לראשונה באזור ירושלים: צפו – התגלית הארכיאולוגית שנחשפה במורדות ארנונה

מסע סנחריב, ממסעות העונשין המוכרים ביותר בתנ"ך ובמקורות האשוריים, השפיע רבות על ממלכת יהודה ועל כלכלת הממלכה, עם חורבן של ערים רבות וכן השפעה כלכלית נרחבת. כעת, כך מתברר מחפירות חדשות של רשות העתיקות, מתגלה, לראשונה, כי היתה השפעה ניכרת גם על העיר ירושלים.

החפירות נערכו בשכונת מורדות ארנונה, והתגלו בהן עדויות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בימיו של המלך חזקיהו – בימי מסע המלך האשורי ולאחריו. עד כה, עדויות למסע הענישה של מלך אשור בעקבות מרד יהודה בממלכה האשורית, היו ידועות רק משפלת יהודה.

מהחפירות עולה תמונה לפיה מבנה המנהל היהודאי הראשון שהתקיים במקום נחרב עד היסוד. "גילינו שרידים של מרכז מינהל ממלכתי משמעותי מימיו של חזקיהו מלך יהודה – ואולי כבר מימי אביו, אחז", מספרים נריה ספיר, נתן בן-ארי ובנימין סטורצ'ן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "המרכז שימש בשליש האחרון של המאה ה-8 לפנה"ס, ולאחר מכן נחרב לחלוטין. מבנה זה, נקבר במכוון תחת גל אבנים עצום, ועל גביו הוקם מבנה אחר, אשר חלש על השטחים החקלאיים שממזרח לשלוחת ארמון הנציב – רמת רחל, ונצפה למרחוק. בגל האבנים שולבו אבנים מונוליתיות מהמבנה הקדום שנחרב. אנחנו מפרשים את השינוי הדרמטי הזה כאמירה של השלטון האשורי, אשר ביקש למסור מסר פוליטי-מדיני לסביבה ולהבהיר מי "בעל הבית" באמצעות החלפת מבנה המנהל וסדריו. האשורים עדיין היו מעוניינים בתוצרת ובמיסים שיהודה יכולה היתה לספק, ועל כן אפשרו את קיומו של המנהל היהודאי, תוך הכבדת העול הכלכלי על יהודה".

אתר החפירות במורדות ארנונה (צילום: אסף פרץ – רשות העתיקות)

העדות לשינוי שעבר המנהל היהודאי בארנונה לאחר מסע סנחריב, ניכרת מחשיפתם של טיפוסי טביעות חותם שונים המופיעים על גבי ידיות קנקנים שהתגלו בחפירה. טביעות אלה, מעידות על שלבים שלטוניים שונים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מהמאה ה-8 לפנה"ס, התגלו עשרות טביעות חותם 'למלך' וכן 17 הנושאות שמות פרטיים בכתב עברי קדום. בין השמות על גבי טביעות החותם הפרטיות על הקנקנים מופיעים, בין השאר, השמות מנחם יובנה, פקח תברא, צפן עזריהו, יהוחל שחר, ועוד.

מי הם אותם אנשים? צאי החפירות בארנונה, אשר יפורסמו יחד עם צוות חוקרים מאונ' תל-אביב בראשות פרופ' עודד ליפשיץ, מחזקים את ההשערה כי מערך הטביעות ה'פרטיות' – הנושאות שמות, קשור למערכת מנהלית קצרת מועד, אשר שימשה לפני מסע סנחריב-כחלק מהכנות ממלכת יהודה בראשות חזקיהו למרד באשור, שבמהלכו הופסק תשלום המיסים לאימפריה האשורית.

מתחילת המאה ה-7 לפנה"ס – לאחר מסע סנחריב, נחשפו עשרות רבות של ידיות קנקנים השונות מקודמותיהן- נושאות טביעות למלך מהטיפוס המאוחר.

טביעת חותם עם הכיתוב 'למלך ממשת' בכתב עברי קדום (צילום: אמיל אלג'ם – רשות העתיקות)

טביעות החותם שהתגלו בחפירות (צילום: יולי שוורץ – רשות העתיקות)

לדברי שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, "מרגש מאוד, לפגוש דרישת שלום מבכירי הממשל ומניעי הכלכלה היהודאית מלפני כ-2,700 שנה. התגלית המרתקת של רשות העתיקות מספרת את סיפורו בן אלפי השנים של העם היהודי, אשר – למרות משברים ותקופות קשות מאוד, תמיד ידע לקום על רגליו, להיבנות מחדש ולצמוח".

טביעות החותם היהודאיות מחפירת רשות העתיקות בארנונה מוצגות – לראשונה לציבור, החודש (אוקטובר) במסגרת פעילויות החגים בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים. פרטים באתר רשות העתיקות.

תצוגת טביעות החותם בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל (צילום: רשות העתיקות)