תשע עד חמש

אם חשבתם שמקורות פרנסה תמצאו בקלות רק במרכז, הנה החדשות. יש גופים רבים שיעזרו לכם 'למצוא את עצמכם' ולא להרגיש אבודים כשתתחילו במסע. בעיר כמו ירושלים, בה ישנם מוסדות רבים להשכלה גבוהה, גם הביקוש לתעסוקה גבוה, סטודנטים המחפשים 'משרות סטודנט' לצד הסטודנטים המעדיפים להתברג במשרות בתחום אותו הם לומדים ובכך לצבור ניסיון ולצאת לשוק עם רזומה. "לא מדובר רק בעבודת סטודנטים באבטחה או מלצרות, אלא גם בעבודות איכותיות המתאימות לתחום הלימודים ובכך גם מסייעות לרזומה", אומר אמיתי קרן, ראש תחום תעסוקת סטודנטים, מטעם הרשות העירונית לתעסוקה בעיריית ירושלים, "אני אישית עבדתי במשרד החוץ כסטודנט וזה עזר לי מאוד לקורות החיים על מנת להגיע לתפקידים בכירים". כדי למנוע הגירה שלילית של צעירים וסטודנטים מהעיר בגלל מצוקת תעסוקה ננקטו יוזמות ונעשו פרויקטים רבים. "סטודנטים פוגשים אותי בקמפוסים השונים כדי לכוון את הסטודנטים לעבודות השונות ולסייע להם לכתיבת קורות חיים, וחשוב מכך, לחבר אותם למעסיקים פוטנציאלים". במהלך השנה זוכים הסטודנטים לסדנאות בתחומים ספציפיים, הרצאות וירידי תעסוקה בקמפוסים, כך שהם נחשפים למבחר גדול של הצעות עבודה. "מעבר לזה מתקיימים גם ימי 'זרקור', ימים המכוונים לתחום מסוים בלבד וזאת לאחר שהמעסיקים פונים אלינו, למשל קיימנו יום זרקור ל'מסע ישראלי' שם נעשה גיוס למדריכים".

(צילום: דניאל רייך)

באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית שמו למטרה לקדם את נושא התעסוקה, מתוך הבנה של מצוקת הסטודנטים במהלך הלימודים ושל האקדמאים בתחילת דרכם. "אחד הקשיים של מי שמסיים את הלימודים ומחפש עבודה, הוא חוסר ניסיון בעת היציאה לשוק העבודה, ולכן, פעמים רבות, נתקל בסירוב מצד המעסיק", מסבירה עדיה צור, ראש מחלקת הרווחה באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, "הנהגנו השנה תוכנית שבה סטודנטים יכולים להשתלב בשוק העבודה ותוך כדי כך גם להתמחות בתחום הלימודים שלהם עוד במהלך הלימודים. מדובר בכ- 70 מקומות תעסוקה שיצרנו איתם קשר ומוכנים לקבל את הסטודנטים לעבוד בשכר. הסטודנטים מלווים על ידינו מרגע תחילת חיפוש העבודה, אנחנו מקנים להם כלים לחיפוש עבודה באופן אופטימלי, לצד אמצעים להבנת השוק, בנוסף – התוכנית מזכה את הסטודנטים בנקודות זכות, כך שהם יוצאים נשכרים". אגודת הסטודנטים מארגנת גם ימי זרקור אליה מגיע גם ייצוג נכבד של חברות הייטק. בנוסף מקיימת האגודה ירידי תעסוקה ענקיים, מדובר בהפנינג קריירה מרשים, כשבשבוע הקריירה האחרון הגיעו כ-80 חברות לגייס סטודנטים ומסיימי תואר, ביניהם גם נציגים של משרד הכלכלה והתיירות. השנה חל שינוי ברפורמה וגם סטודנטים יכולים לגשת למכרזים פנימיים במשרדי ממשלה, מה שמהווה מהלך שמוביל לפתיחת ערוץ תעסוקה נחשק בקרב הצעירים בעיר, אשר יוביל, כך מקווים, להישארות של הצעירים בירושלים גם לאחר סיום התואר.
מעבר ללווי מקצועי, ירידי תעסוקה, סדנאות, צבירת נסיון. הרצאות וחיבוק הסטודנט מכל עבר, נפתחה לאחרונה אפליקציה המשמשת מאגר רשת בוגרים, בה אפשר לראות איפה כל אחד עובד וכך ליצור קשרים וחברויות שעוזרים לחברים להתברג ולהתחבר בתחילת דרכם בשוק העבודה. חשוב לציין כי בירושלים יש כמות גדולה של צעירים המבקשים להשתלב בעולם העבודה וקיומה של רשת חברתית כזו יכולה לעזור.

צוות סטודנטים מלצרים בסושי רחביה (צילום: באדיבות סושי רחביה)

מלצרים לעת מצוא. אם עסקנו בסטודנטים ובוגרים שמחפשים את דרכם לעולם "המבוגרים", ישנם גם סטודנטים שמעוניינים לעבוד במשרות סטודנט, כשראשם פנוי ללימודים והכיס מתמלא בשטרות. מכיוון שבירושלים יש שפע של מסעדות, בארים, בתי קפה וחיי לילה, באופן טבעי יש ביקוש בענף המלצרות, והרבה סטודנטים מתקבלים שם באהבה. עדי טלמור, בעל רשת מסעדות 'סושי רחביה" אומר כי הוא מעסיק סטודנטים רבים שלא פעם נשארים להתמקצע בתחום המסעדנות, למרות שזו לא הייתה כוונתם הראשונה: "סטודנטים שעובדים בקבוצה שלנו, צוברים לעתים שלוש וארבע שנות ותק, כך שהם מקבלים תחושה של הכנסה בטוחה ויציבה, מקום שהם יכולים להתקדם בו לתפקידים נוספים, לצד התפתחות של מעגלים חברתיים ובילויים משותפים. יש הבדל בין סטודנט שעובד במקום כזה, מטפס עם הזמן בסולם התפקידים, הופך לאחראי משמרת ואחר כך מנהל מסעדה, לעומת הסטודנט שמזפזפ בין עבודות ולא מרגיש שייך. הראשון – מחליט הרבה פעמים להישאר בירושלים בסופי השבוע, ומבסוט מהעיר, ואילו השני – בכל הזדמנות בורח לפינה שלו בבית של ההורים ומתלונן עד כמה קשה לו בירושלים. התהליך הזה מתקיים במקומות רבים בעיר, במסעדות ובתי קפה, אבל התוצאה היא דומה, בסופו של דבר הצעירים מרגישים מחוברים לעיר והחוויה של לימודים בעיר ומגורים בה היא שונה ומשמעותית. מבחינתי זה סוג של ציונות".