מאז הגעתו של הגארד ג'ראד הארפר להפועל, אפשר היה לחוש שמעמדו, או ליתר דיוק מנהיגותו של ספידי סמית' נפגעה. אולי לא בדקות המשחק, וגם המספרים הסבירים של ספידי לא מספרים את כל הסיפור, אבל אי אפשר שלא להתייחס למה שמתרחש על הפרקט.
במחצית המשחק האחרון של הפועל נגד קרית אתא, נשאל הרכז הוותיק על אותו שינוי מורגש ועל הפיכתו של הארפר ל"מנהיג של הקבוצה". תשובתו של סמית' העידה כנראה על תחושותיו. זו היתה שאלה סופר לגיטימית גם אם היא נראית קצת חסרת רגישות, אולי לגיטימית, והרכז עם הראסטות הגיב באותנטיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ספידי היה רגיל בשנתיים האחרונות שהוא בעל הבית. גם אם ליוואי רנדולף היה הסקורר המרכזי והשחקן הכי חשוב בקבוצה, לספידי היה שמור את התואר "המנהיג", מה שלא בטוח שקורה בציוות ג'ראד הארפר, שלקח על עצמו כנראה את התפקיד הכפול של סקורר ומנהיג. הסיטואציה הזאת לא הכי "באה בטוב" לספידי וזה לא עושה אותו ליותר טוב. הוא יצטרך ללמד ביחד עם הארפר איך למצוא את האיזון בין התפקידים.
כששאלתי את יונתן אלון בתוכנית הספורט "בדרך למגרש" ברדיו ירושלים על שינוי המשוואה, הוא ענה לי שהוא רואה את הדברים אחרת. הוא הסביר שספידי הוא אחד שנותן מקום לכולם וכך היה עם רנדולף וכך זה עם הארפר כיום. ראיתי איזה כמה משחקים בחיי, אני רק יכול לקוות שכך יהיו הדברים. דז'יקיץ' הגדול היה נוהג לומר שספידי משחק עבור הקבוצה, מנהיג חיובי שמשחק למען החברים ואפשר לראות את זה בכמה האסיסטים. כולי תקווה שהוא יסתגל טוב יותר בהמשך לסיטואציה המרוכבת, כי הפועל מצד אחד חייבת ספק נקודות כמו הארפר, אבל לא יכולה לאבד מנגד את המנהיגות והווינריות של סמית'. טובים השניים מן האחד.
אם התוצאות יזרמו באופן מוצלח, זה משהו שיכול הלקל על כולם גם אם לא יעבור חלק בגרון, אבל אם לא = כנראה שמקל, שמיר ואלון יצטרכו למצוא פתרונות.
תגובות