מפלס ההתלהבות והאופטימיות שגם ככה נמצא בגרף עלייה, המשיך לנסוק בראשון בערב, אחרי שבית״ר הביסה 1:4 את מכבי פתח תקוה. מדובר בהצהרת כוונות של בית״ר לפני משחק הפתיחה של הליגה נגד אשדוד בטדי. המסקנה העיקרית שלי מהמשחק היא התחושה שהשחקנים מכבדים מאוד את הצוות המקצועי ומחוברים אליו, והתחרות על ההרכב מייצרת מתח חיובי ומחויבות מצד כל שחקני הסגל.
למרות החששות הטבעיים, גם בלי ירדן שועה, ה-כוכב של בית״ר בשנתיים האחרונות, בית״ר לא נראתה אבודה במושבה, אלא התנהלה כמו בעלת הבית.
הכל מתחיל ונגמר בהגנה, שהציגה משחק טוב בראשות מרסלן, וזוהר זסנו, שהיה מעורב מאוד במשחק ההתקפה. מנגד, שוב נשמעו קולות של אי שביעות רצון מאורי דהן. הבלם שהיה שותף לעונה הגנתית גרועה אשתקד (ביחד עם אוראל דגני ואדי גוטליב), חייב לקחת את עצמו בידיים לפני שהאוהדים יאבדו סבלנות.
בחלק ההתקפי, סילבה קאני הראה בגרות וקור רוח מול השער וכבש בקלילות את השני. יחד עם פטריק טומאסי (בישל ושוב נראה חד ומחויב), וטימותי מוזי (בישל את שני השערים הראשונים והיה מצוין ליד השער), בית״ר מציגה עומק ומחץ מהכנפיים.
רוצים להישאר מעודכנים?
עדי יונה סוף סוף חזר מפריז, והוא נראה כמו שבית״ר רוצה שייראה העונה – חד, מהיר ותכליתי. הקשר הצעיר לא הפסיק לאיים על השער בבעיטות מרחוק. מסירת העומק שלו למוזי הובילה לשער הראשון של מיירון ג׳ורג׳, ומסירה נוספת בישלה לו את השער השלישי. ההבנה בין השניים מצוינת ועשויה להניב עוד פירות רבים במהלך העונה.
בכל הקשור לג׳ורג׳, בית״ר יכולה להיות מרוצה. החלוץ המוביל של בית״ר כבש צמד והגדיל את רף הציפיות ממנו. אחרי שהשיל 11 ק״ג בקיץ, בבית״ר מקווים שיוסיף לפחות 11 שערים לממוצע הקריירה העונתי הדל יחסית שלו שעומד על 7-8 שערים לעונה. החלוץ הקוסטה ריקני שיצחקי ואלמוג כהן שמו עליו את כל הביצים בינתיים לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הדמיון שלו לפיירו גורר לא מעט השוואות, הוא כובש את רוב השערים בנגיעה – מקסימום שתיים, בראש או ברגל, בזכות מיקום טוב וסיומת קטלנית. חלוץ אמיתי.
ואחרי שדאגנו לגבי זהות המחליף, אפשר להיות קצת מעודדים מהיכולת והביטחון שמציג נהוראי דבוש הצעיר, שכבש מקרוב (אבל התרשמתי מאוד מהריצה שלו לרחבה והאבק שהשאיר לבלמי פ״ת) ומוכיח שאולי כדאי לתת לו הזדמנות, יחד עם יאן יוספוב המוכשר שסוף סוף קיבל כמה דקות.
לבית״ר סגל מוכשר, צעיר ותוסס, עם הרבה רעב להצליח ולהוכיח, ועדיין, אני בספק גדול אם תצליח לאורך זמן להיאבק על אליפות. חוסר הניסיון ישפיע לאורך זמן, וצריך גם לזכור, לאורך ההיסטוריה בית״ר תמיד הזדקקה לשנת מעבר לפני אליפות (כמו 2005/06 ו-1995/96) שבה הקבוצה צריכה לרוץ ולצבור ביטחון.
עצם השיח על הנושא, מהווה מחמאה אדירה לאברמוב, אלמוג כהן, יצחקי וכל האחראים לקיץ שהולך ומתברר כמוצלח מאוד. מאז תקופת פניג׳ל, לא הייתה לבית״ר קבוצה כל כך צעירה ומוכשרת. הלוואי שהעונה הזו תמשיך ותתפתח כמו העונות היפות של מאיר פניג׳ל וחבריו. עד שיגיע ה״גאידמק״ שיקנה את בית״ר מאברמוב, זה הטוב ביותר שאנחנו יכולים לבקש.
תגובות