נהיגה פרועה, רייסים בכבישי דרום ירושלים, השמעת קולות דמויי ירי מהאגזוז כדי לייצר פחד והרבה מאוד תלונות וחששות מצד תושבים – חבורת פורעים מגובשת מבית צפאפא השליטה בשנה וחצי האחרונות טרור בכבישי ירושלים.
לפני כחודשיים התברר שפעילות הטרור שלהם לא נעצרה רק בכבישים. חברי הקבוצה – כולם חברים ו/או בני משפחה מבית צפאפא – נעצרו בחשד למעורבות בפרשת ריגול עם גורמים עיונים ממשמרות המהפכה בטהראן.
אז איך הגיעו משמרות המהפכה בטהראן אל חבורת הפורעים מבית צפאפא? אין תשובה חד משמעית, אבל כן ניתן להעריך ולהניח שהתיעודים ששיתפו חברי הקבוצה ברשתות החברתיות – בעיקר בטיק-טוק היא זו שהובילה את האיראנים לנסות לגייס אותם.
לאחר הפישינג המוצלח, התברר כי החבורה פעלה, גם ממניעים לאומניים – גם בכביש ולבטח בפרשת הריגול האיראנית. "חלק מהחשודים אמרו בחקירה שלא חסר להם כסף", אומר רפ"ק נדב כוגן, ראש צוות החקירה ביחידה המרכזית (ימ"ר) בירושלים, אשר חקרה את פרשת הריגול ביחד עם השב"כ.
עוד מוסיף כוגן: "הם ידעו שמדובר בגורם איראני, ידעו שמדובר בגורם עוין. חשוב לומר, לא כל ה-7 היו במגע עם אותו גורם איראני. הוא יצר קשר ישיר עם חלקם אבל החשודים ידעו שמדובר בגורם עוין,גורם איראני וידעו בדיוק בשביל מי הם עובדים".
אולם למרות הפעילות העבריינית שלהם על הכביש, חברי החולייה מבית צפאפא לא היו מוכרים למערכת בפן הביטחוני או הפלילי (תתפלאו, אבל עבירות של רעש דמוי ירי מהאגזוז ונהיגה מופרעת על הכביש לא נחשבים לפליליים).
"במסגרת שיתוף הפעולה עם שירות הביטחון הכללי, התקבלו לגביהם אינדיקציות שונות שבעקבות זה הם נעצרו, מדגיש רפ"ק כוגן. בזמן החקירה הבנו שהם התחיל ממעשים מינוריים וראשוניים – ריסוס גרפיטי בעד החזרת חטופים. משם היתה הידרדרות – הצתת רכב, פעילות באמל"ח, ניסיון לפגוע בציוד כוחות הביטחון, ועד הזמן והביטחון – הם הגיעו גם לעבירה החמורה ביותר: איסוף חומרים על אותו מדען גרעין כדי להתנקש בו ובבני משפחתו".
***
בניגוד לרפ"ק כוגן, שלא הכיר את חבורת הפורעים מבית צפאפא, רס״מ אלי מטלוב, מפקד ימ"ר את"ן ירושלים, הכיר גם הכיר את החשודים בפרשת הריגול האיראנית. הצעירים הללו היו על הכוונת שלו. הוא הכיר אותם מתיעודי הטיק-טוק הבעייתיים שהם העלו, והם כבר הכירו אותו כמי שרודף אחריהם.
בשורה התחתונה, ככל הנראה השלטת הטרור שלהם בכבישי ירושלים – באמצעות בק פייר מהאגזוזים, מרוצי מכוניות ואופנועים, ובריחה משוטרים במהירות 200 קמ"ש – הובילה את האיראנים לפנות אליהם. כי בסוף-בסוף – מה רוצים במשמרות המהפכה אם לא להשליט טרור ברחובות ירושלים?
"הם היו על הרדאר ומתחת לרדאר", אומר רס"מ מטלוב ומוסיף: "הם היו מאוד פעילים ברשתות החברתיות והעלו עשרות סרטונים ותמונות של נהיגה פרועה ברכבים משופרים. זה התחיל סביב המלחמה – רכבים משופרים ותלונות על קולות דמויי ירי מהאגזוז, שמטרתן אחת – להפחיד ולגרום לאימה".
מטלוב מספר כי "הם היו בעלי תעוזה ואומץ, לכן אני לא מתפלא שהם היו מעורבים בפעילות הזו. אלו אנשים שהיו בורחים מהמשטרה במהירות של 200 קמ"ש בכביש בגין בשעות העומס. הם לא רואים בעיניים, לא הראו שום פחד".
ביחידה המרכזית (ימ"ר) של משטרת ירושלים, כמו גם בימ"ר את"ן במחוז, לא קושרים באופן ישיר וחד משמעי בין הפעילות הפרועה והמסוכנת בכבישים לבין פרשת הריגול האיראנית. כל קישור שכזה הוא הערכה, אבל הערכה הגיונית שמבוססת על אורחות החיים של החשודים.
אולם בדבר אחד ניתן להבחין בבירור – מאז מעצרם של החשודים בפרשת הריגול האיראנית לפני כחודשיים (הם נעצרו בספטמבר, הפרשה הותרה לפרסום באוקטובר) – כביש בגין וכביש 16 שקטים יותר בלילות ובסופי שבוע. העבריינות בכביש פחתה.
ומה לגבי בית צפאפא? גם רפ"ק כוגן וגם רס"מ מטלוב מסכימים כי השכונה בדרום ירושלים היא לא מעוז מרגלים איראני או כר פורה לפעילות טרור או עבריינות. הרי ניתן לראות בחודשים האחרונים פרשות ריגול מכל הארץ –יהודים וערבים.
"ברמה התחבורתית אני יכול להעיד שההתנהגות הבריונית והעבריינית שלהם על הכביש הפריעה גם לאנשי בית צפאפא", אומר מטלוב. "קיבלנו הרבה פניות מתושבים שהודו לנו על המעצרים, כי ההתנהגות שלהם איימה גם על תושבי בית צפאפא".
"כולם נחשפו לפרשות האחרונות – לא רק ערבים גויסו על ידי האיראנים, וכמובן שבית צפאפא לא במוקד", מסכם כוגן. "נתקלנו כבר בגורמים יהודים, נתקלנו באנשים שלא היה שום מידע לגביהם. השורה תחתונה היא שהטרור יכול להגיע מכל מקום, ולכן אנחנו בודקים כל שביב מידע שיש 24/7 לאורך כל השנה".
תגובות