דעה | הכל מתגמד

ספוילר: באתי להוריד. אז אם באתם לחפש אסקפיזם, זה הזמן להעביר ערוץ. רציתי לכתוב עוד קצת על ירושלים אדומה או צהובה (נאמלק לכם, היא כתומה) ועל נדב נידם (שוב אימלוק, אין מה להיקשר לשחקנים זמניים, רק לסמלים יש מחויבות לקבוצה. למשל, אופיר קריאף) ועל אופיר קריאף (אברמוב, בחייאת אברמוב, תשאיר אותו לעונת פרישה, חראם על הילד, השחקן הכי טוב שלנו! אה סליחה.. שלכם…שלכם).
אבל אז, יצא הסרטון של הירש גולדברג-פולין החטוף בעזה למעלה מ-260 ימים, ואוהדי הבריגדה היקרים והנאמנים יצאו להפגין ולתמוך ואז ענייני משטרה ואלימות והמון, המון כאב. ואני רואה את התמונות בטלוויזיה ופתאום הכל נהיה קטן כזה, לא משמעותי.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אפשר רק לנסות ולדמיין מה עובר על הירש בשבי. על מה הוא חושב בימים הארוכים שעוברים עליו? יש לי איזו תקווה קטנה שהוא שמע שניצחנו בדרבי ושמח. יש לי תקווה שזה עדיין מעניין אותו, שעדיין אכפת לו. שחיי השבי לא קשים וכואבים עד כדי שניצחון של הקבוצה, שהוא כל כך אוהב, כבר לא יהיה משמעותי בכלל עבורו.
אפשר רק לנסות ולדמיין מה עובר על ההורים שלו. אני לא באמת יודע מה לכתוב עליהם. רק אולי להגיד שאני מעריץ אותם.
אפשר רק לנסות ולדמיין מה עובר על כל החטופים ועל המשפחות השכולות. על הורים שילדיהם נלחמים בעזה או בצפון, שהלב שלהם רועד בכל פעם שרעש מנוע של רכב נשמע מהחנייה בשעת לילה מאוחרת.
אין צורך לנסות ולדמיין מה עובר עלינו. כבר יותר משמונה חודשים שאנחנו חיים בסיוט. שכל אחד שנשאל לשלומו עונה בהרמת גבות ופורש ידיים לצדדים כאילו אומר "מה אתה רוצה שאני אשקר? שאגיד שהכל סבבה?". מדינה שלמה בטראומה. עוד הותר לפרסום ועוד טרגדיה ועוד חטוף שנהרג ועוד זעקת אמבולנס ועוד טרטור של מסוק בדרכו להדסה. ובכל לילה, כולנו הולכים לישון שמשהו מאירועי היום מלווה אותנו, יושב לנו שם בסרעפת, בין הריאות לבטן. ולמרות שסביבנו קילומטרים של מנהרות, אין אור בקצה של אף אחת מהן.
כמו שהבטחתי, באתי להוריד. ואני איש שעומד במילה שלו. אבל רק דבר אחרון, כי תמיד אופטימי וכו'. בתוך כל הקושי הזה, אנחנו עדיין חיים ועדיין, לפעמים, גם שמחים. שמחים מהילד שלנו שאמר משהו מצחיק או מ-300 ומשהו נקודות באירוויזיון על הפנים של כל האנטישמים או מסתם ערב קריר בקיץ הירושלמי המושלם. ואיכשהו, בתוך כל הכאב הזה, מתן חוזז והפועל ירושלים הצליחו להעניק לנו את הרגע הכי מאושר בשנים האחרונות. וגם לבית"ר היה… כן… אהמ…אהמ… אהמ… כן….אה! הפועל תל אביב יורדת ליגה! נו, גם משהו.