תמונה אחת שווה אלף מילים – אומר פתגם ידוע והתמונות שמוצגות החל מהשבוע בסינמטק ירושלים במסגרת תערוכה חדשה שוות גם אלפי דמעות ומועקה אחת שזועקת לשמים. מדובר על תערוכת הצילומים 'Captured – פרויקט השחזורים׳ – שיתוף פעולה של משפחות חטופים עם הצלמת והאמנית שרון דרעי, בעצמה בת משפחה של חטוף בעזה – כלתו של חיים פרי, שנחטף בידי חמאס מביתו בקיבוץ ניר עוז בשבת השחורה.
התערוכה עצמה פשוטה למדי אך קשה עד בלתי אפשרית להכלה. בפרויקט מוצגים על קירות הסינמטק עשרים צילומים מקוריים הלקוחים מתוך אלבומים משפחתיים ומכשירים ניידים, בהם מופעים חטופים מעוטף עזה ליד בני משפחה, בני-זוג וחברים. מתחת לצילום המקורי – תמונות המשחזרות את סיטואציית הצילום המקורית עם הבדל בולט וזועק – הפעם החטופים נעדרים מהצילום. הפער בין התמונה המקורית והמשוחזרת, ממחיש באופן מידי את חסרונם של הנחטפים, את הדאגה והכאב הנורא של בני המשפחה, שמחכים להם שישובו.
את הפרויקט החלה דרעי כמעט במקרה. בן זוגה ליאור נסע להתראיין בבית אביו חיים פרי, זמן מה לאחר החטיפה בניר עוז. ערב קודם היא חיפשה בטלפון תמונות לכתבה ונתקלה בתמונה שלא זכרה – ליאור ואביו יושבים בכניסה לביתו וקוראים עיתון. כשהגיע לקיבוץ בחר ליאור להצטלם באותה התנוחה, ללא אביו. שרון העלתה את התמונה לפייסבוק לצד התמונה המקורית וכתבה מילה אחת – "מחכים". בעקבות התגובות הרבות ובעבודה משותפת עם מטה משפחות החטופים, יזמה דרעי שחזורים של תמונות מאלבומי משפחות, בני הזוג והחברים, שהחטופים נעדרים מהן.
לדרעי היתה בקשה אחת מהמשפחות שלוקחות חלק בפרויקט – תמונות חדשות ועדכניות ככל הניתן, כאלו שצולמו כשנה עד שנתיים לפני החטיפה. הסמיכות הזו בין הצילומים מדגישה את השינוי הדרמטי שחל באנשים. המצולמים לבושים באותו האופן והצילום מתבצע באותו המקום. בחלק מהשחזורים מופיעים בני משפחה שהיו בשבי וחזרו, ומחכים לשובם של יקיריהם.
אוסף צמדי הצילומים הפך לתערוכה בעלת חשיפה גדולה ברחבי ישראל ובעולם והוצגה, בסנאט האיטלקי, בפרלמנט הצרפתי, על מסכים בכנסת, בנתב״ג. ביום המאה ל-7 באוקטובר הוקרנו הצילומים בטיימס סקוור שבניו-יורק ובימים אלו מוצגת התערוכה בכיכר עיריית רובע המארה בפריז. כעת, כאמור, היא מגיעה לירושלים – לסינמטק.
"סדרת צילומים זו שמעבר לדימוי החזותי מהווה קול רב עוצמה עבור משפחות שנקרעו מיקיריהן שנחטפו וכאבן מהדהד בדממה של החסרים בתמונה", מסבירה דרעי. "ההיעדר של האנשים מן התצלומים מושך את הצופה פנימה, מעורר רצון להשלים את התמונה, להחזיר את ההרמוניה ולאחד את המשפחה".
עוד מוסיפה דרעי כי "את פרויקט השחזורים התחלתי בנובמבר 23, בלב כואב אך מלא תקווה. עם הזמן הכאב העמיק והתקווה נשחקה לנוכח החדשות הקשות. ובכל זאת אנחנו לא יכולים לאבד את התקווה. התקווה שלנו היא התקווה האחרונה של החטופים. אנחנו חייבים להמשיך להאמין, לזעוק ולהאבק למענם ושבקרוב מאוד נזכה לראות את כל החטופים חוזרים הביתה בשלום. החטופים החיים לשיקום בחיק משפחתם ואת המתים נשיב לקבורה בארצם. אני מאחלת לכולנו שתהיה שנה טובה, שנה שבה האור יגבור על החושך. תודה לסינמטק ירושלים, העיר שבה נולדתי והתחנכתי, שפתחה שעריה לתערוכה זו".
אורלי
בלתי נתפס. ממחיש את החוסר בצורה פשוטה וקורעת לב. אין יותר חשוב מלהחזיר אותם. אין.
דנה
מרגש ומצמרר!! בעזרת ה' מתפללים שיחזרו כבר!!!!
מיכל הצפונית
איזה כאב. תמונות קורעות. רןאים את הקרע
נעמה
חזק ביותר… כל כך עצוב
חני
מצמרר. בלתי נתפס. את כולם! עכשיו!!!