כמה חברים בהחלט מסורים מבין אוהדי הפועל קטמון ירושלים הזעיפו פנים בשל נוכחותו של ח"כ איימן עודה בסביבה החברתית שלנו. יש כמה לאומנים (אמנם "מתעבי גזענות") גם אצלנו ונדרשת הפגנת נוכחות שמאלית באגודה כדי לשמר את אופייה האינטרנציונליסטי. כדאי שהימין באגודה יפנים, שכל פגיעה בעודה פוצעת אנושות גם אותנו, אנשים כמו אודי ארנון, אריה דיין וגם אני.
אין פנינו לפילוג חס ושלום, אבל הגענו לקטמון גם מפני שמאסנו בצביון המרכזי הטדי קולקי, שמנסים לכפות על קטמון. עם כל הכבוד לראש העיר ניר ברקת, המשטר שלו שנוא עלינו. נעשה הכול כדי להיות ראויים לתואר "אגודה יהודית-ערבית" ואנחנו לא מתכוונים דווקא למשת"פים של העירייה. ערבים גאים אינם אמורים להיות "ישראלים" משוללי זכויות בעירם. גם הפועל קטמון היא מכשיר להתנגדות נגד הכיבוש בעיר. השמאל בקטמון חש בשנה האחרונה שמתייחסים אליו כאל מיעוט נסבל. כבר בבחירות הקודמות לרשויות המקומיות חשתי בלחץ של אנשים טובים לא להתנגד בגלוי לברקת. אבל כדי שהוא יזכה בתמיכתנו עליו לנטוש את הליכוד, להתנגד לגזענים שם ולנסח מצע שיבוא לקראת כל הקהילות בעיר. עד אז עלינו להתנגד לשלטונו, וגם האמתלה שגרועים יותר עלולים לבוא תחתיו איננה משכנעת. רוצים את הרע במיעוטו? תציבו את דן מרידור כמועמד לראשות העיר.
איימן עודה (צילום: אוליבייה פיטוסי)
האכזבה שלי מהרוחות המנשבות בחלקים מקטמון נובעת, בין השאר, מהאידיאליזציה המופרזת שעשינו לאגודה החדשה יחסית. מהרגע הראשון הבענו הסכמה למכנה משותף רחב אבל לא למפא"יניקיות הימנית שבה מתנהלים כמה מקברניטי הקבוצה. בהקשר הזה אסור לנו לקבל הקבלות בין אנשי שמאל לבין אנשי ימין לאומני. אם כהניסטים יבקשו לעצמם דריסת רגל באגודה, נגרש אותם בתקיפות. אנשי שמאל למיניהם מקובלים עלינו גם אם אין זהות מוחלטת בדעותינו. הקדשנו הרבה אהבה, לב וכסף כדי להקים את האגודה הנפלאה שלנו. לא נעזוב אותה בהמונינו גם אם אנשי הימין במפלגת העבודה ינסו להשתלט עליה. יש מקום לאגודה שמאלית אדומה בעיר; קרנפים שונאי ערבים קיימים גם בלעדינו.
אוהדי הפועל קטמון (צילום: מגד גוזני)
יש להניח שננסה לגשר על פני הפערים הרעיוניים ולא להחריף את הקרע. בעבור אנשי שמאל רבים שאני פוגש במגרשים, קטמון היא חבל הצלה מהמציאות הקשה בארץ בכלל ובעיר בפרט. הייתי רוצה לראות כמה ערבים בעלי הכרה לאומית ואוניברסאלית בהנהלת האגודה, ואז יוכל גם השמאל בעיר למצוא לעצמו מוקד להזדהות. מדובר בשמאל פוליטי, שמאל חברתי ושמאל ששם דגש על נושאים ליברליים כמו היחס להומואים. כולם חייבים לקבל יחס נאות מאנשי קטמון, ולמצוא לעצמם בית חם אצלנו.
___________________________________________________________________
"אנחנו לא מבודדים אבל חוששים מפחדנותם של כמה עסקנים שחוששים להניף בגלוי את הדגל האדום על כל משמעויותיו. אנחנו אגודה אדומה, שיש בה גם אנשי שמאל רבים"
___________________________________________________________________
גם היום אינני דורש מחברי האגודה לאמץ קולקטיביות רעיונית, ותנאי המינימום נגד גזענות, הומופוביות ובעד שוויון בין כל בני האדם מקובלים עליי לגמרי. לכן עלינו לטפל באגודה בכפפות משי, ולמנוע פילוגים מיותרים. כיוון שהשמאל באגודה לוקח אחריות על גורלה, אני שומע קריאות רבות למתינות בתגובות. זה משמח אותי. אסור לשבור את הכלים, אלא אם כן כלו כל הקיצין. אני למשל, התאפקתי ולא קראתי לסילוקו של החלוץ איציק כהן בעונה שעברה, שהתבטא כמו כהניסט מן השורה. אבל הוא הרגיש לא הכי נוח אצלנו, וייתכן שהוא יצליח במדי הפועל פתח תקוה. ביטויי הערגה של אבירם ברוכיאן כלפי בית"ר לא הרגיזו אותי במיוחד. זכותו להתגעגע לקבוצת נעוריו אבל נראה לי שטוב לו בקטמון. מצדי, שיחלום בלילה על בית"ר ויבקיע ביום שערים לזכות קטמון.
- בחנו את עצמכם – עד כמה אתם באמת אוהדי קטמון?
- אקפביו: "עומדים לרשתונו כל התנאים כדי להיות בטופ"
- "יש לנו סגל מצוין שיכול להתחרות על העלייה"
השנאה בעיר לשמאל, שיש לה השלכות גם על מעמדה של קטמון בספורט העירוני, מדאיגה אבל הפעילות שלנו בבתי הספר ובקרב הנוער העירוני נושאת פירות. אנחנו לא מבודדים אבל חוששים מפחדנותם של כמה עסקנים שחוששים להניף בגלוי את הדגל האדום על כל משמעויותיו. אנחנו אגודה אדומה, שיש בה גם אנשי שמאל רבים. אני מציע לכולם להביא את זה בחשבון, בכל פעולה שאנו עושים. איכשהו הגעתי למסקנה העצובה שיותר קל לכמה עסקנים לעשות מחוות לקהילה הלהט"בית מאשר לציבור הערבי בעיר ומחוצה לה. גם את המחסום הזה יש בדעתנו לפרוץ כבר בעתיד הקרוב.
בעל המאה הוא בעל הדעה? יוסי ליפקין (צילום: פרטי)
העונה הבאה בליגה הלאומית תהיה תקופת מבחן חשובה לקטמון. האם אנחנו נכנעים לדעת הקהל הדתית לאומנית בעיר, או שמא אנחנו עומדים על עקרונותינו עד הסוף? היו לנו הצלחות בנושא הזה, אבל אם נאפשר לנדבנים כמו מר יוסי ליפקין לשנות את הפרופיל של קטמון לא תישאר שום סיבה לקיומה הנפרד. "בעל המאה הוא בעל הדעה?", לא בבית ספרנו. המלחמה על קטמון היא למען החברה הירושלמית כולה ובכך לא יהיו נסיגות או ויתורים. אישית, אני לא מאמין שמישהו ייאלץ אותי לנטוש את קטמון. כפי שנאבקנו בליגה ג' כך נעשה גם בליגה הלאומית, ואולי גם בליגת העל בעתיד הלא רחוק.
___________________________________________________________________
"איכשהו הגעתי למסקנה העצובה שיותר קל לכמה עסקנים לעשות מחוות לקהילה הלהט"בית מאשר לציבור הערבי בעיר ומחוצה לה. גם את המחסום הזה יש בדעתנו לפרוץ כבר בעתיד הקרוב"
___________________________________________________________________
מן הפרט אל הכלל
הפועל קטמון היא רק דוגמה למאבקים הרבים המצפים לנו בעיר. כל משלט ליברלי בעיר ראוי וזקוק להגנה. כך הסינמטק, כך קולנוע סמדר וכך גם הכדורגל העירוני. מי שמצפה מאיתנו לסגת עכשיו טועה ומטעה. כאשר מר בוז'י הרצוג ביקר ביציע שלנו, הוא לא העיף מבט לעבר המשחק עצמו, וזכה לקבלת פני די קרה, למעט כמה עסקנים שכרכרו סביבו. זה היה ניסיון מלאכותי להיות חלק ממפעל קטמון, והגוף שלנו דחה את ההשתלה.
אני נשאל רבות בדבר איבתי ארוכת הימים למרכז הלאומני הקרוי כאן לעתים "שמאל". הזיוף הזה קצת דועך לאחרונה, כיוון שלמותג "שמאל" אין כבר ערך אלקטורלי. עם זאת, אפילו שמרנים לאומנים כמו יאיר לפיד שואבים קולות מהטינה של אזרחים רבים כלפי ביבי נתניהו. ניתן לגור ברמת-גן ולנהל חיים בורגניים ובכל זאת להתקומם נגד העלבון שמשפחת נתניהו ממיטה על כולנו. אלא שהפוליטיזציה של התחושה הזאת מובילה לעתים למר לפיד, ורבים אינם טורחים לבדוק את דעותיו הימניות כמעט בכל נושא. אין צורך להיות אנשי שמאל כי לתעב את שלטונו המושחת של נתניהו. גם סתם אזרחים מן השורה פותחים נגדו חזית שנייה, ויש להניח שהממשלה הזו תתמוטט בעוד כמה חודשים. ואם ביבי יתמוטט, מה יעלה בגורלנו? כפי שגדעון לוי כתב השבוע ואני עצמי כתבתי עשרות פעמים, יבוא מישהו יותר גרוע, אולי עם אישה יותר דיסקרטית (גאולה אבן החמודה?) אבל המהפך עדיין איננו מהפכה. המאבק על דמות החברה לא יסתיים השנה, ואולי לא גם בעידן של נכדינו.
ראובן
תפסיק לקרוא לירושלים כיבוש ותפסיק להכניס פוליטיקה בקטמון כדורגל זה הקבוצה ואל תנסה להכניס את הדעות הפוליטיות שלך ולשייך אותה לקבוצה אנחנו אוהדי קטמון מימין ומשמאל ואין לנו עניין בפוליטיקה שלך תשאיר אותה בבית
איתן
חיים, עם כל אהבתי והערכתי אליך, בדר"כ גם במישור הפוליטי, אני ממש חולק עליך במקרה זה. לא בגלל הדעות שלך אלא בגלל שאתה הופך את קטמון לכלי פוליטי. אז בוא נעשה סדר. הפועל קטמון ירושלים היא קודם כל קבוצת כדורגל!!!! יש לה אגנדה חברתית אבל לא פוליטית!
אנא אל תערב בין הדברים ואל תיקח בעלות על קטמון. מה שכתבת פה זו דעתך ונראה לי שיהיו לה מתנגדים רבים מקרב החברים בקטמון ואני בכללם. אין לך זכות להפוך את קטמון לקרדום פולטי לחפור בו, כי היא איננה כזו.
את הפוליטיקה צריך להשאיר בחוץ, זה עמותה (ולא אגודה) ספורטיבית ירושלמית ערכית חברתית, אך בשום מקום לא פוליטית. יש לנו מקום לכל מי שאוהד אותה ללא כל הבדל. את הדעות הפוליטיות נא להשאיר בבבית.
איתי ברק
המניפסט הסוציאליסטי. חיים ברעם ליוסי ליפקין כמו מרקס לאנגלס. לכאורה
יונתן נווה
חיים ברעם מייצג את עצמו ועוד מספר מצומצם של אוהדים שבחלקם הם אנשים טובים מאוד.
קצת חוצפה מצדו לנכס לעצמו את הפועל קטמון.
עד כמה שאני זוכר אורי שרצקי הוא מייסד קטמון והוא ימני אדוק בדעותיו הפוליטיות