אין תירוצים לפתיחת עונה גרועה, אבל עם כמות הפציעות והיעדרויות הקבוצה היתה צריכה להכניס לרוטציה ולהרכב שחקנים שספק אם היו רואים יותר מידי דקות משחק. מסתבר שבטווח הארוך יותר זה עבד לטובתנו.
אם נניח רגע למשחקים שקדמו לשבת האחרונה, שבהם בהחלט ראינו התקדמות ושיפור גם בצורת המשחק, בביטחון בהנעת הכדור ובסוף גם בתוצאות, אני חושב שהמשחק מול מכבי חיפה הוכיח שזיו אריה הוא אחד מהמאמנים הטובים בליגה, ולמעשה בראיון שלו לאחר המשחק הוא היה ברור. הקבוצה חייבת להיות יותר אגרסיבית, למרות ממוצע הגילאים הצעיר וחוסר הניסיון ולשחק קצת "מלוכלך" כשצריך. זיו, כמו המועדון, יודע שזה יגיע ונותן לצעירים את הזמן. במשחק נגד חיפה לעיתים קרובות הייתה רק קבוצה אחת על המגרש – הפועל ירושלים. הירוקים נראו מבולבלים ולעיתים מתוסכלים והסתמכו על התקפות מתפרצות, לעומת הפועל ששיחקה מסודר והגיעה ללא מעט הזדמנויות משמעותיות.
לפני שבועיים לערך שמתי עין על מתן חוזז והיתה לי תחושה שהוא נכנס לעניינים, לא בהבקעת שערים או בישולים, אלא ביציבות וביכולת שלו להיות ציר משמעותי בין ההגנה להתקפה. הוא מבוגר, עם ניסיון ובמשחקים האחרונים הוא היה בורג מרכזי.
משהו טוב קורה בהפועל ירושלים אם שוער הקבוצה מגיע לרחבת היריב בדקות הסיום. זה הווינריות. לא מוותרים עד השריקה וכמו שהיו לא מעט משחקים בעונה שעברה שהבקענו אחרי הדקה ה-90, גם כאן הוכחנו שבאנו לשחק בלי רגשי נחיתות.
ואחרי כל המחמאות – בחלון ההעברות הקרוב לחוזז וביטון, צריך להצטרף לפחות עוד שחקן אחד עם ניסיון שירסן את השאננות אחרי הבקעת שער, שייתן יציבות במרכז השדה עם עוד קצת אופי אגרסיבי ו"מלוכלך" כמו שאומר זיו.
עם הפנים קדימה לסכנין: בגלל המיקום המסוכן בטבלה, אין לנו ברירה אלא להביא שלוש נקודות מהמשחק הקרוב וכן, יש לנו קבוצה טובה עם סגל רחב (אולי רחב מאוד) ואני מניח שנדע עליות ומורדות, אבל עם כושר משחק כזה, השינויים שיעשו בתקופה הקרובה, נוכל להתקדם למרכז הטבלה במקום בו אנחנו ראויים להיות.
תגובות