אלה שעשו לבית"ר בית ספר לכדורגל, אבל בעיקר אקדמיה לערכים של ענווה, אמונה והשקעה.