הפינה ההיסטורית: יובל למותו של חסיד אומות העולם המפורסם שקבור בירושלים

בתוך כל הכאב העצום בציון השנה למתקפת הטרור הרצחנית של ה-7/10, קצת נשכח תאריך פטירתו של אוסקר שינדלר (9/10/1974), שהיתה זו שנת היובל למותו. שינדלר הוא המפורסם בחסידי אומות העולם, הודות לסרטו של סטיבן שפילברג "רשימת שינדלר", שזכה ב-7 פרסי אוסקר.

הסרט, כידוע, התבסס על ספר בשם "תיבת שינדלר" של תומאס קינלי. הספר והסרט תעדו באופן דרמטי את סיפורו של שינדלר – תעשיין גרמני וחבר מפלגת האס-אס – אשר הציל כ-1,200 יהודים ממוות.

בראשית שנת 1940 הגיע שינדלר לקרקוב שבפולין, קיבל אישור לנהל מפעל שנלקח מיהודים, שעסק בייצור כלי מטבח מאמייל ובמכירתם. היהודים שפגשו אותו באותו הזמן, התרשמו לרעה משחצנותו ודברי הרהב שהשמיע ומהאופן בו ניצל את עמדתו, על מנת לגרוף רווחים מהירים וליהנות מחיי מותרות ומשתאות עם קציני צבא הכיבוש. אולם התברר, כי לאחר שהקים מפעל משלו בפרברי קרקוב, לייצור כלי מטבח עבור הצבא הגרמני והעסיק בו בעיקר פועלים יהודים, יחסו כלפיהם היה אנושי והוא מנע מאנשי האס-אס כל דריסת רגל במקום.

אוסקר שינדלר (צילום: באדיבות יד ושם)

אנושיותו של שינדלר כלפי מאות העובדים היהודים שהעסיק ודאגתו לשלומם, באו לידי ביטוי בראשית שנת 1944, כאשר בהתקרב הצבא הרוסי – הוא העתיק את מפעלו יחד עם העובדים – לאזור הסודטים בברנליץ (כיום בצ’כוסלובקיה) והקים חברה לייצור תחמושת. שינדלר הצליח להעביר כ-800 גברים יהודים וכ-300 נשים יהודיות למפעלו החדש. היה זה במבצע נדיר בתקופה של גרמניה הנאצית. כל העובדים זכו ליחס חם, במזון ובטיפול רפואי ואפילו מלוי צרכיהם הדתיים. לאלו נוספו עוד כמאה יהודים שהוא ואשתו אמילי, הצילו כאשר נפצו קרונות רכבת, בה היו עצורים יהודים שהושארו לקפוא בקור. הם הביאו אותם למפעלם ודאגו להם עד שהתאוששו. בכל אלו סיכן שינדלר את מעמדו וגם את צמצם את רוחיו, בכך שחילק כספי שוחד לקציני אס-אס. הוא עשה זאת גם על מנת שיעלימו עין מכך שלמעשה במפעלו מרבית העובדים לא עבדו בייצור נשק, וכי אף פגז תקין לא יוצר במקום.

האם שינדלר (1974-1908) היה למעשה איש עסקים ממולח, וכאשר הבין כי הגרמנים מפסידים את המלחמה, ומעשיו יוכלו להיות פוליסת-בטוח עבורו. האם הוא שיחק משחק כפול? אין ספק כי שינדלר הגיע לפולין על מנת לחפש הזדמנויות עסקיות, אך מסתבר כי בהדרגה התעורר בו הרגש האנושי. הקצרנית היהודייה שעבדה עמו, מימי ריינהרד, אשר הדפיסה את רשימת השמות של הפועלים שהוא העביר למפעל בברנליץ, מספרת כי בתוכו היה אדם רחום ובעל לב חם. ריינהרד הוסיפה לרשימה שחוברה את שמה ושמות שתי חברותיה, ושינדלר אישר זאת ברצון. כאשר כמה מעשרות מהפועלים, כולל הקצרנית ריינהרד, הגיעו בטעות למחנה הריכוז של אושוויץ, נסע לשם שינדלר אישית והצליח, תוך איום על מפקד המקום, לשחררם עבור מפעלו. שינדלר איים כי ישלח מברק לברלין, שעיכוב הפועלים יגרום לפגיעה במפעלו לייצור נשק, ובכך יפגע גם המאמץ המלחמתי בגרמנים.

בני נוער מישראל בפתח הכניסה למפעל שינדלר (צילום: אדם אקרמן)

רק בשנת 1962 הוגשה בקשה ליד ושם שיכיר בשינדלר כחסיד אומות עולם. בשנת 1963 הזמינו הניצולים את שינדלר לירושלים ובטכס רב רושם הוא קיבל את תעודת ההוקרה על פועלו להצלת יהודים. שינדלר נטע את אחד העצים הראשונים, בשדרת חסידי אומות העולם ביד ושם. מאז ביקר בארץ פעמים רבות והביע רצונו להיקבר בירושלים. שינדלר נפטר בשנת 1974 וקברו נמצא במורדות הדרומיים של הר ציון, בבית עלמין נוצרי-לטיני. מדי שנה מגיעים מאות לקברו לחלוק לו כבוד ולהביע בכך הערכה למעשיו. הקבר הפך להיות לאתר שפוקדים אותו תיירים רבים. מאחר וסביבתו אינה ערוכה לקליטת ציבור רב, אושרה תוכנית של הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), לשפוץ האזור סביב קברו. בנוסף, יוקם במקום אתר זיכרון עם צילומים מחייו של מציל היהודים, ומסצנות מהסרט "רשימת שינדלר".

סטיבן שפילברג בהקרנת הבכורה של 'רשימת שינדלר' עם נשיא המדינה עזר ויצמן וראש הממשלה יצחק רבין (צילום: באדיבות ארכיון שפילברג בירושלים)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

שינדלר נפטר אדם לא אמיד. בעליית הגג של אהובתו אנה מרי שטהר, בעיר הילדסהיים בגרמניה, נמצאו מזוודה עם כ-7,000 תמונות ומסמכים השייכים לשינדלר. בין התעודות נתגלה העותק המקורי של רשימת היהודים ששינדלר הציל. רשימה ארוכה זו בת תשעה עמודים, הכוללת כ-1,098 איש שוויה מיליוני דולרים. עותק מקורי נוסף, אם כי חלקי של הרשימה שהיה בידי יצחק שטרן, היהודי שעזר לו בניהול מפעל המזון בזמן השואה, הוצע למכירה באינטרנט תמורת 3 מיליון דולר. העותק המקורי שנתגלה ניתן למערכת העיתון "שטוטגרטר צ'ייטונג". הנהלת העיתון, לאחר פרסום סדרת כתבות על שינדלר, החליטה להפקיד את הרשימות במקומו הטבעי, בארכיון יד ושם בירושלים. בטכס מרגש נמסר העותק הנדיר, ליו"ר יד ושם. הרשימה הזו הפכה לסמל של אומץ אנושי, בתקופה האפלה של השואה, וערכה ההיסטורי-חינוכי רב.

קברו של אוסקר שינדלר בירושלים (צילום: אדם אקרמן)

השנה מלאו 30 שנה להצגת הבכורה בארץ של הסרט רב העוצמה "רשימת שינדלר". הסרט הופק ב-1993, והוא שלמעשה העניק לאוסקר שינדלר את ההוקרה העולמית לפועלו. סטיבן שפילברג הגיע להצגת הבכורה, שנכחו בה נשיא המדינה דאז חיים וייצמן וראש הממשלה יצחק רבין. בטקס פרסי האוסקר ב-1993, בו זכה הסרט בשבעה פרסי אוסקר – ביניהם הסרט הטוב ביותר, פרס הבימוי הטוב ביותר (סטיבן שפילברג) ופרס התסריט המעובד ביותר. בשל חשיבותו ההיסטורית – הוא נבחר על ספריית הקונגרס ב-2002, לשמור בארכיון הסרטים הלאומי של ארה"ב ונכלל ברשימת הסרטים האמריקאים הגדולים ביותר שהופקו אי פעם.

יצוין כי הפקת הסרט עלתה רק 26 מיליון דולר – שהוא סכום לא גדול במושגי סרטים שיוצרו בהוליווד – והוא גרף רווח של למעלה מ-360 מיליון דולר. שפילברג התגלה בהפקה זו בכל גאוניותו וזכה לשבחים רבים על הצילום והבימוי. הוא חש בהפקה זו הרגשת שליחות ואת רווחי הסרט הקדיש להקמת "הקרן לתיעוד בהיסטוריה החזותית של שורדי השואה". קרן זו עוסקת בתיעוד עדויות של ניצולי השואה ברחבי העולם.

השלט על המפעל של שינדלר בפרברי קרקוב (צילום: אדם אקרמן)

לצד שחקנים בינלאומיים ששחקו בסרט (את דמותו של שינדלר מילא ליאם ניסן) – השתתפו גם שחקנים ישראלים. אחד מהם הוא עזרא דגן שמקיים השנה – במלאות 30 להפקת הסרט ו-50 למותו של שינדלר, ערבי תרבות בארץ ובחו"ל תחת השם "רשימת שינדלר – רשימת שפילברג". בערבים אלו דגן מספר על חוויותיו, בזמן ההפקה ומביא סיפורים מרגשים מאחורי הקלעים. דגן משבח את כישרונותיו הרבים של סטיבן שפילברג – ומגלה כי גאון קולנוע זה, צילם בעצמו כמחצית מהסרט ובעיקר את התמונות הקשות. דגן גילם בסרט את דמותו של הרב של קרקוב, ר' משה לברטוב – שראה את ילדיו ואשתו נרצחים על ידי הנאצים מול עיניו.

עזרא דגן ואשתו עירית, יצרו את תיאטרון "עדות – לספר כדי לחיות" – פרויקט טיפולי-חינוכי. במסגרתו מפיקים ניצולי שואה בשיתוף בני נוער – הצגות המבוססות על סיפורם האישי בימי השואה. למעשה מהווה התיאטרון, קבוצה טיפולית לעיבוד טראומות השואה ולמפגשים בין דוריים – בין שורדי השואה ותלמידי חטיבות הביניים. עזרא ועירית (שהיא מטפלת בדרמה-תרפיה) – זכו בשנת 2000 בפרס אות המופת החברתי, ב-2013 בפרס החינוך על מפעל חיים בהקמת התיאטרון, וב-2022 בפרס "גיבור השנה" של קשת ומפעל הפיס. עזרא ועירית – הם דור שלישי לבני משפחה שאבדו בשואה. בהנחייתם ובביומם, בני הנוער מעלים את הסיפורים שהם שמעו מניצולי שואה. בכך עזרא ועירית, מסייעים בקנה מידה ארצי למורשת ניצולי שואה – ולהשלמת יוזמותיו חובקות עולם של סטיבן שפילברג והקרן שהקים – והסרט האייקוני "רשימת שינדלר" שהפיק.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".