למרות האכזבה הגדולה – בית״ר הפסידה אמש, אבל לא צריך להיכנס למרה שחורה, אלא ללמוד מההפסד הזה ולהסתכל קדימה על המשחק נגד הפועל חיפה.
היה ברור שמתישהו יגיע איבוד הנקודות.
הבעיה זה הטיימינג – דווקא במשחק הכי טעון וחשוב לאוהדים, בית"ר שוב מועדת. המאזן המחפיר של בית"ר נגד סכנין לאורך ההיסטוריה, בניגוד לפער המקצועי בין הקבוצות, הוא נושא למחקר ולטור אחר, אבל עזבו.
הקושי המקצועי של בית״ר למצוא תשובה למגננה של סכנין, עוד יפגוש אותה בהמשך, נקווה שלא כבר בשבת הקרובה נגד הקבוצה של רוני לוי. סלובודן דראפיץ׳ התכונן היטב למשחק.
הצפיפות של הגנת סכנין מנעה מהשחקנים המהירים של בית״ר בכנפיים למצוא שטחים, והאגרסיביות בקישור מנעה מדור מיכה ומירדן שועה לחלק מסירות בחופשיות, והמחישה את החיסרון של איסמעילה סורו, שנכנס כמחליף ולא הצליח להשתלב.
ירין לוי נראה חלש, בניגוד למשחקים האחרונים שבהם הוא רקד על המגרש, הערב הוא לא הצליח לשלוט בקצב.
ז'אן מרסלן שוב עשה "טעויות של גול", מיגל סילבה שוב נאלץ לחפות עליו, ואורי דהן חיפה על עצמו כשהציל גול מהקו, אחרי שפספס כדור גובה שניה קודם. מבחינתי זה ממחיש את הצורך בהגעה של עוד בלם ישראלי איכותי בינואר.
וגם ההתקפה לא תפקדה תחת הלחץ, שרק הלך וגבר בפיגור. כשאתה סופג מוקדם נגד יריבה שבאה להתגונן אתה בבעיה. ואם אתה מגיע פעמיים למצבים של 100 אחוז ואבוניל מתחפש לקסיאס, עם שתי הצלות שיכולות להתמודד על ״הצלת העונה״ בשקט, סף התסכול רק עולה.
הקהל לא היה עם בית״ר הערב.
המזל לא היה עם בית״ר הערב.
וגם השופט לא – אפילו השער של סכנין הגיע מקרן שלא היתה.
אבל צריך גם לדעת להפסיד.
העובדה שבית״ר נלחמה עד הסוף ולא התפרקה כמו ימים עברו היא גם מעודדת.
יש משחקים קלים, יש משחקים קשים, ויש משחקים רגישים (כמו דרבי). כדי לזכות באליפות צריך לנצח משחקים כאלה.
אם בית״ר תלמד מהשיעור הזה, היא עוד תחייך הרבה העונה. היא יוצאת מהמשחק הזה עם הרבה זעם, אבל גם עם פרופורציות.
יאללה בית״ר.
יוסף כהן
חייבים בלם נוסף.
ההגנה היתה ונשארה נקודת התורפה שלנו