בימים שלפני השבת השחורה של ה-7/10, אורטל שליסל, ילידת שכונת רמות וכיום תושבת שכונת מקור חיים בעיר, היתה עסוקה בהכנות האחרונות לחגיגת יום ההולדת ה-40 שלה בדרך מיוחדת: מופע מוזיקלי אישי, שהיה אמור להיות הגשמת חלום אישי עבורה.
אלא שלפני שהספיקה להגשים את החלום ולעלות על הבמה, התרחשה מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס, והחלה מלחמת 'חרבות ברזל'. שליסל, שהבינה שאת החלום האישי היא כבר לא תגשים באותה נקודת זמן, מצאה מטרה חדשה – להגשים את החלומות של המשפחות שאיבדו את היקר להן מכל.
כך נולדה עמותת 'לחיות ת'חלום', ששמה לה למטרה להגשים את החלומות של הנופלים והנופלות במלחמה וכך להמשיך את דרכם באור המיוחד של כל אחד ואחת. אל אורטל הצטרף אלעד אדלר, גם הוא ירושלמי מלידה, במקור מרמות וכיום בתלפיות. הוא נתקל בפוסט שכתבה שליסל בפייסבוק, והחליט להצטרף אליה.
את המשפחות השכולות בתהליך מרגש, שמתחיל בחשיבה על החלום שאותו ירצו להגשים, דרך החיבורים למתנדבים שיעזרו להגשים אותו בפועל. העמותה מצמידה לכל חלום פרויקטור ומחברת אליו אנשי מקצוע מתאימים. החלומות שהעמותה פועלת להגשים הם עדות מרגשת לסיפורי הנופלים ולערכים המיוחדים שכל אחד מהם נשא עימו וניתן למצוא בהם את כל גווניה של החברה הישראלית.
בין החלומות, גם כאלה שמרכזם בעיר ירושלים. כזה הוא חלומו של סמ"ר עמיחי ונינו ז"ל, שנהרג בקרבות בקיבוץ כפר עזה ב-7/10 – הקמת מצפה בדרך לירושלים שעתיד להיות גם אתר סיורים, הנצחה ומורשת קרב של נופלי המלחמה. מי שהתנדב לתכנן את המצפה הוא מנחם שכטר, ששכל בעצמו את אחיו, סגן ישי שכטר ז"ל, בלבנון ב-1996.
"לקראת הגיוס, עבר עמיחי ונינו בין בתיהן של משפחות שכולות וביקש לשמוע על יקיריהן שנפלו ועל גבורתם", מספרים בעמותת 'לחיות ת'חלום'. "הוא ביקש לשאוב מהם השראה לקראת הפרק הבא בחייו – החלום להגן על העם והארץ. בבוקר שמחת תורה, בשעות הראשונות של המלחמה, נלחם עמיחי עם חבריו לצוות ביחידת מגלן נגד מאות המחבלים שפשטו על קיבוץ כפר עזה, שם נפצע מפקדו. במהלך פעולת החילוץ, עמיחי נפגע ונפל בגבורה".
***
"המטרה זה לא לבכות על מה שקרה ואיך שהיו אנשים גיבורים, אלא להבין שלכל אחד מאיתנו יש את היכולת והכוח לעשות מה שהם עשו", את המשפט המצמרר כתב רס"ל יוסף מלאכי גדליה, לוחם בדובדבן, את יומנו, זמן רב לפני שנפל בגבורה בקרבות ה-7/10 בעוטף עזה. משפט שהוא כמעט כמו ציווי מפורש: "המשיכו את דרכי ואת חלומי".
הדרך של יוסף היתה הדרך לירושלים, לכותל המערבי, שבה עלה לרגל עם משפחתו כבר מגיל 10 בכל שנה לפני החגים פסח וסוכות.
בבוקר השבת השחורה, הוקפץ יוסף לקרבות ונלחם בשכונת הצעירים של כפר עזה בקרב גבורה שנמשך שעות, שבמהלכו נפל תוך כדי הצלת חיים.
משפחתו – רעייתו סיני, הוריו ואחיו המשיכו את המסורת המשפחתית לזכרו של יוסף כבר בחג הפסח האחרון, כשעלו מבית שמש לירושלים עם בני משפחה וחברים, ועשו זאת שוב גם בחג הסוכות האחרון. כעת, המטרה שלהם היא להמשיך לעשות את הדרך הזו ביחד ולקבוע בה שביל מיוחד לזכרו של יוסף.
תגובות