סדרת החינוך שהעביר זיו אריה בשנה שעברה את השוער הוכיחה את עצמה, ואחרי הספסול המוצדק של השוער הניגרי, היכולת שלו השתפרה. לא מן הנמנע שזהו צעד מתבקש גם כעת, על מנת להחזיר לשוער את הביטחון להמשך העונה.
אדליי צריך להבין שהוא לא יכול להלחיץ את שחקני הקו האחורי ולשחק ברשלנות, במיוחד מול קבוצות שידעו לעקוץ, כפי שקרה נגד הקבוצה של מסאי דגו, כשהפועל ספגה שני שערים מהירים תוך שלוש דקות ועוד בדקות קריטיות לפני סיום המחצית הראשונה. רק בדרך נס, ובזכות יום רע במיוחד, למזלנו, של הירוקים מהכרמל בניצול מצבים, המשחק לא נגמר בתבוסה צורמת לאור המתנות באדיבותו של אדליי.
הצוות המקצועי צריך להבין שהקלות הבלתי נסבלת שהשוער מרחי=D7 את הכדורים לשחקני היריבות, בשילוב משחק רגל גרוע במיוחד, גורמת לטעויות שפשוט לא ניתן לעבור עליהן לסדר היום. צריך להעביר לו מסר ברור שיש מצבים שעדיף להעיף את הכדור קדימה ולא להשתעשע כאילו מדובר במשחק בשכונה.
נושא נוסף שצרם לי מאוד, שגם לגביו צריך להעביר מסר ברור ששום שחקן הוא לא מעל הקבוצה – הוא התגובה המיותרת של מתן חוזז לאחר שהוחלף.
בשורה התחתונה – הפועל לא נפלה ברגעים רבים מהאלופה והיתה יכולה להשיג תוצאת תיקו. לשם כך טוב שהצוות המקצועי מנחית פה את החלוץ ההולנדי ילה דאון, בתקווה שיהיה בינגו. לגבי שני שחקני הרכש האחרים, צירופו של פיבן למרכז ההגנה משמעותי מאוד ומדובר בהחתמה מצויינת, שחקן הכנף המכונה “קאפיטה” נכנס לכמה דקות ועוד מוקדם לדעת לגביו.
לסיום – במחצית המשחק נערך טקס מרגש ומכובד לציון 50 שנה לזכייה בגביע ההיסטורי בשנת 73’, בהשתתפות שחקנים רבים שהיו שותפים להישג. נשאר לקוות שלא נמתין עוד יובל להנפת גביע בצד האדום של הבירה.
ונסיים במזמור נוסטלגי – “1,2,3 אלי בן רימוז’“.
תגובות