שבוע הרוקח/ת הבינלאומי שחל בכל שנה בנובמבר הוא הזדמנות נהדרת להכיר תודה לאנשים שמאחורי הדלפק – הרוקחות והרוקחים. שנות מגפת הקורונה ולאחריהן אירועי הזוועה של 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיהם הדגישו את חשיבותה של מערכת בריאות איכותית ויעילה, ובתוך כך את התפקיד המשמעותי שממלאים הרוקחות והרוקחים ואת תרומתם החשובה להבטחת טיפול איכותי ונגיש לכל המטופלים.
לרגל השבוע המיוחד הזה שוחחנו עם שניים – עם אורן אמיתי, רוקח במרפאת כללית בתל ציון, ויונתן בר סלע, רוקח במרפאת כללית במקור ברוך. שניהם רואים בעבודתם שליחות, שניהם עשו מעשה עילאי ותרמו כליה, ונתינה היא, ללא ספק, השם השני שלהם.
הקשיש בכיסא הגלגלים
אורן אמיתי, בן 49, נשוי לעינת, אב לשבעה ילדים וסבא לשני נכדים, מתגורר בעמיחי. את לימודי הרוקחות סיים באוניברסיטת ירושלים, ומאז, כבר 22 שנה הוא במקצוע, מהן 15 שנה בכללית.
אורן אמיתי, למה בחרת דווקא במקצוע הרוקחות?
"תמיד אהבתי את מדעי הטבע. בתיכון בויאר למדתי במגמת כימיה, הייתי טוב בתחום, ואפילו קיבלתי מלגת הצטיינות. כשהייתי בצבא סיפרו לי שמקצוע הרוקחות משלב את מדעי הטבע עם כימיה, ומעבר לכך אמרו לי שזה תחום פרקטי ושמיד אחרי הלימודים לתואר ראשון אוכל להשתלב בעבודה, ובאמת כך היה".
ומה אתה אוהב במקצוע?
"זה מקצוע שאין בו רגע דל ואין בו רגע משעמם. אני אוהב את הממשק עם האנשים, ואני אסיר תודה על ההזדמנות שניתנת לי לעזור לאנשים מדי יום. בספר 'הכוזרי', שנכתב על ידי רבי יהודה הלוי לפני 900 שנה, יש משל נפלא, שמספר על אדם שהגיע לבית המרקחת ורואה שהרוקח מחלק תרופות למטופלים, ושהתרופות האלה גם עוזרות להם להבריא. מה עשה אותו אדם? נכנס גם הוא לבית המרקחת והחל לחלק על דעת עצמו תרופות למטופלים, אלא שבמקום לעזור להם, הוא בעצם הזיק. הלקח מהמשל הזה הוא שכל רגע בבית המרקחת דורש תשומת לב מלאה מכל הבחינות".
ספר על מקרה מיוחד עם אחד המטופלים של המרפאה.
"סיפורים על מטופלים שלא יודעים כיצד ליטול את התרופות – בבוקר, בערב, עם האוכל או בלי האוכל – וסיפורים על שילוב של תרופות לא מתאימות – יש לרוב, כמעט על בסיס יומיומי. למשל, חולה סוכרת שלא ידע שאת התרופה הוא חייב לקחת עם האוכל, ואז הוא נכנס למצב של 'היפו'. אבל אני רוצה דווקא לספר על מקרה מיוחד שקרה בבית המרקחת ולא בהכרח קשור לנטילת תרופות. באחד הימים, היה בבית המרקחת תור, והאנשים היו חסרי סבלנות. אחד האנשים בתור היה קשיש, מרותק לכיסא גלגלים, כשלצידו העובד הפיליפיני שלו. כשהוא ראה שכולם מסביבו עצבניים ורוטנים, הוא פשוט החל לספר בדיחות, וברגע אחד, כל האווירה בבית המרקחת השתנתה. את הסיטואציה הזו לא אשכח כל החיים. המסקנה – גם כשקשה, תמיד אפשר למצוא נקודות של אור".
ספר על ההחלטה שלך לתרום כליה.
"זה היה לפני שנתיים בי"ט בכסלו, שזה חג הגאולה בחסידות, בעיקר בחסידות חב"ד. פניתי לארגון 'מתנת חיים' כדי לתרום כליה לאדם מסוים. אלא שאז התברר שהכליה שלי מתאימה דווקא לאדם אחר, בחור צעיר, בן 29 כיום, שהמתין שנים רבות לתרומת כליה עקב רמת נוגדנים גבוהה. ההתרמה עברה בשלום, הוא מרגיש מצוין, וגם אני מרגיש מצוין, ואנחנו שומרים על קשר. ביום העצמאות לפני שנה וחצי עלינו ביחד את 'שביל הנחש' למצדה, ובמרומי ההר הענקתי לו במתנה את הכומתה שלי מהצבא. הוא פייטר אמיתי, הוא כמו אח שלי".
בכל זאת, לתרום כליה, זה לא דבר מובן מאליו.
"במקום שאני גר בו, בעמיחי, זה לא משהו חריג. אם אתה יכול לתת חיים לבן אדם, לא תיתן?".
החלום למצוא תרופה לאלצהיימר
יונתן בר סלע, בן 35, רווק, מתגורר בבית הכרם בירושלים. את לימודי הרוקחות עשה בהדסה עין כרם, ומאז כבר כמעט 12 שנה במקצוע.
יונתן, למה בחרת דווקא במקצוע הרוקחות?
"הייתי טוב בכימיה, ומאוד אהבתי את זה. בנעוריי היה לי חלום למצוא תרופה לאלצהיימר, אבל עדיין לא הגשמתי אותו. אמנם יש כיום תרופות שמסייעות לחולים, אבל תרופה שמנטרלת את המחלה עדיין אין. אולם יום אחד תהיה".
ומה אתה אוהב במקצוע?
"את הפעמים האלה שבהן אני מרגיש שממש עזרתי לבן אדם ושיפרתי לו את איכות החיים בזכות ייעוץ רוקחי מקצועי, וזה קורה הרבה יותר מפעם אחת".
ספר על מקרה מיוחד עם אחד המטופלים של המרפאה.
"אני עושה הרבה מאוד הדרכות רוקחיות למטופלים. פעם אחת באה אליי אישה, שנוטלת המון תרופות. היה לה בלגן גדול במרשמים. יצרתי קשר עם הרופאים שמטפלים בה, ואחרי שיחה איתם שיניתי את מה שצריך וסידרתי את הכל".
ספר על ההחלטה שלך לתרום כליה?
"לפני תשע שנים תרמתי כליה לאחי. הוא סבל מתסמונת תורשתית שנקראת אלפורט וגורמת למחלה קשה בכליות, באופן שהולך וגובר עם השנים עד מצב של אי ספיקת כליות. ברגע שהבנתי שהסיכוי היחיד שלו לחיות הוא תרומת כליה, היה ברור לי שאני תורם לו".
והיום, תשע שנים אחרי, שניכם בריאים ושלמים?
"ברוך השם".
ייעוץ רוקחי יזום
במחוז ירושלים יש 116 בתי מרקחת שמספקים שירות למבוטחי כללית, 140 רוקחות ו-43 רוקחים שעובדים ללא לאות בשגרה, במיוחד לאור האירועים הקשים בשנה האחרונה. לאחר אירועי 7 באוקטובר מטופלים רבים פונו לירושלים. בין הצוותים הרפואיים שהתגייסו למען המפונים היו הרוקחים, שדאגו לאספקת תרופות סדירה למפונים, ובמקביל המשיכו לקיים מפגשי "ייעוץ רוקחי יזום", למבוטחי המחוז.
מנהלת רוקחות מחוזית, מגר' עידית לוי, מרחיבה בנושא: "'ייעוץ רוקחי יזום' משמעותו פגישת ייעוץ אישית בין הרוקח/ת למטופל/ת, ומטרתו לקדם שימוש נכון בתרופות והתמודדות עם בעיות וקשיים ביישום הטיפול התרופתי. בפגישה ניתן למטופל ייעוץ מקצועי על התרופות אותן הוא נוטל, בדגש על זמני נטילה נכונים, נטילה ביחס לאוכל, שימוש נאות במשאפים, אחסון נכון של תרופות וכדומה. בסיום ההדרכה, הרוקח/ת מצייד/ת את המטופל במסמך המפרט את התרופות השונות שהמטופל נוטל ואת האופן הרצוי לנטילתן".
מהי חשיבותו של "ייעוץ רוקחי יזום"?
"החשיבות של 'ייעוץ רוקחי יזום' באה לידי ביטוי במיוחד בזמנים של חוסר ודאות ומצבי משבר, כמו עכשיו, בימי מלחמה. בעיתות לחץ וסיכון, אנשים עלולים לשכוח לקחת תרופות באופן סדיר, או להתמודד עם קשיים בשמירה על אורח חיים בריא, עקב שיבוש השגרה. הרוקח יכול להבטיח שהמטופלים ממשיכים ליטול את תרופותיהם כראוי, ומספק להם מידע על אינטראקציות בין תרופות למחלות או לתנאים משתנים הנובעים מהמצב, כמו דחק או חוסר שינה. היענות לטיפול התרופתי במצבים כאלה קריטית כדי להימנע מהחמרת בעיות בריאותיות קיימות, כגון מחלות כרוניות, ובמיוחד לנוכח הסיכון המוגבר למצבים רפואיים חריגים תחת תנאי מלחמה. נוסף על כך, שמירה על אורח חיים בריא – כולל תזונה נכונה, פעילות גופנית ושינה מספקת – יכולה לשפר את יכולת ההתמודדות עם האתגרים הבריאותיים שמביא עמו המצב הביטחוני. הרוקח בתהליך הזה לא רק מספק תרופות, אלא גם עוזר למטופלים לשמור על בריאותם לאורך זמן, ומספק להם תמיכה מקצועית שתורמת להבטחת איכות החיים, גם בתקופות קשות במיוחד".
כמה זמן קיים השירות?
"השירות קיים יותר מ-13 שנה, אך התחזק מאוד בשנים האחרונות".
כמה הדרכות קיימתם השנה?
"השנה כבר קיימנו כ-1,300 הדרכות למטופלים".
ואיפה ניתן השירות?
"השירות ניתן בכל בתי המרקחת במחוז".
לוי מסכמת: "בעומס הפיזי ובמציאות הקשה, אחד הגורמים החשובים ביותר לשמירה על הבריאות האישית הוא טיפול רפואי מדויק, וכאן נכנס השירות שלנו לרווחת המטופלים".
תגובות