השקעה שמחזירה את עצמה: לקדם או לא לקדם נת"צים בירושלים?

הנתון הבא כנראה שלא יפתיע רבים מתושבי ירושלים, שכן הם חוו זאת כנראה על בשרם: ירושלים ניצבת במקום השני בארץ במספר הדוחות שניתנו לנהגים על נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. על פי נתוני עמותת 'אור ירוק', מדובר על 172,565 דוחות שניתנו על נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית 2023 (תל אביב במקום הראשון עם כ-186,000). הדוחות הללו, אם תהיתם, הניבו לעיריית ירושלים הכנסה לא מבוטלת – למעלה מ-86 מיליון שקלים (86,282,500 שקלים אם אתם רוצים לדייק).

בעמותת 'אור ירוק' אשר ניתחו את הנתונים מכלל הארץ, מציינים את ירושלים כאחת מחמש הערים הבודדות שבהן יש הקפדה על אכיפה של נת"צים (מרבית האכיפה בעיר מבוצעת על ידי מצלמות אלקטרוניות המוצבות בנתיבי התחבורה הציבורית).

"שיפור התחבורה הציבורית הוא מפתח לפתרון בעיות רבות בחברה הישראלית", מדגישים ב'אור ירוק' בהקשר זה. "שיפור מערך הסעת ההמונים יתרום בראש ובראשונה לכלכלה הישראלית המשוועת לחסכון ולצמצום הוצאות. הנזק הכלכלי כיום בגלל הפקקים הוא כ-15 מיליארד שקלים בשנה. עלות נסיעה בתחבורה ציבורית למשק היא כשליש מעלות נסיעה בודדת בתחבורה הפרטית ושינוי של 1 אחוז בשיעור הנסיעות לטובת תחבורה ציבורית במטרופולינים נאמדת בכ-650 מיליון שקלים.

"לכן השקעה בשיפור התחבורה הציבורית היא קודם כל השקעה כלכלית שתחזיר את עצמה מהר מאוד. נוכל לצמצם את עומסי התנועה העצומים ולחסוך זמן יקר שניתן היה להשקיע אותו בעבודה או בפנאי עם המשפחה. יותר רכבות ויותר אוטובוסים מהפריפריה למרכז יקצרו את זמן ההגעה ויצמצמו את הפערים החברתיים. אחת הדרכים האפקטיביות היא סלילת נתיבים ייעודיים לכלי רכב בתחבורה הציבורית ולוודא כי אותם אוטובוסים ומוניות נוסעים בהם ומקצרים את זמן ההגעה על פני כלי הרכב הפרטי".

נתיב התחבורה הציבורית החדש ברחוב יפו (צילום: באדיבות ארגון '15 דקות')

בירושלים, אם תהיתם, ישנם נכון להיום 44 נת"צים בפריסה עירונית רחבה. ועדיין – העיר הגדולה בישראל מפגרת מאחורי תל אביב וחיפה בנושא העדפת תחבורה ציבורית, כשלירושלים, מנגד, היתרון שמתקרב של רשת הרכבות הקלות. בתור העיר הגדולה בישראל, עיר הבירה, עם מספר התושבים הגדול ביותר ועם אוכלוסיות שהתחבורה הציבורית היא הדרך האמצעי הכמעט יחידי שלהן, עולה השאלה אם לא כדאי להשקיע יותר בנושא ברמה העירונית? ואפשר להתחיל בצירים העמוסים – כביש בגין, רחוב עזה, רחוב אגריפס, אולי רחוב פייר קניג ועוד.

"מרכזי הערים והדרכים המובילות אליהן בדרך להיות פקק תנועה אחד גדול וארוך", מדגיש עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "זה קורה כי התחבורה הציבורית לא נוחה, לא יעילה ובעיקר לא מהירה יותר מהרכב הפרטי. בערים רבות אין העדפה לאוטובוסים על פני הרכב הפרטי התוצאה היא שכולם עומדים יחדיו בפקק. בערים רבות שכבר עשו את הצעד המתבקש ויש נתיבי תחבורה ציבוריים אין אכיפה. איכות החיים נמדדת לא רק בפינוי הזבל או בחגיגות יום העצמאות, אלא גם בקיצור הזמן בהגעה לעבודה או ללימודים בתחבורה ציבורית וזו גם אחריותם של ראשי הערים, הם לא יכולים לשבת על הגדר ולהטיל את האחריות רק על המשטרה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לעודד ראשי ערים להקצות נתיבים לטובת האוטובוסים כדי להפוך את הנסיעה בהם לכדאית וקצרה יותר מאשר הרכב הפרטי. במקביל, יש לעודד אכיפה עירונית כמכפיל כוח לאכיפה המשטרתית. בכך נוכל לקצר ולהפחית את עומסי התנועה, נצמצם את זיהום האוויר ונגביר את הבטיחות בדרכים של כולנו".

רחוב אגריפס (צילום: איל השקס)

***

באחרונה, חשוב לציין, יש יותר קשב מצד העירייה לנושא. אמנם לא הרבה קורה, אבל כן יש קשב, כן יש שיתוף ציבור וכן יש הקשבה לדרישת הציבור. רק דוגמא קטנה – לפני קצת למעלה משנה, בחודש מרץ 2023, עוד בטרם הפך רחוב עזה למוקד הפגנות ועוד יותר מכך – לציר שסגור לתנועת כלי רכב במשך שעות ארוכות של היממה, שלא לומר ימים ארוכים בשבוע, קבוצת פעילים חברתיים ירושלמים יצאה בקריאה להפוך את רחוב עזה לנתיב תחבורה ציבורית.

אז, בימים שלפני הפיכת הרחוב למעוז מבוצר, היוזמה לא נלקחה ברצינות תהומית במסדרונות העירייה. בכל זאת – רחוב עזה היה אחד מעורקי התנועה המרכזיים של ירושלים. נכון, בשעות ארוכות של היום הוא היה פקוק עם טור רכבים, ואינספור אוטובוסים שנוסעים בו על קמ"שים בודדים, אבל הוא עדיין היווה עורק תחבורה משמעותי ורציני.

אם הציר חסום בכל מקרה – אולי זה הזמן להפוך את רחוב עזה לנת"צ? (צילום: שומרות ושומרים על הבית המשותף)

והיום? כמעט ואין יום שבו הכביש לא נסגר לתנועת כלי רכב. הוראת שב"כ ורצון של המשטרה למנוע מההפגנות להגיע אל פתח בית ראש הממשלה החדש. לאור זאת – עולה שוב השאלה, האם לא כדאי להפוך את הרחוב לנתיב תחבורה ציבורית בלבד?

זה ידרוש, כמובן, התאמות כאלו ואחרות. העתקת תחנות האוטובוס על הרחוב ממקומן והצבתן במיקום קצת אחר – אבל היי, זה קורה בפועל מדי יום כשהאוטובוסים לא מורשים בכלל לנוסע על הציר.

על כן, הסוגייה של הפיכת רחוב עזה לנת"צ בלבד הופכת להיות עוד יותר הגיונית מאשר בעבר, ומסתבר שגם בעיריית ירושלים שוקלים זאת כעת ברצינות.

"בימים אלה נערך תכנון פרוגרמטי לרחוב עזה, הכולל בדיקת היתכנות להעברת נת"צ ברחוב", נמסר מהעירייה במענה לפניית "כל העיר" בנושא, והנה לכן שינוי מרענן בהלך הרוח, שכן בשנה שעברה דחו בעירייה את הענין מכל וכל.

***

אז האם נכון להציף את ירושלים בנתיבי תחבורה ציבורית? התשובה, כפי שאמר עו"ד יעקב, היא כן. ומנכ"ל אור ירוק ממש לא לבד. בירושלים ישנם אינספור פעילים חברתיים שמנסים לדחוף את הנושא. אחד מהם הוא ערן בן יהודה, ערן בן יהודה, חבר רשימת 'האיחוד הירושלמי', שפועל כבר שנים בנושא של הליכתיות וקידום תחבורה ציבורית בירושלים.

בשיחה עם "כל העיר" מבקש בן יהודה לנפץ תחילה סטיגמה הרווחת בקרב ציבור רחב: "צריך להתחיל ולומר שהראייה של חלק נכבד מהציבור – בירושלים אבל לא רק – לא נכונה", הוא אומר. "הדעה הרווחת היא שנת"צים, ולבטח אכיפה בנת"צים, היא דרך של העירייה לחלוב אותם. במקום שאנשים יבינו שזה הפתרון האמיתי לפקקים ולחניה בירושלים. המטרה היא לא דוחות ו/או כסף. צריך נת"צים כדי לחסוך פקקים ולחסוך דיבורים על "בעיות" חניה".

בן יהודה לוקח את הסלוגן שמזוהה עם ראש העיר משה ליאון בשנים האחרונות "הראשונה שתצא מהפקקים", ומסביר כי "הדרך לצאת מהפקקים היא נת"צים וקידום תחבורה ציבורית. לא כבישים חדשים או הרחבת כבישים קיימים. זו השורה התחתונה וזה העיקר".

אבל הנתונים היבשים מראים כי בירושלים, למרות ריבוי הדוחות, מספר נתיבי התחבורה הציבורית מצומם – בטח שביחסית לגודל העיר וגם ביחס לערים גדולות אחרות. "אם משווים את ירושלים לתל אביב ולחיפה – אז כאן בעיר יש הרבה פחות נת"צים", אומר בן יהודה, ומוסיף: "למרות שיש מקומות שממש מתבקש לעשות בהם נת"צ – כמו למשל בכביש בגין, שם יש כבר שנים דיבורים על נתיב תחבורה ציבורית וזה עדיין לא קורה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

למה אין על זה דגש עירוני?
"כי איפה שיש נת"צ – הדבר בא הרבה פעמים על פני רכב פרטי, וכרגע העירייה בירושלים ובכלל בארץ מפחדת לעשות את זה מטעמים פוליטיים שלא לומר פופוליסטים. מפחדים להתעסק עם הנושא, בזמן שיש צירים מרכזיים שבהם מתבקש שיהיה נת"צ, שלא לומר כבישים שמצריכים אומץ כמו עזה ואגריפס".

לדברי בן יהודה, האבסורד עוד יותר גדול: "במקומות שבהן כן היה נת"צ – כמו דרך חברון – ברגע שמתחילים עבודות תשתית מצמצמים אותו. בנתיבי הרכבים הפרטיים אף אחד לא חושב לגעת, אבל לצמצם את נתיב התחבורה הציבורית שמשרתת אלפים רבים כל יום לא מהססים.
"כרגע, למרבה הצער, כרגע הרכב הפרטי נמצא בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות, ואחר כך התחבורה הציבורית והנת"צ ולכן זה המצב. יש בעיית מדינויות קשה, וזה בזמן שיש פתרונות על השולחן".

גם שרון לוינסון הוא פעיל חברתי בנושא הליכתיות וקידום תחב"צ בירושלים. מבחינתו התחבורה הציבורית צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. "המטרה היא להוביל כמה שיותר אנשים בשטח בזמן נתון – אוטובוס שמכיל 30 אנשים יגיע מהר יותר ליעד מאשר 25-30 רכבים. זו עובדה ואי אפשר להתווכח איתה", הוא מסביר ומדגיש: "לכן, צריך לתת לאוטובוסים צריכים להניע יותר אנשים בזמן מהיר יותר, ולכן צריך לתת להם את העדיפות. זה לפחות בשלב הזה – עד שתתעצב רשת הרכבות הקלות בירושלים. כלי שכזה יכול להוביל להתפתחות של אזורים מסוימים בעיר וצמצום מרחקים מהפריפריה העירונית".

נת"צ ירמיהו (צילומים: ליאור שמאע – חברת ניהול פרוייקט שלם)

איפה לדעתך צריך לקדם נת"צים?
"אחד הצירים המרכזיים והמוכרים ביותר שעומד כרגע במוקד הוא רחוב עזה. יש בו הרבה קווי אוטובוס שמגיעים מכל קצוות העיר, והרחוב הזה פקוק לאורך שעות רבות במהלך היום. צריך לחשוב ברצינות אם לא כדאי להפוך את הרחוב לנת"צ. זה יתרום לכולם".

זה בהנחה שהציר בכלל פתוח. כי בחודשיים האחרונים נדמה שהוא יותר סגור לתנועה מאשר פתוח.
"נכון. זו סוגייה משמעותית, אבל אולי זו הזדמנות לקדם בו נת"צ. הרי מוכח שאפשר להסתדר בלי הציר לאורך שעות ארוכות של היום – אז מה ההבדל?".

מה המשמעות החברתית של קידום תחבורה ציבורית כפי שאתה מבין את המצב?
"תנאים מסוימים ייצרו עיר מסוימת, ותנאים אחרים יכוונו לעיר קצת שנה. בהקבלה ממערכות אקולוגיות – אז יצירת נת"צים יכולים לקחת את העיר לכיוונים אחרים. וצריך לחשוב על הכיוונים הללו. נת"צים מפחיתים עומסי תנועה, מפחיתים רעש (כמו למשל של ריבוי צפירות של רכבים בזמן פקקים), זה מפחית זיהום אוויר – בטח בעידן של אוטובוסים חשמליים".

מהצד השני, המתנגדים מצביעים על לא מעט חסרונות – אתה יכול להבין את זה?
"ברור שיש גם חסרונות, כמו בכל דבר. לדוגמא, ברחוב עזה – הוא ציר מאוד מרכזי לתושבי רחביה להגיע לרחובות הקטנים. אנשים עושים שימוש בציר הזה כי הם מגיעים מאזורים עם תחבורה ציבורית לא טובה.

"יש המון שיקולים, אבל צריך לשקול ממבט על – איך רוצים לבנות את העיר ואיך להכווין אותה. אלו החלטות וסדרי עדיפויות שצריך לתת עליהן את הדעת, שבסוף-בסוף צריך להחליט איזו עיר אנחנו רוצים".

נת"צ בגין (צילום: באדיבות מוריה)

איתמר וייל, פעיל חברתי שמחובר לתחום, אומר: "ירושלים נמצאת יחסית במקום טוב ברמה הארצית, למרות שיש ציפייה שכעיר בירה היא תהיה במקום טוב יותר מהבחינה הזו. תל אביב וחיפה מתקדמות יותר, ויש לאן לשאוף".

לדברי וייל, "הדרישה והציפייה של הפעילים היא לייצר עוד ועוד נת"צים – בטח בכביש בגין, ברחובות כמו עזה ואגריפס – למרות המורכבות שיש בהם. אלו רחובות עם הרבה אוטובוסים והרבה תנועת הולכי רגל ועסקים – ולכן קידום של נת"צ בהם או הפיכת הקצה שלהם למדרחוב הוא רעיון שיש לשקול בהחלט".

"רוב הפעילים מבקשים לייצר עוד ועוד נת"צים מתוך תפיסה שייעול השירות של התחבורה הציבורית משרת יותר נוסעים, מקצר את זמן ההגעה שלהם ומושך אחרים", מוסיף וייל. "לזה ניתן להוסיף שכמעט ואין נת"צים שנחשבים לכישלון או שהם לא יעילים. המשמעות של קיצור הדרך והזמן של האוטבוסים היא משמעותית. אני מכיר את התפיסה – כמו זו שהיתה למירי רגב – לכך שנת"צ ריק הוא מבוזבז, אבל זה בדיוק הפוך. נת"צ אמור להיות ריק כדי לאפשר לאוטובוס להגיע ליעדם בזמן הקצר ביותר האפשרי".

וייל מסכם ואומר ש"הדבר ההגיוני הוא שירושלים, כיאה לעיר הבירה, תהיה המובילה בתחום קידום התחבורה הציבורית ויצירת נת"צים. יש פה את מספר התושבים הגדול ביותר ואוכלוסייה שמתשמשת הרבה בתחבורה הציבורית, אז צריך לספק מענה מתאים".

ומה אומרים בעיריית ירושלים? כאמור, כיום יש יותר קשב לנושא מצד גורמים שונים בכיכר ספרא, אבל היטיב להגדיר זאת גורם המעורה בפרטים, שציין: "עיריית ירושלים תלך עם מי שמייצר יותר רעש. זה בסך הכל מובן, כי יש שם פוליטיקה". המסקנה? אולי כדאי לצעוק יותר – לא?

במענה לפניית "כל העיר" נמסר: "עיריית ירושלים, משרד התחבורה וצוות תוכנית אב, רואים חשיבות רבה בעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, גם באמצעות פריסת נתיבי תחבורה ציבורית בעיר המעידים על כך. בירושלים קיימים כיום 44 נת"צים, ובנוסף, נמצאים בשלבי עבודה שונים מספר נתיבים חדשים נוספים באורך של כ-90 ק"מ.

"באשר לרחוב עזה, בימים אלה נערך תכנון פרוגרמטי, הכולל בדיקת היתכנות להעברת נת"צ ברחוב. לאורכה של דרך בגין נסללים מספר קטעי נת"צ בשלבים שונים. המקטע מגולדה מאיר עד קרית משה נמצא בביצוע, וצפוי להיחנך בעוד כשנתיים.

"כלל נתיבי התחבורה הציבורית, הקיימים והמתוכננים, לצד הרחבת רשת הרכבות הקלות בבירה, צפויים לשפר את שירותי התחבורה הציבורית בעיר, להקל על התושבים להתנייד בה בקלות ובנוחות, לשמור על הסביבה, לצמצם את השימוש ברכבים פרטיים, להקל על עומסי התנועה, ובכך להפוך את ירושלים לעיר הראשונה שתצא מהפקקים".