הפינה ההיסטורית: העושר הארכיאולוגי של ישראל נחשף במלוא הדרו

החודש יתווסף לירושלים בגבעת רם, ובשכנות למוזיאון ישראל וארצות המקרא, מבנה מונומנטלי שיהווה משכן קבע לרשות העתיקות. בשמו הרשמי נקרא המקום "הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל", למעשה יהיה זה "בית הארכיאולוגיה" – מבנה ייחודי המיועד להיות מרכז מבקרים ומוקד לאומי ובינלאומי, שיקרב את מבקריו לעושרה של הארכיאולוגיה בארץ. מטרתו של המקום, לא להיות עוד מוזיאון דומם לתצוגות, אלא מרכז שוקק חיים ומלא בפעילות ובחשיפה לעבודת הארכיאולוג. ממצאים חדשים בעלי ערך היסטורי, יוצגו מיידית בפני הבאים. ניתן יהיה לחזות מקרוב בעבודת המעבדות המשמרות, סרטנים וסדנאות שיהפכו את הביקור לכך, שהארכיאולוגיה תהיה לאטרקציה מוחשית. הנגשת הארכיאולוגיה נעשית כבר כעת, בסיורי הקיץ החוויתים למשפחות עם ילדים, לפעילות מעשירה, כאשר הילדים משתתפים בסדנאות והופכים לחוקרים צעירים, בעוד המבוגרים צופים בסרטונים ומסיירים בבניין עם תצוגות שונות. בבניין ישנו גם אודיטוריום, שבו כ-200 מקומות ישיבה.

בניין הקריה הארכיאולוגית (צילום: אדם אקרמן)

הקמת הבניין התבצעה במספר שלבים, משך 18 שנות חבלי לידה. אבן הפינה הונחה ב-2006 וטקס חנוכתו הראשון היה ה-2016, אך רק אגף אחד אוכלס. המדינה הקצתה אז רק 60 מיליון שקלים, ושאר התקציב היה תלוי בתרומות. עלותו של הבניין היתה אמורה להיות 300 מיליון שקל. אך נוספו לבניין שימושים רבים, בהם מחסני עתיקות היכולים להכיל עד כשני מיליון פריטים, ספריה ארכיאולוגית עשירה, תצוגות לציבור – והעלות הסופית הגיעה ל-400 מיליון שקלים.

המבנה, שאותו תכנן האדריכל משה ספדי, מרשים מאוד וכולל 9 קומות – כאשר מפלס הקרקע מהווה את הקומה העליונה, שממנה יורדים ליתר הקומות, בדומה לשכבות הנחשפות בחפירה ארכיאולוגית. סמל הבניין הוא החופה הענקית המרחפת מעל לקומת הכניסה, המדמה את מטריית הענק, האוהל להצללה ולהגנה מכל פגעי מזג האוויר, שמקימים ארכיאולוגים מעל לאתר החפירה. במרכז החופה נמצא מתקן דמוי משפך, שנוצר בו בימי גשם מעין מפל מים. בתוך הבניין נמצאת חצר פתוחה, המדמה את החצרות של הווילות הרומאיות העתיקות (כמו בפומפי) – מוטיב ארכיאולוגי הנקרא "חצר אטריום". כאשר יורדים במדרגות הפנימיות מאולם הכניסה לקומות התחתונות, נתקלים בצבעים אדומים עזים ועל הרקע הלבן של הקירות, הם מדמים את המקלון המשמש ארכיאולוגים לקבלת קנה מידה למדידת גבהים או לסימון ממצאים לצורך צילומם.

באדיבות רשות העתיקות (הסרטון מוצג כעת בקריה הארכיאולוגית-הועבר לאדם אקרמן לפרסום ב"כל העיר')

הבניין משתרע על שטח 3.5 דונם ונוף נהדר נשקף ממנו מקומת הקרקע, המוצלת באוהל הענק. ברחבה גדולת הממדים של מפלס הקרקע, הונחו בתוך תבניות בטון פסיפסים מרהיבי עין ובצידם שלטי הסבר. הפסיפסים הם מהתקופה הרומית והביזנטית. הם הובאו מאתרים ארכיאולוגים שנחפרו בשפלת יהודה, בית שאן, רמלה ועין גדי. הבולט והמרתק שבהם הוא הפסיפס מעין גדי שמתוארך למאה ה-5 לספירה, ונתגלה בשנת 1970 בחפירה ארכיאולוגית של שרידי בית כנסת קדום. בית תפילה זה שימש את קהילת היישוב היהודי במקום, משך כ-400 שנה – מהמאה ה-3 ועד שחרב בראשית המאה ה-7. הפסיפס מעוטר בדגמי צמחים וציפורים ורצפתו נושאת חמש כתובות בארמית ובעברית. הכתובת העליונה מזכירה את שמות אבות האנושות (מהאדם הראשון ועד בניו של נח – שם, חם ויפת (דברי הימים א,א:ו-4). הכתובת השנייה מציינת את המזלות, חודשי השנה ואת שמות האבות (אברהם, יצחק ויעקב), ונחתמת בברכה "שלום על ישראל". הקטע המסקרן ביותר כולל אזהרה, קללה ואיום, עד כדי הוצאתו להורג של האדם, אשר יגלה לזרים את סוד גידולו והפקתו של שמן האפרסמון היוקרתי, שיוצרו במקום, ושעליו התבססה כלכלת תושביה.

אולם הספרייה בקריה הארכיאולוגית (צילום: אדם אקרמן)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

היורדים לקומת המבקרים – צופים בסרטון מקיף על עבודתה של רשות העתיקות, התפתחות חקר הארכיאולוגיה בארץ והשלבים השונים של ניקוי ושימור ותחזוקה שעובר כל ממצא. הנתונים הם מרשימים ביותר: 34 אלף אתרי עתיקות פזורים ברחבי המדינה. כ-700 עובדי הרשות חושפים ומשמרים ממצאים בני אלפי שנים. הארכיאולוגים שביניהם חושפים כלים, מטבעות, תכשיטים, בגדים ודברי אמנות. הממצאים עוברים טיפול אנטי-אייג'ינג ממשמרים מקצועיים, סימני הבליה והזמן מוסרים מהם, הברק חוזר לכלי המתכת, ושברי החרסים והזכוכית חוזרים להיות כלים שלמים. בבניין החדש ישנם 15 אלף גזרי מגילות ים המלח, 750 אלף מטבעות, מהם אלפי מטבעות זהב המאוחסנים בכספות. ישנה ספריה לאומית לארכיאולוגיה, שנמצאים בה כ-60 אלף ספרים (מהם 800 פריטים ייחודיים ומקוריים). בארץ התגלו כ-1,500 רצפות פסיפס, חלק מהן יאוכסנו בקומת הפסיפסים של הבניין. בקומת הארכיונים יאוחסנו רבבות פריטים בתנאי לחות מתאימים ומפעם לפעם, המסקרנים שבהם, יוצגו לציבור. בשלב זה בסמוך למעבדת הזכוכית מוצגת תערוכה של כלי זכוכית המפתיעים ביופיים מהתקופה הביזנטית, כולם מאוסף שלמה מוסאיוף (האספן הירושלמי, מבעלי האוספים הפרטיים הגדולים בעולם של ממצאים עתיקים מארץ ישראל וסביבותיה).

תערוכת כלי זכוכית עתיקים בקריה הארכיאולוגית (צילום: אדם אקרמן)

אטרקציה מרתקת הוא הסרטון, המוצג כעת במקום, של הספינה הקדומה ביותר שנתגלתה באחרונה, טבועה בים התיכון, כ 90 ק"מ מנמל חיפה. הספינה נחשפה הודות לסקר שערכה חברת חיפוש הגז אנרג'יאן. הספינה היא מתקופת הברונזה – לפני כ-3,000 שנה ומעלה – ונמצאה בעומק של כ-2 ק"מ. מסתבר כי מרבית מטענה של האונייה, עדיין נמצא בתוכה ובסביבתה. הספינה נשאה מטען של קנקני יין גדולים, ובעזרת חברת אנרג'יאן, שהעמידה ספינה למטרה זו, נשלפו מתוכה מספר בקבוקי יין ענקים. הם הובאו בחודש שעבר לקריה הארכיאולוגית – ומוצגים במצב מעולה לקהל, בסמוך לסרטון. המוצג הבא שיוצג בקריה, יהיו כלי אבן שאינם מקבלים טומאה, מימי בית שני, שנתגלו באחרונה במחצבה ענקית, בחפירה הנערכת כעת בהר חוצבים.

כד יין בן 3000 שנה שנמשה מאונייה שטבעה מוצג בקריה הארכיאולוגית (צילום אדם )אקרמן

רשות העתיקות זכתה לבניין מרווח, איכותי ומרשים ביותר. המקום אוצר אוצרות עבר רבים של המדינה – ומשמש גם את משרדי המטה הארצי של רשות העתיקות. תחילתה של הרשות כבר ביוני 1948, כ"מחלקת העתיקות הישראלית" ומנתה אז שלושה חוקרים. דוד בן גוריון ראש הממשלה דאז, שניחן בחוש היסטורי ואהבה לתנ"ך, תמך בהקמתה ובעריכת סקר ארכיאולוגי ארצי. שלושת החוקרים האמינו בצורך בביצוע הסקר "למען הדורות הבאים – על מנת שידעו מה צפון באדמת המדינה החדשה". חוק העתיקות חוקק רק ב-1978 ורשות העתיקות נוסדה בחקיקה ממשלתית בשנת 1990, והיא כפופה למשרד החינוך. איחוד ירושלים ב-1967 אפשר תנופת חפירות מסיבית לגלוי אוצרותיה של ירושלים הקדומה. בין מפעלי החפירה הענפים היו חשיפת העיר העליונה ברובע היהודי, חשיפת עיר דוד הקדומה, שהיתה לגן לאומי. עבודות הצלה נרחבות נעשו בין השנים 2010-1990 לאורך נתיב הרכבת הקלה מהר הרצל לפסגת זאב.

התרחבותה של ירושלים לשכונות חדשות, שנמשכת מאז 1967, הביאה לפריחה חסרת תקדים בחפירות הארכיאולוגיות ברחבי העיר. העבודות האינטנסיביות נוהלו ממשרדי המטה ששכן בבניין רוקפלר. הפעילות במוזיאון זה הושבתה מאז סגירתו לאחר ה-7 באוקטובר השנה. במוזיאון רוקפלר נותרו ממצאים ארכיאולוגים רבים שנאספו לפני 1948, זאת מאחר והחוק הבינלאומי אוסר על העברתם מהשטחים, שהיו מעבר לקו הירוק, לתוך שטחי המדינה.

המעבדה לקטעי מגילות בקריה הארכיאולוגית (צילום: אדם אקרמן)

הקריה החדשה חושפת את קהל מבקריה לעולם המסקרן והמרתק של הארכיאולוגיה. העניין בחקר הארץ ועתיקותיה, הולך וגובר גם בקרב הנוער. הביקור במוזיאון מעמיק את הקשר עם העבר של ארץ ישראל ויוצק הזדהות מעמיקה עם שורשי העם, מאז תקופת האבות ועד ימינו.

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים".

מעבדת קרמיקה ואבן בקריה הארכיאולוגית (צילום: אדם אקרמן)