בטרם נצלול לרגעים הכואבים של המשחק נגד מכבי תל אביב בבלומפילד, חשוב לפתוח בחדשות הטובות: היה פשוט כיף לראות את הפועל ירושלים. ארבעה ימים אחרי ההשפלה בסמי עופר (4:0 להפועל חיפה), עמדה החבורה של זיו אריה באומץ במשחק חוץ מול אלופת המדינה, לא התבטלה, יצאה קדימה לא פעם ולא פעמיים עם מהלכי משחק שובי עין והסבה גאווה רבה לכ-500 אדומים משולהבים, בהם לא מעט זאטוטים נרגשים, שהיו אחראיים על תצוגת עידוד לפנתיאון בשער 5.
לשיא האטרף הם הגיעו שש דקות לסיום, במבצע משולב של המחליפים אוהד אלמגור את יונתן ליש. הראשון הזכיר נשכחות עם בישול קלאסי שביטל קו הגנה צהוב, והשני חזר לעצמו אחרי המעידה בשבת והתכבד בשער בכורה בליגת העל. שאפו גדול.
מילים טובות מגיעות גם לנועם מלמוד, ששב לעשות סדר במרכז ההגנה, נדב זמיר שמתפתח להיות שוער לגיטימי בליגת העל עם שרשרת הצלות מרהיבות, סמבה דיאלו שהוסיף ניידות וטכניקה גבוהה, ינאי דיסטלפלד שגילה בגרות ואחריות בניהול המשחק מאחור, ומתן חוזז שכמעט היה חתום על ביצוע וירטואוזי ששווה שלוש נקודות, לפני שהפועל גילתה לדאבונה שלא תשוב הביתה אפילו עם אחת.
לאורך כל ההתמודדות הובהר היטב שהפועל בהחלט יכולה למכבי תל אביב, אבל לא לדוד פוקסמן, שנודע כבר שנים בפחדנותו לשרוק לטובת הקטנות ובחיבת יתר לגדולות. בבלומפילד הוא הצליח להתעלות על לא מעט תצוגות מביכות בעבר, וחוץ מלהבקיע בעצמו ולרוץ באמוק לשער 11, עשה הכל כדי לדאוג שהמארחת תישאר המושלמת היחידה בליגה בתום שלושה מחזורים.
רוצים להישאר מעודכנים?
זה התחיל מלמלא את הפועל בצהובים בכמויות מסחריות ועלה שלב עם ההתעלמות מהפנדל הברור של רוי רביבו על סדריק דון. אפשר לקרוא לזה דחיפה, מהיציע זה נראה היה יותר כמו דריסה. ומה עשה פוקסמן עם עבירה שניתן לראות מהירח וממש לא צריך פוקס כדי להבין מה משמעותה בחוקה? שיחק אותה אילם ונתלה בחבריו ב-VAR, שסברו כי אותה דריסה מכוערת לא שווה אפילו צפייה חוזרת.
מה שכן, דחוף היה הרבה יותר לשלוף אדום לאילוז' יאהו, שלא האמין למראה עיניו נוכח ההחלטה המגוחכת, וממבוא לשוויון לדאוג גם לחיסרון מספרי ולרסק את הפועל מקצועית ומנטלית. בסיום תמיד אפשר לומר בפנים חתומות שהיה זה מאבק 'גוף אל גוף' פלוס הגיבוי משופטי המסך, ולהמשיך לשחיתות הבאה.
אגב, מישהו יודע להסביר איך אחד האירועים הבולטים במשחק שמצולם בעשרות מצלמות ומשודר בטלוויזיה, חמק באורח פלא מהתקציר? ותודה רבה לוועדה המקצועית שהודיעה קבל עם ועדה כי "מדובר בעבירת דחיפה על שחקן ההתקפה ברחבה ונדרש היה לפסוק לבעיטת עונשין לזכות הפועל ירושלים".
את הנקודה האבודה זה כמובן לא יחזיר וספק רב אם ינקטו הליכים משמעתיים כלשהם נגד השופט הסורר, שישתה כוס מים קרים וימשיך בשלו. על זה שהשחקן ה-12 של מכבי נתקף חרדה מהשוויון של הפועל והוסיף 7 דקות כדי לוודא הכרעה צהובה, איש לא צייץ. ב'קופה ראשית' ודאי היו אומרים על זה 'גועל נפש' ומיד מוסיפים 'בושה וחרפה!'.
תגובות