"מרגישה שהצדק נעשה": ראובן ולר הורשע ברצח עמוס סער ז"ל בהר חומה

"אני מרגישה שהצדק נעשה"  – אלו המילים שיצאו לאורלי סער, אלמנתו של ראובן סער ז"ל, עם החלטת בית המשפט המחוזי בעיר להרשיע את ראובן ולר בסעיף של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת ועבירות נוספות.

הרצח עצמו אירע לפני כ-4 שנים, ב-25.12.2019, אז ולר ניגש לבית שכניו בשכונת הר חומה, וכשעמוס סער ז"ל פתח את הדלת – הוא דקר אותו 10 פעמים כמעט בכל חלקי גופו. לרצח קדמו מסכת של כשנה שבה הטריד ולר את משפחת סער, כהשסיבה היא נביחות הכלב של המשפחה.

בסיום הדיון הוסיפה אורלי סער: "עברנו ארבע שנים של דיונים קשים. נלחמנו בכל הכוח להרשיע את ראובן, כי אם הוא היה משוחרר, הוא היה רוצח את האדם הבא שלא בא לו טוב. ראובן צריך להיות מאחורי סורג ובריח לכל החיים שלו. הוא רצח את עמוס בדם קר. הוא השאיר אותנו, אותי ואת הילדים, בטראומה נוראית. אנחנו מתמודדים עם הטראומה הזו. אני מקווה שבית המשפט יחליט על עונש בהתאם. הוא צריך לקבל 25 שנות מאסר. אסור לו לצאת לפני. ראובן רצח את עמוס בדם קר בלי שום סיבה".

בית המשפט המחוזי, כאמור, הכריע כי ולר רצח את עמוס סער ז"ל בנסיבות מחמירות באחריות מופחתות ובעבירות נוספות. על פי כתב האישום, החל משנת 2018 נהג ולר להטריד את עמוס סער ז"ל ומשפחתו, לצלצל ארוכות בפעמון דלת דירתם ולטעון בפניהם כי כלבתם נובחת והדבר מפריע לו. בנוסף, נהג הנאשם לאיים על המנוח ומשפחתו באיומים שונים, בין היתר, כי ישרוף את ביתם, וכי "יקרה להם משהו לא טוב". הנאשם נהג לתלות שלטים ברחבי השכונה שכותרתם "צער בעלי חיים – משפחת סער" ובאחת הפעמים הגיע לפתח ביתו של המנוח ואיים עליו כי "ירצח אותו, יהרוג אותו ויגרום לו למות ברעב".

• שנה לרצח של עמוס סער ז"ל מהר חומה – אלמנתו ל"כל העיר": "נולד לנו נכד – אור קטן בתוך חושך גדול"
• אורלי סער ל"כל העיר": "היתה תקופה שמאוד פחדתי מהשכן"
• הצהרת תובע הוגשה נגד החשוד ברצח עמוס סער ז"ל
• רצח עמוס סער ז"ל: "קשה למשפחה לשמוע כי החשוד ברצח מבקש לטעון לאי שפיות"

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

המנוח ואשתו ניסו לפייס את הנאשם בדרכים שונות אך ההטרדות מצידו לא פסקו. בחודש דצמבר 2019 לאחר שהנאשם ראה את מכונית המנוח בחניה ווידא כי המנוח נמצא בביתו, הצטייד בסכין ממטבחו ויצא מדירתו לכיוון דירת המנוח, דפק על דלתו וכאשר פתח המנוח את הדלת, התנפל עליו הנאשם, והחל לדקור אותו באמצעות הסכין בפלג גופו העליון. המנוח צלצל מספר פעמים בפעמון דלת דירת השכנים כדי לנסות ולהשיג עזרה, אולם הנאשם המשיך לדקרו עד שהתמוטט שותת דם. הנאשם המשיך לדקור את הנאשם ולבסוף נעץ את הסכין באזור עורפו של המנוח. המנוח פונה לבית החולים כשהסכין נעוצה בצווארו, כשהוא ללא דופק וללא נשימה אולם כל מאמצי הרופאים להחיות אותו עלו בתוהו, והמנוח נפטר מפצעיו.

ולר, כאמור, ניסה לטעון בבית המשפט כי אינו אחראי למעשיו, אולם מנגד, פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), באמצעות עורכי הדין גלית שוהם ובני ליבסקינד ביקשו לקבוע כי הנאשם אחראי למעשיו למרות מחלת הנפש שבה אובחן לאחר הרצח.

בפסיקת בית המשפט המחוזי נכתב, בין השאר: "יש לקבוע שהוכחה אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר בעבירה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת. משמעותן של הקביעות דלעיל היא כי נדחית טענתו של הנאשם להיעדר אחריות פלילית ויש לקבוע כי בעת ביצוע מעשי העבירה היה הנאשם מצוי במצב של "קרבה לסייג לאחריות פלילית". על כן יש להרשיע את הנאשם בעבירות הנוספות שיוחסו לו בכתב האישום".