תיקחו למשל את חוליית ההגנה כדוגמא. בשנה שעבר היתה לבית”ר בעיה קשה מאוד בהגנה, אז במקום באמת להפיק לקחים כפי שהבטיחו, מחתימים את אדי גוטליב, שהיה כשלון בהפועל ת”א. הבלם השני הוא אוראל דגני, ואם לשפוט את מידת הצלחתם של השניים בהפועל תל אביב – לא מפתיע שגיא מלמד חגג עליהם, כשאת היכולת החלשה כולם ראו גם מול פאוק סלוניקי.
במקום “להפיק לקחים” ולהחתים בלם זר עוד בתחילת הקיץ, המועדון מתעסק בדברים אחרים, זאת כשלצוות המקצועי היו שלושה חודשים להיערך.
מרכז הקישור כולל כרגע את דן עזריה ואופיר קריאף. האחרון באמת מקריב מעצמו ומשחק עם כאבים וזריקות, אבל מרגיז מאוד שגם את השנה הנוכחית, כמו את זו הקודמת, מתחילה בית"ר בלי קשר אחורי משמעותי.
בשנה שעברה, דנילו אספרייה ויון ניקולאסקו החזיקו את הקבוצה – השניים עזבו ומחליפים לא הגיעו.
לגבי ירדן שועה, הוא בהחלט ניסה להראות מנהיגות במשחק ויש לי הרבה הערכה ואהבה אליו, אבל מצד שני יש במנהיגות שלו משהו שלילי. הוא רב עם שחקנים, מתהלך עצבני ומשחק לא פעם אנוכי במקום להפעיל את חבריו. הוא חייב לערב הרבה יותר את השחקנים, כנראה שאין לידו סקוררים כמו ניקולאסקו ואספרייה הוא משחק יותר לבד. בדבר אחד אין לי ספק: לאוהדים מגיע הרבה יותר.
במשחק הקרוב תפגוש בית”ר את מ.ס אשדוד, ולמרות שאנחנו במחזור השני – המשחק הזה קריטי להמשך, בטח אם לוקחים בחשבון את מינוס הנקודות שאיתו פתחה בית"ר את העונה. אנחנו זקוקים לנצחון מוראלי להמשך.
נקודה אחרונה לסיום: אנחנו לא במצב של משחקי אגו, אז הנה פניה לאברמוב: בבקשה תרד מהעץ ותחתים את אבישי כהן, שחקן בית שגדל בבית וגן. אנחנו בתקופת סליחות ואפשר למחול.
תגובות