עוד טרם דרכה כף רגלו של מי משחקני בית״ר או קטמון בדרבי בטדי, אפשר כבר להכריז על המנצחת: ירושלים צהובה-שחורה. שלל ההצהרות על החלפת ההגמוניה בבירה, מתובלות בהכרזות על בית״ר המתפרקת וקטמון החוזרת, שרק קיבלו זריקת עידוד מההפסדים של בית״ר במשחקי הדרבי אך לפני כמה חודשים – כל אלה היו קצת מוקדמים מדי. אפילו מוקדמים בכלל.
הנה, חלפה עונה ובית״ר ירושלים במקום הראשון, והנה, דרבי ביתי של האדומים-שחורים מקטמון – ובמרבית יציעי טדי ייצבעו צהוב-שחור. איך ככה? נו, הגמוניה. לפחות נהנה מעוד משחק של כ-20 אלף צופים ביציעים. שגרה.
וברמה המקצועית, הדרבי הזה הוא כל מה שבית״ר מצפה לו, אבל גם כל מה שהיא אמורה לחשוש ממנו. מצד אחד, כשהכל הולך אז הכל הולך, גם אם מדובר באביעזר ג׳נו והמספרת האגדית ובעיקר אם מדובר בשער הבכורה בנבחרת של השחקן הטוב בישראל, ירדן שועה. מצד שני, החבורה של זיו אריה באה לשחק כדורגל. לא לעקוץ מתפרצות, לא להחנות את האוטובוס – אלא לנסות לנצח באמת ובתמים, ועם הרבה רגשי נחיתות. טיול קליל בטדי זה לא יהיה.
ומה שעוד לא יהיה קליל עבור בית״ר הוא חודש דצמבר. לא פחות משישה משחקים מחכים לחבורה המופלאה של ברק יצחקי. משחק כל חמישה ימים, ויש גם מוקשים רציניים (לא שיש משחקים קלים בליגת העל). קטמון (ח), פ״ת (ב), באר שבע (ח), אשדוד (ח), טבריה (ב) ונתניה (ח). כל משחק הוא על 3 נקודות, וגם על עונה כולה – וינואר תחילה.
אפשר להגיד בבירור: אם בית״ר תשיג למעלה מ-14 נקודות בדצמבר, החיזוק בינואר יהיה מתחייב ואף יגיע. ברק אברמוב מבין שהזדמנות שכזו לא חוזרת, ובית״ר זקוקה לרכש של שני שחקנים איכותיים כדי לרוץ עד הסוף: חלוץ אימתני ומגן אחד שיכסה על הפער בצד אחד לפחות.
מה יקרה? אין לדעת, מה שבטוח: ירושלים צהובה-שחורה, וגם אם דצמבר העמוס יהפוך לדצמבר האיום, אז היינו כחולמים. אנחנו וירדן שועה.
תגובות