אמילי הנד בת ה-9 מקיבוץ בארי הוכרזה כאחת מהנרצחות במתקפת הטרור הרצחנית של החמאס בשבת השחורה של ה-7/10. המשפחה אף קיבלה על כך הודעה. באחד הראיונות הקשים של הימים הראשונים אחרי הטבח בקיבוץ בארי, אמר אביה של אמילי תומאס שהוקל לו כשהבין שהיא נרצחה, כי המחשבה על היותה חטופה בידי מרצחי החמאס החרידה אותו.
אלא שלפני ימים ספורים הגלגל התהפך. בני המשפחה של אמילי קיבלו הודעה כי חלה טעות בזיהוי. הם ציינו כי אמילי לא נרצחה באותה שבת ארורה אלא נחטפה לעזה בעודה בחיים.
את ההודעה קיבלה גם סבתה של אמילי, מריאנה קורנברג. אמילי היא נכדתה היחידה היחידה של מריאנה מבתה ליאת, שנפטרה לפני שש שנים ממחלת הסרטן, ולפני מותה ביקשה שאמילי תגדל עם אביה תומאס בבארי. אמילי היא כל עולמה של מריאנה קורנברג, ששכלה לפני כשבע שנים גם את בנה.
"זה היה קשה", מספרת קורנברג על התחושות כשהיא התבשרה על הטעות שחלה בזיהוי. "מצד אחד שמחה והתרגשות, ומצד שני עצב גדול על מה שקורה".
והרגשת הקלה?
"כן. עלי זה הקל. הייתי עם תקווה שעוד אראה אותה, שנהיה שוב ביחד. עדיין יש את התקווה הזו".
מתי הודיעו לך שאירעה טעות בזיהוי?
"בשבוע שעבר, אבל לא באופן רשמי. באו מהצבא להודיע לי ולדבר איתי".
רוצים להישאר מעודכנים?
מריאנה קורנברג ונכדתה אמילי (צילום מתוך דף הפייסבוק של מריאנה קורנברג)
***
המפגש האחרון של קורנברג עם נכדתה התרחש ימים אחדים לפני המתקפה הרצחנית. לאורך כל השנים מאז מותה של בתה שמרה קורנברג על קשר הדוק עם אמילי. "ליאת רצתה שאמילי תגדל עם אבא שלה בבארי", היא מספרת, "אמילי תהיה בת 9 ב-17 בנובמבר. כמה ימים לפני המלחמה, לפני שהטרוריסטים נכנסו לשם, נסעתי לבקר אותה בבארי. ביום שבת, 7 באוקטובר, קמתי בבוקר ושמעתי מה מתרחש. התקשרתי אליה אבל היא לא היתה בבית עם אבא שלה אלא אצל חברה. שתיהן היו בממ"ד עם האמא של החברה. המילים האחרונות ששמעתי ממנה היו 'סבתא אני חיה', ואחרי זה היא כבר לא ענתה. התקשרתי המון פעמים אליה, אל אבא שלה ואל האמא של החברה, והם לא ענו".
האבא תומאס התראיין כמה ימים לאחר הטבח ואמר שהוא שמח שאמילי מתה ולא נמצאת בשבי החמאס.
"לא היתה לו ברירה. כנראה שהוא הרגיש שרק ככה הוא יכול לשמור על עצמו. הוא אמר שעדיף למות מאשר לסבול בשבי החמאס. זה מה שחיזק אותו. אבל אחר כך, כשהוא שמע שהיא חיה, אני בטוחה שהוא שמח".
כעת יש לקורנברג בקשה אחת: "אני רוצה לקבל הוכחה שאמילי בחיים. לא אמרו לי שהיא בחיים ב-100 אחוז אלא בסבירות גבוהה. אני מחכה לחבק אותה שוב. אני רוצה להגיד לה שאנחנו אוהבים אותה מאוד מאוד, מחכים לה וחושבים עליה כל הזמן. אני מחכה לחבק ולנשק אותה. אניי רוצה שישחררו אותם כמה שיותר מהר. הם ושאר החטופים לא אשמים בכלום".
ועכשיו, כשצה"ל פועל בעזה, את חוששת יותר לשלומה של אמילי?
"כן, אני דואגת. החמאס הם לא בני אדם, ואם הם מחליטים לעשות רע הם עושים את זה עד הסוף. אני דואגת כי אני יודעת שלא טוב להם שם. רק שלא יקרה להם משהו גרוע יותר".
תגובות