דעה | מפרידים בין המגרש לחיים האמיתיים

בדרבי הקודם, לפני פתיחת המשחק, נערך טקס מרגש שבו הוזכרו שמות הנופלים בקרב אוהדי בית"ר, ולאחר שסיים הכריז גם את שמות אוהדי הפועל אשר נפלו במלחמה הארורה הזאת. אני חייב לציין שמעשה זה ריגש את אוהדי הפועל, דבר אשר מראה שאפשר שתהיה יריבות ספורטיבית על המגרש ואילו ביציע ובוודאי ברחוב כולנו עם אחד.
אני זוכר בילדותי את משחקי הדרבי בימק"א אשר חציו מיציע העץ היה מאוכלס באוהדי בית"ר וחציו השני באוהדי הפועל. בזמן המשחק היינו מעודדים שרים ואף מקללים, ומדי פעם היתה נזרקת קלמנטינה או שאר פירות, ולאחר המשחק היינו יוצאים מהמגרש ללא חשש של אלימות וכדומה. דבר כזה חייב להיות גם היום.
בתוך התקופה שאנחנו חיים בה, נלחמים יחד כתף אל כתף בתוככי עזה, בטנקים ובנגמ"שים ששם מצוותים יחד אוהדי הפועל ירושלים עם אוהדי בית"ר, ונותנים את "נשמתם" אחד עבור השני, חייבים להביא את זה גם למשחק הדרבי הקרוב. בזמן המשחק נעודד ונשיר ונתפלל לניצחון, אבל לאחריו חייבים לצאת בביטחון שלא יאונה לאף אוהד או אוהדת פגע. לכן, אני פונה בבקשה לאחיי אוהדי בית"ר זכרו שכולנו עם אחד (גם אם הוא אוהד אדום, שמאלני וכו') ואת הביטויים "להרוג" "להשמיד" ו"לחסל" נשמור אותם לאוייב האמיתי שלנו החמאס ושותפיו.
אסיים בתפילה שנזכה לראות את כל החטופים בריאים בבית בקרוב ובפרט את חברנו ליציע הרש בן רייצ'ל.