השנה זה קרה. אחרי זמן רב, יצא המרצע מן השק – מנהלת הליגות הוכיחה שבראש מעייניה יש הרבה גורמים, אבל הקהל הוא כנראה האחרון ברשימה. באמת, אין הסבר אחר לקיום משחקי ליגה באמצע השבוע, בשעה 17:30.
זה נכון למכבי תל אביב ונכון גם למשחק עונה של בית״ר נגד מכבי חיפה. איזה הורה יכול לוותר על יום עבודה בשביל כדורגל? לא לשלוח את הילדים לבתי הספר? איזה חיילים יכולים להגיע למשחק בשעה כזו? סטודנטים? אנשים עובדים? לא ברור.
רוצים להישאר מעודכנים?
מה שכן ברור זה ש״לקוחות הווינר״ או ״מהמרי הטוטו״ או סתם זכייניות השידור, קנו לא רק את הזכויות אלא כנראה גם את גבולות ההיגיון. היו ימים בהם כדורגל שוחק בשבת, כאן במדינת ישראל, גם בירושלים הקדושה ובתל אביב הפתוחה. ככה, בצהרי יום שבת, עשרות אלפי אוהדים התאספו להם וצפו בכדורגל. זעקות על חילול שבת לא נשמעו. טענות ומענות של מהמרים? נזנחו בצד. הקהל היה הדבר החשוב ביותר. היו ימים שאת המשחק המרכזי בליגה היו משדרים בפריים-טיים של הערוצים המסחריים. היום זה אפילו לא על סדר היום, והתוצאה בהתאם: גיבורי הילדות של הדור הנוכחי שייכים למחוזות אחרים, לא ממש לכדורגל.
ואם לנתק בצד את השערורייה, ואת ההחלטות שלכולם ברור שאינן מיטיבות עם הקהל, אפשר גם קצת לשמוח בשבוע הזה. אם אכן מכבי חיפה העדיפה לדחות את המשחק לאור מצבת השחקנים ורשימת הפצועים שלה, יותר מאשר להחליף ביתיות, סימן שמה שאמרנו לכל אורך הקיץ הוא נכון בהחלט: בית״ר חזקה, מאיימת ומפחידה את יריבותיה לצמרת. כן, צמרת. למרות שזה מלחיץ ובבית״ר לחץ הוא טבעי אך לא בריא, מקומה של בית״ר השנה הוא בצמרת של הפלייאוף העליון. לא לגרד פלייאוף, לא להגיע אליו מהסוף – בירושלים יש סגל נהדר, צוות מקצועי פנטסטי והרבה שאיפות. מכאן אפשר רק לעלות.
תגובות