כל כך הרבה סיפורי גבורה לצד סיפורים קשים, כל כך הרבה פנים יפות לצד טרגדיות בלתי נתפסות – גם כשנה לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של החמאס בשבת שמחת תורה, נדמה שישראל כולה עדיין בהלם, עדיין מדממת במלחמת התשה בלתי נגמרת.
כל אחד מהחללים והנרצחים באירועי השבת השחורה ההיא (והמלחמה שבאה בעקבותיה) השאיר אחריו משפחה, חברים, בת זוג, שהם אולי בחיים – אבל עם בור עצום שנפער בלב.
ג'סיקה אלטר היא אחת מבנות הזוג שאיבדו את אהובם. מאז המתקפה הרצחנית, היא עושה כל שביכולתה כדי להשאיר את זכרון אהובה – בן שמעוני – בתודעה. את סיפור גבורתו, את העובדה שהוא נסע שוב ושוב לשטח הדמים במסיבה כדי לחלץ עוד חטופים, עוד שנרצח בעצמו על ידי המחבלים.
בן בנימין שמעוני ז"ל (צילום: אלבום פרטי)
כשנה לאחר האובדן הכבד, משתפת השבוע ג'סיקה על השנה הקשה שעברה, על ההתמודדות היומיומית, על הכאב שלא נעלם. על חוסר האונים.
"למען האמת אני עדיין בתוך זה, עדיין לא מצליחה להסתכל על זה מבחוץ", היא אומרת בראיון ל"כל העיר". "אני ממש חווה את אירועי השבת ההיא כל יום, אני חיה את זה ועם זה. אני חושבת שאני לא לבד. מלבד האובדן והכאב האישי שלי – כולנו כמדינה חווים את זה. המלחמה עדיין כאן, החטופים עדיין לא חזרו. התחושות עדיין קשות, ואליהן התווספו תחושות של עצב ובלבול, כעס ותסכול, כי אנחנו באותו המקום. שנה עברה – אבל לא הרבה השתנה. וזה עצוב".
איפה זה פוגש אותך?
"שוב, לא רק אותי – את כולם. בסוף, איבדנו אנשים יקרים, ואם שום דבר לא השתנה והמצב נותר על כנו, אז כנראה שלא היינו ראויים להם, לאלה שהקריבו את עצמם כמו בן ושאר הגיבורים המדהימים. זו תחושה כואבת. ייקח זמן עד שאגיע לתחושה של השלמה. יש לי עוד דרך ארוכה".
ואיך את מתמודדת ביום-יום? יש שגרה כלשהי?
"אני יותר שורדת מאשר מתמודדת. אני לא מרגישה שחזרתי לחיות בצורה רגילה. אני ממש מנסה להחזיק את הראש מעל המים, אני שוחה כדי לא לטבוע. עוד לא הגעתי לשלב שאני לומדת לשחות, אני עוד לא ממש שוחה. קשה לי להאמין שעברה שנה, עברתי שנה של סיוט – השנה הכי קשה בחיי. אני לומדת להכיר את עצמי מחדש ולבנות את עצמי מחדש. בסוף אני ממש לומדת ללכת, כמו שנה ראשונה של תינוק שנולד לעולם".
בן ז"ל עם ג'סיקה (צילום: אלבום פרטי)
***
בן שמעוני לא התגורר בירושלים, אבל היה ירושלמי כמעט בכל מובן אחר. הוא אהב לבלות בעיר, אהב את החיבור אליה ואף הפעיל בה שני עסקים. בהמשך, בעתיד, כך הוא תכנן עם ג'סיקה, היו אמורים לקבוע את מקום מגוריהם בעיר.
בשבת ההיא בשמחת תורה, התוכנית של בני הזוג היתה לנסוע יחד למסיבת הטבע 'נובה'. ברגע האחרון היא החליטה שבגלל החג היא תשמור שבת – לראשונה בחייה. "קיבלתי את חיי במתנה", היא מציינת ומוסיפה, "באופן חריג באותה שבת החלטתי לא ללכת למסיבה עם בן כי שמרתי את השבת הראשונה שלי. מאז, כמובן, אני שומרת שבת בקביעות. אפשר להגיד שאז נולדה ג'סיקה החדשה".
רוצים להישאר מעודכנים?
ג'סיקה היא ירושלמית במקור, שהתגוררה עם בן במשך שש שנים עד לאותה שבת נוראית וחזרה להתגורר בעיר כחלק מהתהליך החדש שמגדיר אותה. "עבדתי עם בן, גרתי איתו, היינו אמורים להתחיל את התואר ביחד, אבל הכל התפוצץ לי בפנים. המוח לא תיפקד, הגוף קרס מאז, אבל עכשיו אני מנסה להתמודד עם החיים החדשים. זה אף פעם לא יהיה אותו הדבר – זה כמו כוס שנשברה שמדביקים אותה מחדש, תמיד יהיו בה סדקים, לכן אני מעדיפה לקנות כוס חדשה, כלומר לבנות את ג'סיקה החדשה".
ג'סיקה אלטר
כחלק מאותה "ג'סיקה חדשה" שהיא בונה וחלק מהתרפיה והטיפול, אלטר פנתה לעולם הבמה. "אני מופיע עכשיו בהצגה, שתעסוק במה שקרה בשבעה באוקטובר", היא משתפת. "סיפורים אישיים, טרגיות ומי שמשחק שם זה אנשים שחווה על בשרם את האירועים. לוחמים, שורדי נובה או כמוני שקשורים בצורה זו או אחרת ליקירים שאיבדו, זאת לצד שחקנים מקצועיים. ההצגה היא חלק מההתמודדות עם הכאב, אני עושה דברים שלא עשיתי קודם ורואה במשחק כלי טיפולי לטפל בעצמי. גם ברשתות אני משתפת מה שעובר עליי. עוד לא קיבלתי את האומץ ללכת לטיפול אישי אמיתי ואני עושה את זה מסביב".
אלטר לא רק משתתפת בהצגה כשהיא ממשיכה להיות במקביל אושיית רשת, היא גם מרצה במקומות שונים בארץ ואף בעולם כחלק מהמסע שלה. "זה גם כמובן קשור להתמודדות שלי. בניתי הרצאה שהיא דינמית ומשתנה כמעט מהרצאה להרצאה כי החיים שלי משתנים. בחרתי לעמוד על הבמה ולשתף. אני חושבת שכל מי שקשור ל-7 באוקטובר הפך להיות שגריר, וחשוב שישמעו את מה שקרה אצלנו בעולם, למרות שאני מרצה גם ברחבי הארץ".
את מרגישה שהסיפור האישי שלך נוגע בהרבה אנשים?
"אני לא יודעת למה בדיוק, אבל נוצרה לי מעין קהילת נשים שתומכות בי. כל אחת עוברת פרידה בחיים, לאו דווקא מהסוג שאני עברתי, נתקלתי בכל מיני סיפורים והסיפור שלי גם פוגש אותן. אני לא מבינה איך הגעתי לכובע הזה ושאני מעוררת השראה לאחרות. זו זכות מאוד גדולה בשבילי – בן השפיע בדרכו ואני מצליחה להשפיע בדרכי, הוא גיבור ומעורר השראה, ואני בטוח שבפורים הקרוב יהיו כאלה שירצו להתחפש אליו. הוא הגיבור האמיתי".
תגובות