המתנה של ירושלים

אבל כבד נפל השבוע על העיר ירושלים, עם היוודע דבר מותו הפתאומי של שי דורון, נשיא הקרן לירושלים בתפקידו האחרון, מאוהביה הגדולים ביותר של העיר.

דורון ז"ל נפטר ביום שני אחר הצהריים, במהלך שהות בלונדון בירת אנגליה, זאת לאחר אירוע לבבי שעבר ביום חמישי שעבר, בזמן ביקור עבודה וגיוס תרומות עבור הקרן לירושלים. הוא התגורר בשכונת נוה גרנות. השאיר אחריו רעייה – אורלי, ושלושה ילדים – טל, אילי ועירא. בן 64 במותו.
מותו של דורון, ספורטאי, אדם בריא, ששמר על אורח חיים ותזונה בריאה, הכה בתדהמה רבים בעיר. הוא היה דמות מוכרת וידועה, פעיל משך עשורים רבים לטובת ירושלים. תפקידו האחרון, כאמור, היה נשיא הקרן לירושלים, תפקיד אותו מילא בהצלחה גדולה מאז הרבעון האחרון של 2018.

עוד קודם לכן, במשך 25 שנים, הוא ניהל ביד רמה ובהצלחת ענק את גן החיות התנ"כי, והיה בעצם הרוח החיה שהפכה את הגן לאתר התיירות מוכר הכרטיסים מספר 1 בישראל. את דרכו בשירות הציבור וירושלים הוא החל בשנות ה-80 של המאה שעברה, כמנהל מינהל קהילתי בשכונת נוה יעקב. בשנת 1989 בחר בו ראש העיר המיתולוגי טדי קולק ז"ל להיות מנהל לשכתו.

שי דורון ז"ל (צילום: ארנון בוסאני, באדיבות הקרן לירושלים)

בשנת 1993 הוא נבחר על ידי הנהלת גן החיות להיות המנכ"ל בתקופה המאתגרת של העברת הגן למשכנו החדש (דאז) במלחה, תפקיד שאותו מילא דורון בהצלחה גדולה ובאהבה גדולה משך 25 שנים, תוך, כאמור, שהוא הופך את גן החיות לפנינה של ממש ומשדרג אותו ואת חווית הביקור בו כל הזמן.

דורון ז"ל הניח גם את התשתית המעשית להקמת האקווריום בגן החיות, ועוד קודם לכן דאג להפריח ולשדרג את הגן עם מגוון רחב ועצום של תצוגות חדשות ופעילויות פנאי למשפחות הירושלמיות (ובכלל).

חלוקת ילקוטים לתלמידי כיתה א' (צילום: הקרן לירושלים)

גם בתפקידו האחרון בקרן ירושלים המשיך דורון ודאג לפיתוחה של ירושלים. בהנהגתו, הקרן לירושלים היתה שותפה מרכזית ביוזמות פילנתרופיות עם הארגונים המרכזיים בירושלים. הוא פעל לקידום החיים המשותפים, לצמצום הפערים בין האוכלוסיות המגוונות בעיר וביקש להעניק הזדמנויות שוות לכולם.

זכיתי להיות חבר שלו

ראש העיר משה ליאון נפרד בטור אישי

עשרה קבין של אהבה לירושלים ירדו לעולם. תשעה לקח שי דורון ואחד כל השאר. כזה היה שי היקר, אוהב ירושלים בנשמתו. כך ראיתי אותו, כך אזכור אותו לנצח. אקח את זכרונו של שי עמי, לאורך כל הדרך.

בשנים האחרונות, דמותו התמירה של שי ליוותה אותי רבות, התקרבנו האחד לשני וביחד פעלנו למען העיר. לשי היו אופי ודרך משלו. דרך מלאת הוד וקסם לצד פשטות, הוא הילך עם שועי עולם וביחד עם משפחתו ומשפחת הפועל ירושלים קפץ ועודד בארנה. בתוך חליפה ייצוגית ובחולצה אדומה זה היה אותו אדם, מלא תשוקה ואהבה לעיר, ברוך כישרון ואהוב.

הבטתי בו לעיתים מהצד בהתפעלות. ראיתי לכמה אהבה והערכה הוא זכה. בכל סובביו, גבירים וילדים לצד קולגות וחברים. לכל אשר הלך, הוא נכנס תמיד עם החיוך הרחב והמיוחד וזכה מיד לחיבוק אוהד. שי היה אדם צנוע, ענייני וחיובי. תמיד שאף קדימה. תמיד דחף לקדם עוד ועוד פרויקטים, כאילו אין זמן, כאילו הכל קצר.

עם ראש העיר משה ליאון

הכל היו שווים בעיניו, במיוחד אם הם ירושלמים – יהודים וערבים, תושבי מערב העיר ומזרחה, דתיים וחילוניים לכולם דאג באותה מידה של אהבה ומסירות.

שי היה איש של חזון ורוח לצד מעשה. אני משוכנע שאילו אל החיות בגן הייתה מגיעה הידיעה על לכתו בטרם עת, בהפתעה כה גדולה, היה הגן נעצר מלכת, והחיות כולן היו נושאות נהי. 25 שנים שירת שי את הגן ואת הציבור והביא אותו להצלחות חסרות תקדים. גם בגן, זה היה בדרכו המיוחדת, השקטה והחייכנית, אך ללא ויתור על המטרה.

העובדה ששי זכה להיות לצד טדי ולשרת את הציבור הירושלמי לצדו, העצימה בעיניי את דמותו. שמחתי מאד כשהגשים חלום והחל לשרת את העיר שכה אהב כנשיא הקרן לירושלים. לא היה ראוי ממנו.

דמותו הגדולה של שי, החיוך שלו והיכולת שלו להקסים את כולם, בעיר ובכל רחבי העולם, לטובת העיר ירושלים, מונצחות בכל פינות העיר, יום-יום, בפרויקטים הרבים שהביא אלינו. נזכור אותו תמיד כשי של גן החיות, או שי של טדי או שי של הקרן לירושלים ולא פחות מכך, כשי של הפועל ירושלים.

כשנודע לי דבר מותו הפתאומי, חשבתי לעצמי: כמה זכיתי. זכיתי להיות חבר שלו. שי היה חבר יקר שלי, היחסים בינינו התמירו ופרחו וידעתי: זכתה משפחתו, זכו חבריו ואוהביו וזכתה ירושלים.

יהי זכרו ברוך.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כבש את הלב של כולם

צבי אגמון, חבר אישי ויו"ר הקרן לירושלים נפרד בטור אישי

את שי הכרתי לפני 45 שנה, כשריכזתי את שבט מודיעין של הצופים בירושלים. שי היה אז חייל בתפקיד שאפשר לו כמה שעות פנאי בשבוע, והוא החליט לנצל את הזמן כדי לרכז שבט חדש בשכונת נווה יעקב, שהיתה אז שכונה יחסית חדשה וקטנה בירושלים. היינו נפגשים בישיבות של רכזי השבטים: אני הגעתי לישיבה כנציג השבט הכי גדול בירושלים והוא כנציג השבט הכי קטן. אלא שמהרגע הראשון היה ברור שהנחישות שלו והחזון שלו יובילו את השבט הכי קטן לגדול ולצמוח. לא תמיד האמנו לחלומות שלו, ולפעמים גם ביטלנו אותם, אבל בסוף הוא הדביק בהתלהבות שלו את כולנו והוכיח שהוא צדק.

בתחנה השנייה פגשתי את שי כשהיה העוזר האישי של ראש העיר המיתולוגי טדי קולק. אני סייעתי לראש העיר דאז בענייני משפט, ושוב ראיתי אצל שי את אותה תכונה שהכרתי אצלו בגיל צעיר: דברים שלי נראו כחסרי סיכוי הפכו אצל שי למציאות חיה ותוססת.

בגן החיות (צילום: ניקול וכסלר)

התחנה השלישית המשותפת שלנו – והארוכה ביותר – היתה כשהוא אמר לי שהוא הולך להיות מנהל גן החיות החדש בירושלים. אז עוד לא היה גן החיות, רק גן עלוב בשכונת רוממה. גן החיות היה רק בחלום, שירטוט על מפות נייר. אני, כהרגלי, צחקתי עליו. שי אמר לי 'אתה תראה, זה יהיה גן החיות היפה בעולם'. שוב צחקתי עליו ושוב הוא הוכיח לי שהוא צדק: במשך 25 שנה הוא ניהל את גן החיות שנחשב מהטובים בעולם ובעיניי – הטוב שבהם. גן יפהפה ומטופח שלא מוותר גם על פעילויות חברתיות.

אחר כך הוא החליט שיקום בעיר אקווריום. אמרתי לו 'איזה אקווריום? ירושלים זו עיר של יבשה!' אבל שי לא הקשיב למי שניסה לרפות את ידיו, והקים את האקווריום הכי יפה.

אחרי חצי יובל בגן החיות, גיששתי אם הוא בשל לסיים כהונה ארוכת שנים כדי ללכת לאתגר חדש. להפתעתי הרבה הוא נענה בחיוב, והקרן לירושלים בחרה בו לפני כשש שנים להיות נשיא הקרן. גם בתחנה הזו בחייו, אותו סיפור של שי חזר על עצמו: בישיבה הראשונה הוא הציג בפני חברי הקרן לירושלים חלומות שנראו כמו חזיונות שווא. אבל שי העלה את הקרן לירושלים מעלה-מעלה ופעל להקמתם של מתקנים פיזיים ומיזמים חברתיים בירושלים, שכולם סבבו סביב יצירת מנהיגות צעירה בעיר ויצירת שיתוף בין חלקי העיר השונים ובין האוכלוסיות השונות והכל באינטנסיביות של עשייה שאין לתאר.

איש חזון – תדרוך על הקמת האקווריום (צילום: הקרן לירושלים)

שי גם כבש את ליבם של ידידי הקרן לירושלים בעולם ובזכות האישיות שלו סחף אותם להגדיל ולהרחיב את תרומתם לעיר. בזכות תרומות אלה הוא הקים בעיר עשרות מפעלים מיזמים חברתיים ותרבותיים חדשים.

האהבה של שי לירושלים והרצון שלו ליצור חברה טובה יותר בעיר הם שהובילו אותו. שי היה איש ירושלים בכל רמ"ח איבריו. האהבה של שי לירושלים והרצון והחזון שלו ליצור בעיר חברה טובה יותר, היו נר לרגליו, והם שהובילו אותו לעשייה המרובה שפעל ועשה בירושלים.

הקרן לירושלים תמשיך את דרכו של שי ותמשיך לפעול למען ירושלים ותושביה.

שי הלך לעולמו בטרם עת במהלך נסיעת עבודה לאנגליה. הוא יחסר בראש ובראשונה למשפחתו, לקרן לירושלים ולעיר ירושלים בכללותה. יהי זכרו ברוך.

שותף לדרך בבניית ירושלים

חברים ושותפים לדרך נפרדים

דורון ז"ל, יליד 1960, צבר לו אוהדים וחברים רבים במהלך השנים, הכל תוך עשייה בלתי נגמרת למען ירושלים ותושביה וכמעט תמיד עם חיוך גדול שמרוח לו על הפנים.

לאחר פטירתו, שותפים רבים לעשייה בעיר נפרדו ממנו וספדו לו, בהם גם שר הכלכלה ניר ברקת, לשעבר ראש העיר, אשר עבד עם דורון ז"ל כמנכ"ל גן החיות וכנשיא הקרן לירושלים. "שי היה שותף לדרך בבניית ירושלים, שחקן נשמה שחושב ופועל למרחקים ארוכים", אמר ברקת ל"כל העיר". "את טביעת אצבעו של שי אפשר לראות בגן החיות בו השקיע לא רק בפעילות ושדרוג פיזי, אלא גם בנשמה ודאגה אישית לחיות הגן. הקים והגה את הקמת האקווריום הגדול והמרשים".

בהשקת מועדון נוער (צילום: ארנון בוסאני)

עוד הוסיף ברקת: "שי המשיך בצעד טבעי לקרן לירושלים, שם האהבה שלו לעיר ולתושביה היתה ניכרת ברוח ובצעדים הפרקטיים. ירושלים ואני חייבים לשי הרבה, וזהו יום עצוב עבור כולנו. אהבתי אותו מאוד. אני שולח תנחומים וחיבוק גדול למשפחתו היקרה אורלי, טל, עילי ועירא".
שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש: "קיבלתי בצער ובתדהמה את הבשורה הקשה על פטירתו הפתאומית של נשיא הקרן לירושלים ידידי היקר מר שי דורון ז"ל. נדירים האנשים שהיו להם זכויות רבות כל כך בבניינה של ירושלים ואשר ליבם היה כל כך נדיב וחם לעיר הקודש. הוא יחסר לכולנו ונמשיך בפיתוח והשקעה בעיר ירושלים".

סגן ראש העיר אריה קינג אמר ל"כל העיר": "אין ירושלמי שלא חייב תודה לשי ז"ל, שאין פינה ואין מגזר בעיר שלא זכה לסיוע מצידו, ואין הורה בעיר שלא בילה בגן החיות התנכ"י אשר שי ניהל כחצי יובל. יהי זכרו ברוך".

פרס ירושלים למנהיגות צעירה (צילום: הקרן לירושלים)

"התעוררות בירושלים מרכינה את ראשה עם פטירתו הפתאומית של נשיא הקרן לירושלים, שי דורון ז"ל", מוסר סגן ראש העיר אדיר שורץ, יו"ר התנועה. "שי היה איש עתיר פעלים, נמרץ ונחוש, שהיה הרוח החיה בכל אירוע ובכל מקום בו נמצא. הוא שירת את ירושלים מתוך שליחות ואהבה אמיתית לעיר, משך עשורים ארוכים, מלשכת ראש העיר טדי קולק, דרך גן החיות ועד לקרן לירושלים. תושבי ירושלים כולם חבים לו תודה והוא אבידה עצומה לעיר. בלתי נתפס לדבר עליו בלשון עבר. בשעה זו, לב כולנו עם אורלי, טל, אילי ועירא היקרים".

יוסי חביליו, סגן ראש העיר ויו"ר סיעת 'האיחוד הירושלמי': "אני מכיר את שי עשרות שנים, עוד שהיה מנהל המינהל הקהילתי בנוה יעקב ואני שיחקתי שם כדורסל. תמיד ביקש שי לפעול למען הציבור וירושלים ולא לרווחתו האישית. את כל תפקידיו ביצע במקצועיות בלתי מתפשרת, בהצטיינות ובאסרטיביות אבל בחיוך ובנעימות, אני זוכר שפעם שאלתי את מבקרת העירייה האם היה לה אי פעם דו"ח חיובי בלי ליקויים, והיא ענתה לי 'פעם אחת, בגן החיות אצל שי דורון'.מותו בגיל צעיר זו אבידה ענקית לירושלים".

ד"ר סיגלית הרץ, מנכ"לית גן החיות התנ"כי כיום, שעבדה במשך שנים עם דורון, מסרה: "שי עבורי היה סמל למצוינות ועשייה בלתי פוסקת למען ערכים נעלים. הוא לא עיגל פינות, לא עצר לרגע, דרש מעצמו בדיוק את מה שדרש מאחרים ונתן דוגמה אישית תמיד. אחרי 26 שנים של עבודה משותפת בגן החיות ועוד 4 שנים בקרן לירושלים, אני לא יכולה לדמיין את החלל ששי השאיר מתמלא. העבודה איתו היתה מתנה וזכות ונתנה לי השראה אינסופית לדרך שלי. המשפחה של שי תמשיך להיות תמיד חלק ממשפחת גן החיות ואנחנו ממשיכי דרכו באהבה גדולה".

בפאב 'בארמון' בארמון הנציב (צילום: מינהל קהילתי תלפ"ז-ארנונה הצעירה)

יואב רוטשילד, מנכ"ל מינהל קהילתי תלפ"ז וארנונה הצעירה, שזכה בשנים האחרונות לשיתוף פעולה מצד דורון ז"ל והקרן לירושלים, מוסר: "הבוע התבשרנו בבשורה קשה מאוד עם לכתו הפתאומית של שי דורון, נשיא קרן ירושלים ולשעבר מנכ"ל גן החיות התנ"כי בירושלים במשך 25 שנים. במהלך השנים האחרונות, פעל המינהל הקהילתי בתלפיות מזרח וארנונה הצעירה בשיתוף פעולה הדוק עם שי דורון. רק לאחרונה דאג לכלול את המינהל הקהילתי בכנס התורמים השנתי של קרן ירושלים.

"שי היה איש בריא וספורטאי, ורק בשבועות האחרונים השלים את אימון השחייה במרכז הספורט תלפ"ז, שאותו סייעה הקרן להקים. במהלך השנים פעל רבות למען השכונה והיה מעורב בהקמת ושיפוץ מרכז הספורט, בניין של שבט הצופים "אמיר", הפאב השכונתי "בארמון", קיר הטיפוס ופרויקטים נוספים לקידום סובלנות והיכרות בין תושבות השכונה לבין תושבות הכפר צור באהר.

"בשנה האחרונה, שי והקרן לירושלים סייעו בתרומה משמעותית לתקציב חירום שהופנה לרווחת תושבי השכונה בזמן המלחמה. טובת השכונה ובניין ירושלים תמיד עמדו לנגד עיניו. חותמו ניכר באלפי פרויקטים ומיזמים ברחבי העיר ובתרומתו המתמשכת לבניין ירושלים. שי היה איש עשייה מדהים ואהוב, ידיד אמת של השכונה. הנהלת המינהל הקהילתי תלפ"ז וארנונה הצעירה שולחת תנחומיה לאורלי, טל, אילי ועירא ולכל משפחתו. יהי זכרו ברוך".

שי דורון (צילום: הקרן לירושלים)