אנדרטת התאומים בעמק הארזים, מתחת לשכונת רמות, הצטרפה בעוצמתה לאנדרטת יד קנדי, וכך דווקא סמוך לירושלים, נמצאים שני אתרי זיכרון רבי ביטוי, המנציחים אסונות דרמטיים שאירעו בארצות הברית. שני האתרים הפכו למקום עלייה לרגל למבקרים רבים, בפרט לאורחים אמריקאים, המופתעים לגלות מחוץ לארצם אנדרטאות מקוריות וכה סמליות, המביאות לידי ביטוי את הידידות ואת ההערכה ההדדית שקיימת בין ארצות הברית לישראל.
אנדרטת התאומים שבעמק הארזים היא היחידה מחוץ לארצות הברית, שבה מופעים שמות כל הנספים באסון. בשבוע שעבר, שבו צוינו 23 שנה למתקפה הקטלנית על ארצות הברית ואסון מגדלי התאומים, התקיים טקס זיכרון מיוחד – משותף לארצות הברית וישראל – ששם דגש על שניים מהאירועים הקשים ביותר שחוו שתי המדינות – המתקפה הרצחנית על דרום ישראל ועוטף עזה ב-7 באוקטובר 2023 והמתקפה הרצחנית של ה-11 בספטמבר בארצות הברית. טקס זה, שצפוי להפוך כעת למסורת שנתית, הוא נדבך חדש שנוסף ביחסים בין שתי המדינות. הוא מהווה תזכורת בצורך של מדינות דמוקרטיות, להילחם עד חורמה בארגוני טרור, הפוגעים במפתיע ובזדון באזרחים חפים מפשע.
בטקס השתתפו שגריר ארה"ב בישראל, ראשי קק"ל וקרן היסוד ומכובדים אחרים. על הפן האמנותי הופקד האמן המוזיקלי דניאל ויס, שאיבד את הוריו בקיבוץ בארי ב-7 לאוקטובר. נציגי ארגונים רבים הניחו זרים לזכר הקורבנות.
באותו יום התקיימו טקסי זיכרון בארה"ב בהשתתפות הנשיא ג'ו ביידן, כאשר המרכזי שבהם היה באתר ההנצחה שהוקם בניו יורק במקום בו ניצבו המגדלים. בטקס זה נשמע צלצול פעמונים ונשמרה דקת דומיה להקראת שמות הנספים.
מנקודת מבט ישראלית יצוין כי את אנדרטת הזיכרון בניו יורק, שנחנכה ב-2011, עשר שנים אחרי האסון ב-9.11.2001 – תכנן מיכאל ארז אדריכל ישראלי-אמריקאי. ארז גדל בירושלים, למד בתיכון ליד"ה, שירת בסיירת גולני וזכה בתחרות בה השתתפו כ-5,000 אדריכלים מרחבי העולם. בין לילה היה למפורסם ברחבי ארצו ובעולם. המתחרים התבקשו להתייחס לתוכנית אב להנצחה, שהכין אדריכל-העל היהודי דניאל ליבסקינד, המתגורר בניו יורק. מיכאל ארז היה בן 37 בלבד בזמן זכייתו ביצירה כינה אותה "השתקפות ההיעדרות". הוא תכנן שתי בריכות שקועות, במקום שעמדו מגדלי התאומים, רחבה מרוצפת אבן ושדירת עצי אורן. לבריכות המגדלים, זורמים מפלי מים על דפנות גרניט – שעליהם חקוקים שמותיהם של הנספים. התוכנית הפשוטה יצרה מרחב שהתחבר היטב לעיר. וזוכה לביקורים המוניים של תיירים. בשנת 2014 הוקם לצידו גם מוזיאון, המנציח את ההתרחשויות הטרגיות במקום – ביום שהדהים את ארה"ב והעולם כולו. מיכאל ארז הקשור מאוד לישראל הגיע באפריל השנה להרצאה בבניין בצלאל החדש – וסיפר על אתרי הנצחה שהוא מתכנן בארה"ב. כמו כן ביקר בעוטף עזה ונפגש עם נציגי קיבוץ בארי, ודן עמם בתוכנית להנצחת האסון שפקד את המקום. ארז יעץ להם לא להיחפז עם הקמת אנדרטה, אלא להמתין לקבלת פרספקטיבה נכונה – כמו שאירע בניו יורק – ואז יתגבש בהדרגה הרעיון של אתר הנצחה סולידי, מרגש ורב הבעה, שיישקף את האכזריות של האירוע האיום.
לפני 23 שנה, בפיגוע הקשה שאירע ב-11 בספטמבר 2001, במרכז הסחר העולמי בניו-יורק, שני מטוסי ג'מבו חטופים, עמוסי נוסעים ודלק פגעו במגדלי המתכת והזכוכית הענקיים בכיכר. בשוך ההתפוצצויות והלהבות, התברר כי קרוב לשלושת אלפים איש, ביניהם חמישה ישראלים אשר קיפחו את חייהם באסון הנורא – שהיכה את העולם כולו בהלם. המראה של שני הבניינים הקורסים, תמרות העשן העולה השמיימה, דמויות האנשים הקופצים אל מותם והמטוסים שהפכו לכדורי אש ענקיים, יהיה חקוק לתמיד בזיכרונם של מיליוני הצופים במשדרי הטלוויזיה, שהעבירה תמונות אלו בשידור חי. היה זה פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית. בין הצופים היה האמן יליד ירושלים אליעזר ויסהוף, שנחרד מהמראה הנורא והחליט לציין את האסון במדליה או באנדרטה רבת-ביטוי. לאחר שזכה לתמיכת ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, שתמך וקידם את הפרויקט, החל ויסהוף בתכנון האנדרטה. הארגונים הירוקים נתנו אף הם את ברכתם להקמת אתר הזיכרון. הקרן הקיימת לישראל הצליחה בגיוס תרומות למטרה זו בקרב תורמיה בארצות הברית, אך חלפו שמונה שנים, עד שרעיון הקמת אנדרטת הענק התממש והגיע יום חנוכתה.
ב-12 בנובמבר 2009 נחנכה האנדרטה בטקס ססגוני ורב משתתפים, שלקחו בו חלק ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שגריר ארה"ב בארץ, הנספח הצבאי של ארה"ב, שרי ממשלה ודיפלומטים, הרב הראשי לישראל, נציגי חמש משפחות הקורבנות הישראליים שנספו באסון ומשלחת גדולה של ארגון קק"ל מארצות הברית. כן שותפו כבאים מישראל כאות הזדהות עם הכבאים הרבים שנספו בעת עבודות ההצלה בניו-יורק. דגלי ארה"ב וישראל התנופפו סביב ומעל האנדרטה, תזמורת ניגנה את המנוני שתי המדינות, מקהלה שרה שירים נוגים ופלוגת הכבאים הקיפה את הרחבה בצעידה נמרצת.
האנדרטה המתנשאת לגובה של כ-7.5 מטר, בנויה מברונזה במשקל של כ-6 טון ונשענת על בסיס ברוחב של 3.5 מטר בצורת חרוט קטום. ויסהוף עיצב אותה כדגל ארצות הברית המתנופף ברוח, עם 50 כוכבים כמספר מדינות המעצמה האמריקאית, שחלקו מקופל כאקורדיון ויוצר רושם של קיפול וקריסה. חלקו העליון של הפסל מזדקר לשמים כעין לפיד ושלהבת אש, המהווה זיכרון ואש תמיד ומעין אצבע המורה כלפי הרקיע. בבסיס החלק התחתון נמצא קורת פלדה, באורך כמטר, שנלקחה ממגדלי התאומים, וניתן לראותה דרך חלון זכוכית גדול. עיריית ניו-יורק, שהיא עיר תאומה לירושלים, תרמה את החלק החרוך והחלוד הזה לאנדרטה, הממחיש את הקשר שלה לאסון. האנדרטה ניצבת בתוך משטח מעגלי מרוצף באבן, בקוטר של כ-30 מטר. היא מוקפת בקיר אלכסוני, ובו מוטבעים לוחות זיכרון מאלומיניום, שבהם כתובים באנגלית שמות של 2980 חללי הטרור הקשה, וביניהם חמשת הישראלים. עלות בניית האנדרטה והכשרת השטח סביבם הייתה כעשרה מיליון שקל.
הפסל ויסהוף הצליח לתמצת את אירוע האסון באמצעי ביטוי סמליים ועזים, המדגימים בצורה טובה ביותר, ללא הגזמה מיותרת את הטרגדיה שאירעה. האנדרטה המרשימה, צופה על הכביש העולה לירושלים. היא ממוקמת על גבעה רמה הקרויה אלונה, בעמק הארזים. האנדרטה המרשימה, אף כי לא התקבלה על ידי קק"ל הצעתו של הפסל, לבנותה לפחות לגובה של 9 מטר – בולטת למרחוק, בתוך הרחבה העגולה הבוהקת בשל ציפויה באבן לבנה. ויסהוף עיצב גם את בול האנדרטה ואת המדליה הממלכתית שלה – וכך תרם לפרסום האתר.
ויסהוף נולד בשנת 1938 בשכונת מחנה יהודה, לא שכח את נוף ילדותו והשכונה היתה לימים עבורו למקור השראה לפסליו ולציוריו. הוא למד בבצלאל ואף לימד במקום ורב גווניותו העניקה לו את פרסומו כאמן-על. עבודתו "שבעת המינים" מוצבת במשכן הכנסת והיא היתה מתנת הקק"ל לבית הנבחרים ליום הולדתו ה-50. בשנת 1992 הוצגה בכנסת תערוכת יחיד של האמן, שכללה ציורי טבע ונוף. בציורי השמן התרכז ויסהוף, בנופי שכונת ילדותו ובמגוון דמויות שפגש בסמטאות העיר העתיקה בירושלים. ויסהוף עיצב גם את בולי שערי ירושלים. יחסו האוהב כלפי ירושלים, בא לידי ביטוי בציוריו הנוספים, כמו להקת יונים מעל מבנים מונומנטליים בעיר, פריחה במבואות עיר הבירה, חצר הכנסייה האתיופית ובעלי מלאכה בעיר. בשטר 50 השקלים "עגנון", שהונפק ב-1988 – הצליח ויסהוף לתת ביטוי הולם לדמותו של הסופר, לעיירה בה נולד ולנופי ירושלים. התואר אמן-על שדבק בו, ניתן לו בשל הכישרון שהפגין גם ביצירת לוחות שנה, כרזות לימי העצמאות, עיצוב וביצוע תערוכות ממלכתיות, הקמת ביתני ישראל בירידים ברחבי העולם, הדפסות אמנותיות וציורי שמן. ויסהוף עיצב גם בולים רבים עבור האו"ם. פסליו פזורים בערים שונות בארץ – אך באנדרטת התאומים – הוא ראה יצירת מופת המשתלבת בטבע סביב ירושלים, במאבק בטרור ותרומה ליחסים בין ישראל וארצות הברית.
- הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".
תגובות