האירועים הקשים והבלתי נפסקים שאנו חווים השכיחו את הדרמה בבית המשפט המחוזי בירושלים – משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו – מהתודעה הציבורית וכמעט אין מי שעוסק בו. גם בתקופת המלחמה, למשפט עדיין השלכה דרמטית על המשך גורלה של המדינה – ומהיבטים רבים ועל כן מתחייב להזכיר ולהיזכר בו, כמו גם את רצונו של מר נתניהו "למסמס" את המשפט עד שלא יהיה בו טעם.
כשהוזמן לחקירה, האסטרטגיה שנבחרה היתה לתקוף את המשטרה ואת הפרקליטות בטענות – מפי ראש ממשלה של אותה מדינה – שאלה "רודפים" אותו. כך המשיך כאשר הוגש כתב האישום. בצד הצהרות (חלולות?) אלה, שמטרתן היתה לשים טענות מתאימות בפי חסידיו, הוא דווקא הבין היטב את התסבוכת הגדולה וכך גם מה יהיו ההשלכות במידה ויימצא אשם. מכאן, התגבשה טקטיקה – "לדחות את הקץ".
במקביל, הוסיף וגיבש רעיונות שונים, שלשם מימושם היה צריך "קואליציה מגובשת", שבה אלה שיקבלו – יתמכו במה שכינה "רפורמה משפטית", שמשום מה מעולם לא חשב עליה קודם, ואשר חלק ממנה צפוי לסייע לו במשפטו.
כזכור, לאחר הגשת כתב האישום – הוגשה עתירה שבה נתבקש בג"ץ להכריז על נבצרות של נתניהו. מלבד הפסול המוסרי שנאשם יהיה ראש ממשלה, הוסיפו העותרים וטענו שאי אפשר שמי שנאשם בשלושה אישומים, ואשר אמור להתמודד אל מול כמות עצומה של עדי תביעה וראיות אחרות, יוכל להקדיש זמנו גם לזה וגם לזה. במענה לעתירה הודיע נתניהו והתחייב, שלא יהיה קשר בין שני הדברים וכי הוא מסוגל לתפקד כראש ממשלה גם כשהוא אמור להתמודד אל מול כתב האישום. בג"ץ ה"שמאלני" האמין לו, והשאר היסטוריה.
מיד אחר כך נתניהו, זה שכמעט ואין אחד שמאמין (בן בריתו בצלאל סמוטריץ כינה אותו לפני מספר שנים "שקרן בן שקרן"), הוכיח שלא היתה לו כל כוונה לקיים. הוא ביקש פטור מלהופיע לישיבות והקדיש כל זמנו (אם בכלל הספיק) לשם שימור הקואליציה. דווקא היה לו הרבה זמן לשתף את "מכונת הרעל", זו שהטילה כל דופי באנשי המחאה, שכל "חטאם" היה למנוע הפיכת המשטר כאן לדיקטטורי.
בזמן שמשפטו התנהל (בעצלתיים), התרחש עלינו טבח ה-7 באוקטובר, זה שלשיטת מכונת הרעל "אין לו אחריות" וכי "המחאה והטייסים הסרבנים אשמים בו". מיד גם הורה לפתוח במלחמה ארוכה בעזה, שאותה נראה שהוא לא רוצה להפסיק, ובינתיים נמקים 101 חטופים וחטופות בשבי החמאס. כשכבר נגמרו התירוצים להפסקת המלחמה בעזה, ובמקביל לפעילות מול איראן והחותים, נפתחה חזית נוספת – מול חיזבאללה בלבנון, זו שצפוי שתהיה עוד יותר ארוכה וסופה מי יישורנו. כך אפשר גם ליצור "הישגים" וגם לעמעם ולהשכיח את כישלונו ואחריותו לטבח ו"להוכיח" כמה הוא גדול.
מה שמר נתניהו לא שוכח הוא שבכל זאת מתנהל נגדו משפט פלילי. כרגע קבוע דיון לשם שמיעת עדותו לתחילת דצמבר. מדובר בעדות שבה נתניהו אמור להידרש ולהתייחס לטענות שבכל אישום מתוך השלושה, כמו גם למאות עדויות וראיות המשתרעות על פני אלפי עמודי פרוטוקול, דהיינו עשרות ישיבות רק לשם עדותו. כשמדובר במשפט שעלול לחרוץ את גורלו במישורים רבים, מתחייב שיקדיש עשרות מפגשים עם סנגוריו לשם הכנות מתאימות. אלא שהוא "שקוע מעל לראש" גם במלחמות וגם בפעילות פוליטית לשם שימור הקואליציה.
עו"ד קובי קמר – www.kamarlaw.co.il
רוצים להישאר מעודכנים?
איך, אם כך, יהיה מסוגל להעיד? הפתרון (מה צפוי הוא) יהיה, הגשת בקשה לדחיית (כל) מועדי הדיון. קל גם לצפות מה יהיו נימוקיה: "לצערי הופתעתי מטבח ה-7 באוקטובר; נאלצתי להורות על פתיחה בכמה מלחמות; המדינה נתונה במצב חירום ; אני נאלץ להקדיש כל זמני למען המדינה; כתוצאה מכך לא היה לי זמן לשבת עם סנגורי כדי להתכונן לעדותי", ומכאן – "תתחשבו בי". אין זה מופרך לחשוב שעל זה גם יוסיף "העם זקוק לי" וכן כי "זה הרבה יותר חשוב מהמשפט". חסידיו, אלה שנתמכים ב"יודעי דבר משפטיים", כבר הקדימו וקבעו ש"הוכח שלא היה כלום" ולחילופין "מותר לו לקבל סיגרים ושמפניות כי הוא ראש ממשלה".
נתניהו גם מבין היטב שאז תוטח בו הבטחתו לבג"ץ, וגם לזה, מה צפוי הדבר, כבר יש תשובה: "מי יכול היה לצפות שכך יהיה?", משל כאילו ראש ממשלה במדינה כמו ישראל לא באמת יודע שבכל רגע עלולים להתפתח כאן מצבי חירום, אפילו מלחמה.
אלטרנטיבה בדמות העברת תפקידו לידי אחר, בטח פיזור הכנסת ובחירות חדשות, שבעקבות זאת יהיה ראש ממשלה מתפקד "על מלא", והוא יתפנה למשפטו החשוב, כמובן לא קיימת. הרי זה שהכריז עצמו "מר ביטחון ישראל" ואין בלתו, לא יכול להעלות על דעתו שיהיה ראש ממשלה אחר. על בסיס זה אין זה מופרך שגם יוסיף ו"יאיים" שאם ייאלץ לזוז הצידה – "הלך על המדינה"…
שאלה גדולה היא מה יעשו השופטים.
על רקע העובדה שאפשרו את התמשכות המשפט עד כה (ולמה הפרקליטות לא פיצלה מראש את כתב האישום לשלושה אישומים נפרדים, אז קל היה לסיים מייד את האישום הנוגע לקבלת המתנות?), אין זה מופרך לחשוב שהם "יתחשבו במצב" וייעתרו לבקשה. אני מאוד מקווה שאני טועה (ואשמח להתנצל) וכי, אחרי שבג"ץ "לא ידע" ו"לא צפה" שכך יהיה, ואחרי שבשם ה"דמוקרטיה" נפל גם הוא שבי בהבטחותיו, ינהגו השופטים אחרת. שופטים אלה יודעים היטב, שמשפט פלילי של ראש ממשלה שמואשם בעבירות כה חמורות הוא בעל חשיבות ציבורית רבה משל עצמה מכאן הציפייה היא שיודיעו לו "זו בעיה שלך" וידחו את הבקשה כלעומת שתבוא. הם גם יכולים – וצריכים – להזכיר לו את הבטחותיו ומכאן לדרוש ממנו לקיים. זאת ועוד: מתוך שצפוי שלאחר שיסיים להעיד יציף את בית המשפט במאות "עדויות הגנה" (גם זה חלק מהטקטיקה "למרוח" את המשפט) יתכבדו ויקבעו כבר כמות ישיבות גדולה כדי שהמשפט יסתיים סוף סוף. עוד כדאי שיזכירו לו שהוא זה שכבר קבע ש"לא יהיה כלום" (אשרי המאמין), ומכאן – אם הוא באמת מאמין שייצא זכאי – הרי שזה גם אינטרס מובהק שלו לסיים את המשפט – ובכל ההקדם.
- הכותב הינו עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט פלילי
תגובות