רם שלום ז"ל לא היה אמור להיות כלל במסיבת הטבע 'נובה' בקיבוץ רעים בשבת השחורה ההיא של ה-7/10. יומיים קודם לכן הוא נחת מביקור אצל אחיו הגדול תום בארצות הברית, שם שהה יחד עם אימו נורית, שדחקה בו שיחזור ארצה. אז רם חזר לישראל, לגבעת זאב, שם התגורר עם אמו.
"רם בכלל לא אמור היה להיות בארץ, הוא רצה להישאר אצל אחיו הגדול", אומרת נורית בכאב בשיחה עם "כל העיר", "אבל ביקשתי ממנו שיחזור, שיבוא להיות איתי קצת, והבטחתי לו שבהמשך הוא יחזור לארצות הברית".
רם ז"ל (צילום: אלבום משפחתי)
גם למסיבה ברעים הוא נקלע במקרה. היא לא היתה בתוכניות שלו. אבל עם חזרתו לארץ, עידן דור ז"ל, חברו הטוב מילדות, ביקש ממנו שיצאו לבלות יחדיו. אף אחד מהם לא שיער אז שזו תהיה המסיבה שתוביל להירצחם על ידי מחבלי החמאס הנתעבים.
רם ז"ל, בן 24 וחצי במותו היה בתקופת שירותו הצבאי לוחם בגדוד 890 של הצנחנים. השירות הזה גרם לו, כך מספרת נורית, להילחם עד לרגע האחרון. "הוא ניסה להגן על חבריו ועל עצמו", אומרת האם נורית, שמשתפת את מה ששמעה מהחוקרים בלהב 433. "הוא לקח נשק ונלחם, עד שהחבורה חטפה אר. פי. ג'י".
רם עם בנות המשפחה (צילום: אלבום משפחתי)
***
נורית, בת 56, מתגוררת, כאמור, בגבעת זאב. בעלה דן, אדריכל במקצועו נפטר לפני כעשר שנים. החיבור שלה לרם, כך היא מעידה, היה יוצא דופן מהרגע שנולד והשניים היו קרובים מאוד – אולי יותר מקשר רגיל בין אם לבנה. "הוא היה מעריץ אותי ואני הערצתי אותו", היא מספרת בכנות ומוסיפה: "רם היה החמצן שלי. כל דבר שהיה עושה הוא היה מתייעץ איתי ולהיפך. אף פעם לא התווכח איתי, תמיד דיבר בכבוד ובנועם. הוא היה מאוד בוגר באופי שלו והחברים שלו יכולים להעיד. הוא היה מעריץ שלי ותמיד היה אומר שיש לו מה ללמוד ממני. גם כשהיה יוצא למסיבה הוא היה עונה לי. גם כשהיה בנובה הוא התקשר לעדכן אותי, אמר לי לא לדאוג ושהוא בדרך הביתה".
רוצים להישאר מעודכנים?
ספרי עליו קצת, על האדם שהיה.
"היה ביישן עם חיוך מדהים, אהב לעזור לזולת. הוא היה זה שמחבר בין החברים, היה אור. תמיד הפגישות היו אצלנו בבית, היה עם לב גדול. הוא בנאדם שרצה רק לעשות טוב – לא ידע לדבר לשון הרע. אם היה שומע אותי אומרת משהו לא במקום, היה אומר לי לא לדבר כך. הלשון שלו היתה נקיה, הוא רק רצה לגשר ולחבר בין אנשים. היה לו חלום לעבור לארצות הברית ולעבוד בעסק של אחיו. תום ורם היו קרובים ומדברים כל יום בטלפון, הוא רצה לעזור לאחיו בעסק ותום רצה לדאוג לאחיו הצעיר".
רם ז"ל ונורית שלום (צילום: אלבום משפחתי)
איזה פעולות את עושה לזכרו?
"ברמה האישית, אני מתמודדת בבחירות של ועד העובדים בכללית ירושלים, כי רם דחף אותי לשם. זו ממש היתה סוג של בקשה אחרונה שלו כי דיברנו על כך בארצות הברית. מעבר לכך, יש רעיון לקרוא למצפה על שמו בגבעת זאב, אך זה עדיין בתהליכים. יש דף באינסטגרם ואתר על שמו – "לזכור את רם" (באנגלית) ששם יש פרטים ותמונות עליו. בנוסף, עשינו מדבקות עם ברקודים שאפשר לסרוק ולראות מי היה רם. אני לא רוצה שישכחו אותו".
למעלה מ-9 חודשים חלפו מאז השבת השחורה ההיא, איך ההתמודדות היום-יומית?
"אני מרגישה שאני חיה בעולם מקביל. כבר תשעה חודשים של געגועים מטורפים. אני לא מאמינה שלא אשמע את קולו ושאני לא מדברת איתו. אני נכנסת לסרטונים כדי לשמוע את קולו. תשעה חודשים שאני מחכה שיקרא לי "אמא", ועדיין לא מצליחה לתפוס שזה לא יקרה יותר, שלא אראה אותו. בכל דבר שני עושה בחיים רם נמצא איתי".
רם שלום (צילום: אלבום משפחתי)
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
נורית אישה יקרה. לביאה!!! אמיתית. אסון נורא. צירוף מקרים איום. ממש להיות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון. למרות האובדן והכאב את ממשיכה הלאה, עוברת משוכה ועוד משוכה. אישה נדירה. שולחת לך חיבוק ענק, ומאחלת לך מכל ליבי לעבור עוד הרבה משוכות לזכרו ועבורו. אשת חיל זאת את ❤