"למה מי הם בכלל?", את השאלה הרטורית הזאת שואלים אוהדי הפועל שוב ושוב בקבוצות הווטסאפ של אוהדים ובמיוחד על ידי חברי ירון גרייבסקי, מה שמייצג את הלך הרוח והדילמה של האוהדים האדומים לקראת הדרבי שיתקיים בראשון הקרוב. אל השאלה מצטרפים פוסטים ומאמרים לוחמניים באותה הרוח כמו זה של חברים אחרים, שמעון דוינו ואבישי בלום שעוררו את חמתם של אוהדי בית"ר, כיוון שטענו שהזלזול וההתנשאות שלהם נובעת מהפחד שלהם מהפועל המאוחדת, אבישי אף הגדיל וקרא להם "הקבוצה השולית בעיר". קריאות אלו הן ניסיון לעורר את הקהל האדום שנראה היה לרגע מפוחד במקצת מהטירוף של הקהל הצהוב שאמור להגיע בהמוניו ליציעי טדי.
לדעתי, אין לנו ממה להתרגש מידי מ-20,000 אוהדי בית"ר. בית"ר היא כבר מזמן לא קבוצה ירושלמית אותנטית כפי שהייתה עד שנות השמונים של המאה הקודמת, אז היו רוב אוהדיה ירושלמים ושוק מחנה יהודה ייצג אותם נאמנה. כיום, הרוב המוחלט של אוהדיה הם מבת ים, חולון, ראשל"צ (ועוד ערים מרחבי הארץ) שהתחברו לאג׳נדה הפוליטית הנחרצת של בית"ר, כשבפועל אין להם דבר וחצי דבר עם העיר ירושלים. לא גרים בעיר ולא גדלו בה ועזבו אותה. הכמות אומנם מרשימה, אבל חייבים לזכור שלפחות חצי מהם לא היו מגיעים אם בית"ר לא הייתה מובילה כרגע את הליגה ונמצאת במומנטום גבוה. בקיצור – אוהדי הצלחה ולא יותר.
רוצים להישאר מעודכנים?
לעומתם, אין אוהד אדום אחד שאפשר לקרוא לו אוהד הצלחה ולו מהסיבה העצובה שההצלחות בעינינו הן קבוצה לגיטימית בליגת העל ולא הרבה מעבר, מטרות צנועות בהרבה ועל מה שמעבר לכך זה בונוס. אין לי ספק שלו אוהדי "מיזם בית"ר" היו עוברים את התלאות שלנו בשלושים השנים האחרונות – הם היו במקרה הטוב נמדדים באלפים בודדים ולא יותר.
ירצו או לא ירצו, אנחנו הקבוצה הירושלמית האותנטית היחידה. רוב מוחלט של אוהדנו הם ירושלמים או ירושלמים לשעבר ובני משפחתם. אין לנו את המסה של אוהדי בית"ר וגם אף פעם לא תהיה, אין בכך שום רצון להפחית מעוצמת הקהל הבית"רי, אלא רק לשים את הדברים בפרופורציה.
אני שמח מאוד שהשיח אצלנו השתנה. ועבר מפחד מהאלימות של אוהדי בית"ר שגורם לחששות ולהיעדר ממשחק הדרבי, לשיח שונה שמטרתו היא לנסות להביא כמה שיותר אוהדים אדומים ליציע המזרחי, אך תוך נקיטת אמצעי זהירות מתבקשים. אסור בשום אופן שהפחד מאלימות יגבר על האהבה לקבוצה. שנים על גבי שנים שחלמנו וקיווינו למשחק שכזה, ועכשיו לא ניתן לאיש להפחידנו ולגרום לנו שלא להגיע. זהו צו שמונה של אוהדי הפועל. אנחנו נתעלם מרעשי הרקע של קהל אוהדי המיזם הפוליטי שנקרא במקרה "בית"ר ירושלים" ונתרכז בעצמנו ובמימוש הפוטנציאל שלנו. נצבע את היציע המזרחי באדום ונחזיק אצבעות לקבוצה הוותיקה ביותר בירושלים באמונה שלא נתאכזב ונמשיך להנות מהצלחה ותחרות מול הצהובים הבין עירוניים.
תגובות